$
משפט

תיק שנגרר 4 שנים נסגר ברבע שעה בעמידה במסדרון

דוד פוגל הוא עד בתביעה שמנהלת רשות ההגבלים נגד מאפיות בחשד לתיאום מהלכים. פוגל הוא גם חשוד באותה פרשה ממש. הסנגוריה התנגדה לשימוש בו כעד, ובתגובה התביעה ביטלה את ההאשמות נגדו

משה גורלי 06:5923.01.14

דוד פוגל, מנהל שיווק במאפיית ברמן, הוא עד תביעה בתיק קרטל הלחם שמנהלת רשות ההגבלים העסקיים נגד מספר מאפיות שתיאמו ביניהן הפסקת מבצעים והנחות. פוגל היה גם חשוד בתיק הזה, ובמשך ארבע שנים תובעי הרשות לא החליטו אם יוגש גם נגדו אישום. עד אתמול, כשהוא זומן לדיון בפרשה - על תקן עד מטעם התביעה - בבית המשפט המחוזי בירושלים. בתוך רבע שעה מכניסתו לאולם ובתגובה להתנגדות הסנגוריה לעדותו של חשוד שגורלו בידי התביעה, התיק נגדו נסגר, ופוגל העיד כמתוכנן.

הסיפור המדהים הזה התרחש באולמו של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים עודד שחם. פוגל נקרא לעלות לדוכן העדים, אלא שאז קם אחד הסנגורים המייצגים בתיק, עו"ד ירון קוסטליץ, ומחה: "לא ראוי שהעד יעיד כל עוד הוא לכוד במלתעות התביעה. התיק נגדו עדיין לא נסגר והעד תחת עננה". סנגור נוסף, עו"ד ז'ק חן, חיזק את הדברים: "העד נחקר בתיק הזה בספטמבר 2010. הרשות לא החליטה בעניינו, וניתן לתהות לגבי הסטטוס שלו היום על דוכן העדים".

 

מאפיית ברמן מאפיית ברמן צילום: עטא עוויסאת

 

התובע, סגן היועץ המשפטי (פלילי) ברשות ההגבלים, עו"ד אסף מוזס השיב: "להבנתנו, רק כפסע בינו לבין הכללתו בכתב האישום. כמובן שלגבי העדות היום תהיה לעד חסינות מפני הפללה, אבל יש הנחיה של פרקליט המדינה שלא חייבים לסגור תיק לפני העדות". חן הזכיר לשופט: "אדוני לא עובד אצל פרקליט המדינה...".


 

השופט שחם שקל את העניין. "הסיבה שהתיק תלוי ועומד כמעט ארבע שנים אינה מעוררת נחת", אמר למוזס, "בכל מקרה, מבחינה פסיכולוגית, מודעת או שלא, אדם חושב לעצמו למה להכעיס את מי שגורלו בידיו. החשש של הסניגורים לא מנותק מהמציאות. לכן אני מציע שהעד יעיד בסוף, ועד אז תחליטו אם להגיש נגדו כתב אישום או לסגור את התיק".

 

הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה צילום: עמית שעל

 

בתגובה אמר עו"ד מוזס: "אנו זקוקים לשתי דקות להתייעץ". שחם השיב: "קחו עשר, תחזרו ותודיעו לי". לאחר 15 דקות חזרו הצדדים לאולם. "החלטנו לסגור את התיק", דיווח עו"ד מוזס לנוכחים. ודוד פוגל, חופשי ומאושר, עלה על דוכן העדים.

 

חשד בפלילים יכול להישאר ללא הכרעה במשך שנים

 

הסיפור הזה קטן, אבל מדהים, מטריד ומדאיג לכל מי שחזקת החפות, שלטון החוק וזכויות אדם חשובים ללבו. ארבע שנים היה פוגל חשוד שנחקר באזהרה, ומעל ראשו ריחפו כל אותה העת תיק פלילי וכתב אישום. ארבע שנים נדדה שנתו בלילות, ובעיני סביבתו הוא היה מוכתם כחשוד בפלילים. מעבר להרגשה האישית הנוראה, יש למצב הזה השלכות נוספות - בלא מעט מכרזים ושירותים שקשורים לפרנסתו של אדם, בעיקר מול רשויות ציבוריות, החשוד מחוייב בגילוי על הסטטוס הפלילי שלו. וחשודים תחת אזהרה אינם, בלשון המעטה, בעלי סיכויים לקבל תשובות חיוביות.

