מייסד הבנק החברתי נחקר באזהרה בחשד להפרת אמונים

דורון שורר, לשעבר הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, נחקר באזהרה ברשות ניירות ערך בנובמבר 2008 בתיק משיכות כספים אסורות בחברת שחר המילניום שבה כיהן בעבר כמנכ"ל וכדירקטור. כעת מתקרבת הפרקליטות להכרעה בשאלת העמדתו לדין. כך נודע ל"כלכליסט". הוא נחקר בחשד לעבירות של קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות מנהלים ורישום כוזב במסמכי תאגיד, אי־גילוי והצגת פרטים מטעים בדו"חות.

שורר עומד כיום בראש מיזם הבנק החברתי אופק שזוכה לרוח גבית מבנק ישראל. אגודת אופק תפעל כבנק אינטרנטי ובעלי החשבון יהיו גם בעלי הבנק. הרווחים, אם יהיו, יופנו לשיפור השירותים באגודה או להגדלת ההון של הבנק. מניית חברות בבנק עולה 3,000 שקל, סכום שנועד לממן את פעולות ההקמה ושורר פועל כיום במרץ לגיוס הכספים מהציבור. לפני כחודשיים העניקה רשות ניירות ערך לאופק פטור מהגשת תשקיף בטרם הנפקה לגיוס הון בבורסה.

בחודש ספטמבר השנה זומנו לשימוע בטרם הגשת כתב אישום יו"ר ובעל השליטה לשעבר בשחר המילניום, פרדי רובינסון, וכן נושאי משרה אחרים בחברה. את השימוע ערכה מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), בניהולה של עו"ד אורלי דורון. על פי מכתב השימוע, רובינסון חשוד שמשך מיליוני שקלים ללא אישור משחר המילניום, כדי לספק מימון לחברה־האם מילומור שהיתה בשליטתו. שורר כיהן כמנכ"ל וכדירקטור בשחר המילניום במשך כמה חודשים בשנים 2005–2004.

על פי החשד של חוקרי רשות ניירות ערך, שורר עודכן במשיכות האסורות לכאורה של רובינסון על ידי חשב החברה בועז קם, שהתריע על המעשים ואף התפטר מתפקידו בשל כך. עם זאת, מתמלולי חקירתו שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי שורר לא פעל כדי לחשוף או לעצור את הפעולות. "לא הייתי ער לחומרת הדברים ומשמעותם", אמר בחקירתו.

דורון שורר (60), תפקיד כיום: יו"ר הבנק החברתי אופק, תפקידים בעבר: הממונה על הביטוח ושוק ההון במשרד האוצר (1995–1998), יו"ר קרן הפנסיה מבטחים ויו"ר הפניקס, מגורים: ירושלים, מצב משפחתי: נשוי + 2

משיכות של מיליוני שקלים

שורר כיהן במשך כשמונה חודשים כדירקטור, ולאחר מכן במשך רבעון כמנכ"ל, בשחר המילניום שבשליטת רובינסון (70%). החברה מחזיקה 50% ברסידו, המפעילה בתי מלון וקזינו ביוון.

על פי טיוטת כתב האישום, בשנים 2005–2008 בוצעו בהוראתו של רובינסון משיכות כספים אסורות משחר המילניום למילומור, החברה־האם, במיליוני שקלים.

המשיכות, כך נטען, בוצעו ללא האישורים הנדרשים, ללא תמורה וללא ביטחונות, ותוך הסתרתם מרואי החשבון של החברות, וזאת כדי לספק מימון זמני למילומור ולא לשם קידום מטרותיה של שחר המילניום.

שורר, שכאמור היה מנכ"ל ודירקטור בשחר המילניום במשך כמה חודשים בתקופה הרלבנטית לחשדות, הובא לחדרי החקירות של הרשות בבוקר 5 בנובמבר 2008. בחדר הסמוך לו התנהלה חקירתו של רובינסון. בפתח חקירתו סיפר שורר על נסיבות עזיבתו את שחר המילניום. "לא אהבתי את כל הדברים שהתבהרו לי במהלך ההכנה של הדו"חות הכספיים של מילומור (שורר כיהן כדירקטור בחברה בין יוני 2004 ליולי 2005 - זש"ל ות"ג), ונכנסתי לחילוקי דעות עם פרדי. כתוצאה מזה גם אני וגם הוא רצינו שאני אעזוב".