 

 

השופטת הילה גרסטל השופטת הילה גרסטל צילום: אריאל בשור

 

רק לאחרונה התחמק בית המשפט העליון מדיון נוסף בשאלה אם ניתן לחייב אדם לחשוף במכרז פרטים פליליים מעברו. באפריל 2009 נפסל רפאל דיין במכרז של מפעל הפיס, לאחר שנקבע כי אינו עומד בתנאי של "מהימנות ואמינות‭,"‬ בגלל חקירה שתלויה נגדו בגין תיווך בשוחד. חצי שנה לאחר מכן נסגר התיק נגדו מחוסר ראיות, ובכל זאת בית המשפט העליון הכשיר את הפסילה, ומטעמים פרוצדורליים ביטל את הדיון הנוסף שהיה צריך להתקיים בעניין.

 

קשה להעריך כמה אנשים מסתובבים במדינת ישראל עם תיקים פתוחים, וממתינים ביראה לגזר דינה של המשטרה או הפרקליטות. אבל כשהם מבקשים מסנגוריהם לברר מה קורה עם התיק, התשובה שהם מקבלים כמעט תמיד היא: "עזוב, לא כדאי להרגיז את הפרקליטות. עדיף לחכות שהתיק יעלה אבק". וכך שוכב לו התיק חודשים ושנים.

 

כששר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן הציע לקצוב את מספר השנים שניתן להשאיר אדם בחוסר הוודאות הזה ולהגביל חקירה לשבע שנים, קמה עליו צעקה כי הוא מתנקש בשלטון החוק. זאת משום שהיוזמה שלו נחשדה כהתערבות לטובת הנחקר הסדרתי האינסופי אביגדור ליברמן. מעניין כמה שנים היה על דוד פוגל להמתין להחלטה אם להגיש נגדו כתב אישום או לסגור את התיק, אלמלא עדותו בפרשת קרטל הלחם. למזלו, ארבע שנים של המתנה הסתיימו בחטף, ב־15 דקות של התייעצות במסדרונות בית המשפט המחוזי בירושלים.

 

הפרקטיקה של עיכוב תיקים כמנוף להחלשת פוליטיקאים עלתה לכותרות כשהיועץ המשפטי לממשלה (דאז) מני מזוז סגר את תיקו של ח"כ רובי ריבלין. שבע שנים היה לריבלין תיק פתוח על קשריו עם הקבלן דודי אפל, ולמזוז לקחו פחות משבועיים מכניסתו לתפקיד כדי לסגור את התיק הדקיק הזה. אותו תיק שחומר הראיות בו לא הגיע אפילו לחצי ארגז, אבל הפרקליטות החליטה לטגן באמצעותו את ריבלין על אש קטנה.

 

כבר ב־2012 סברו בתביעה כי אין די ראיות לכתב אישום

 

דוד פוגל הוא לא פוליטיקאי, הוא אזרח מן השורה. אדם נורמטיבי שמעולם לא היו לו מגעים וחיכוכים עם החוק, עד שזומן לחקירה ההיא בספטמבר 2010 ויצא ממנה מושחר, מוזהר, ממתין לכתב אישום או להחלטה לסגור את התיק.

 

וכשההחלטה הזו מגיעה, כפי שהגיעה אתמול, מחייב הדבר חשבון נפש. פרטי אבל גם רוחבי. משימה אמיתית ראשונה למבקרת החדשה של הפרקליטות הילה גרסטל, שמחלקת התביעות של הרשות להגבלים עסקיים מצויה בסמכותה.

 

מרשות ההגבלים נמסר בתגובה: "כפי שנאמר מפורשות על ידי נציג הרשות בדיון, מר פוגל נחקר בפרשה כחשוד והיה כפסע בינו לבין היכללות בכתב האישום. בשלב ההחלטה על הגשת כתב האישום, באוגוסט 2012, סברה התביעה כי אין די בראיות שבידיה כדי להגיש כתב אישום. בהתאם להנחיית פרקליט המדינה, לאור מורכבותו של התיק, סברה התביעה כי ההכרעה הסופית ביחס למר פוגל צריכה להיעשות רק בסוף ההליך המשפטי.

 

בעקבות עמדת כבוד השופט שחם במהלך הדיון, שאמר כי הוא סובר שלא ניתן להעיד את העד כל זמן שהתיק נגדו פתוח, והצעתו שמר פוגל יעיד רק בסוף פרשת התביעה, התקיימה התייעצות פנימית של התביעה. במסגרת ההתייעצות הוחלט שעקב חשיבות העדות ועל מנת שלא לדחות את עדותו לסיום פרשת התביעה ולבטל בשל כך יום דיונים בבית המשפט, ייסגר נגדו התיק כבר בשלב זה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x