בראשית החקירה הכחיש שורר כי ידע על משיכות הכספים שבוצעו משחר המילניום על ידי רובינסון. "לא ידוע לי על דבר כזה, ואם הייתי יודע הייתי שורף את הבניין. במחשבה שנייה אני לא יכול להגיד לך שום דבר החלטי. את מכניסה אותי למחשבות. לא זכור לי דבר כזה".

לאחר ששורר המשיך לטעון כי אינו זוכר משיכות כספים, הציגה לו החוקרת מסמכים שונים שהעידו על המשיכות האסורות לכאורה ועל התכתבויות בין בעלי תפקידים בחברה בנושא זה. "אתה אומר לי שלמרות המסמכים האלה שאני מראה לך, אתה לא ידעת על המשיכות האסורות האלה?", שאלה.

"אני לא ידעתי עליהן", אמר שורר, אך הוסיף כי "בועז קם (חשב החברה) באיזשהו שלב אמר לי 'עושים לי בלגן'. יכול להיות שלא ייחסתי לזה חשיבות. הוא אמר 'יכול להיות שפרדי עושה בלגן בקופה, לוקחים לי את הכסף, מסבכים אותנו', משהו כללי כזה. אבל הוא לא ישב איתי כמו שאנחנו יושבים עכשיו, ואמר לי שהם לוקחים כסף בניגוד לנוהל תקין".

החוקרת הקשתה. "בועז אמר בחקירתו 'כשראיתי עוד משיכות כבר הוצאתי מכתב, ודיברתי עם דורון ועוד פעם הוצאתי מכתב, ועוד פעם נפגשתי עם דורון'. עוד אמר בועז קם בחקירתו כי 'אמרתי לדורון שאם הכסף לא חוזר, אני שם את המפתחות".

שורר: "לא ידעתי על המשיכות". חוקרת: "אז למה שבועז יגיד את זה?".שורר: "אולי הוא חשב שהוא אמר לי".חוקרת: "גם לדבריך בועז קם הוא אדם אמין, למה שימציא את זה?".שורר: "גם עכשיו אני אומר שהוא אמין. אני גם לא מבין איך הכסף יצא". בשלב זה הופסקה החקירה. החוקרת, מאיה מרינוב־שיפר, ציינה שדיברה עם שורר לא לפרוטוקול. לאחר השיחה חודשה החקירה, ושורר ביקש תחילה לציין כי "לא הייתי שותף לתכנון או לביצוע משיכות, ואני לא ידעתי למה הן שימשו ומי ביצע אותן". לאחר מכן הוא ריכך את עדותו שלא ידע על המשיכות. "בחרתי בבועז קם להיות חשב שחר המילניום בגלל מקצועיותו ויושרו, ואינני מטיל ספק בהודאות שלו כי יידע אותי על משיכות אלה שנעשו. עם זאת לא הייתי ער לחומרת הדברים ולמשמעותם".

"לא זכור לי שראיתי מסמך כלשהו בנושא", הוסיף שורר, "ואילו הייתי ער לפעולות שהתבצעו הייתי פונה לפרדי רובינסון, שככל הנראה הוא שביצע את הפעולות, ומבקש הסברים ותיקון הפעולות (...) לא פעלתי כך כי לא הייתי מודע או לא הבנתי את משמעות וחומרת הדברים, וכי כל המהלך הזה נעשה בחוסר סמכות ובניגוד לחוק ולתשקיף".

"מבחינתי כל העניין נסגר"

מדורון שורר נמסר: "אכן נחקרתי בעבר, אם כי למיטב ידיעתי נמצא שאין טענות נגדי. רשות ניירות ערך הודיעה לי שאין נגדי כלום ושהתנהגותי היתה למופת. מבחינתי כל העניין הזה נסגר בשיחה הזו. לא ידוע לי הליך כלשהו המתנהל נגדי ושיש אפשרות כזו בכלל".

מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) נמסר: "התיק עדיין נמצא בטיפול".

מרובינסון ומעורכי הדין נבות תל־צור וירון ליפשס, המייצגים גם את מילומור נמסר: "שנים ארוכות ישב תיק החקירה בענייני כאבן שאין לה הופכין בפרקליטות והעלה אבק, והנה כיום בחר מי שבחר להדליף הדלפות מגמתיות כנגדי. אני בוחן כעת עם יועצי המשפטיים את האפשרויות העומדות לפני בעניין זה. החקירה עסקה רק בהעברות כספיות בין חברות ציבוריות, על רקע של התחייבויות ביניהן. בשנים האחרונות הכנסתי למילומור עשרות מיליוני שקלים מכיסי הפרטי, ווידאתי שכל אחד מנושיה יקבל את חובו".

מבאי כוחה של שחר המילניום, עו"ד דב גלעד כהן ועופר ברטל, נמסר: "זומנו לשימוע בפרקליטות. לשמחתנו זכינו לאוזן קשבת וניהלנו דיון בעניין אחריותה המשפטית, לאור העובדה שהיא זו שלבסוף ניזוקה מהמעשים. אנו תקווה שטענותינו יתקבלו והתיק ייסגר בהיעדר אשמה".

מרשות ניירות ערך נמסר: "איננו מגיבים לשאלות בנושאי חקירות ומודיעין". מעו"ד רותי ליטבק, המייצגת את אורן דודאי, לא נמסרה תגובה

בנק ישראל ורשות ניירות ערך עדיין לא בדקו את בעלי התפקידים בבנק החדש

אגודת אופק שבראשה עומד שורר פעלה בחודשים האחרונים מול רשות ניירות ערך ומול בנק ישראל כדי להתחיל בגיוס הון ראשוני מהציבור. האם מי מהרגולטורים בדק או ידע שהחשדות נגד שורר נמצאים על שולחן הפרקליטות? מסתבר שהן בנק ישראל והן הרשות לא בדקו עד היום את בעלי התפקידים באופק. זאת לדבריהם משום שהאגודה טרם הגיע לשלב המצריך בדיקה שלהם. בבנק ישראל אומרים שלמרות הקשר ההדוק עם האגודה והתמיכה ברעיון, עד היום היא טרם נכנסה תחת הרגולציה של המפקח על הבנקים. היתר לניהול בנק ניתן רק כאשר גוף נותן אשראי ופיקדונות, ואופק טרם הגיעה לשלב זה. על כן אומרים בבנק ישראל כי רק כאשר תבקש אופק היתר לפעול כבנק, כל נושאי המשרה ידרשו להליכי בדיקה שבמסגרתם נבדקים יושרתם האישית והעסקית של המועמדים.

רגולטור נוסף שאליו פנתה אופק היתה רשות ניירות ערך. היא התבקשה לבדוק כיצד יש לסווג את מניות אופק, והאם האגודה צריכה לפרסם תשקיף. בהחלטת הרשות נכתב כי אופק פטורה מתשקיף, וכי "לאחר הקמתו, תהא פעילות הבנק כפופה להוראות, הכללים וההנחיות של בנק ישראל, זאת הן במישור הגילוי (כלפי המפקח על הבנקים וכלפי הציבור) והן במישור הפעילות הבנקאית עצמה".

רשות ניירות ערך סרבה להגיב לעניין זה. מבנק ישראל נמסר: "אין תגובה". 

מלבד עד המדינה, כך עולה מתיק החקירה, העידו נגד רובינסון עובדים נוספים בקבוצת החברות. אחד מהם, מנהל הכספים אורן דודאי, טען שכאשר רשות ניירות ערך החלה לבקש מסמכים מהחברה, הציע לו רובינסון כסף ואופציות על מנת שייקח את האשמה עליו.

עד המדינה תמך בגרסתו של דודאי. "לאחר תחילת ביקורת רשות ניירות ערך בחברה", אמר לחוקרים עד המדינה, "אורן דודאי סיפר לי שפרדי הציע לו כסף ואופציות תמורת לקיחת תיק המשיכות עליו, אך הוא סירב". רובינסון טען בתגובה בחקירתו כי "לא היה ולא נברא. זה הכל המצאות. הכי קל לזרוק עלי את התיק".