אל תכריחו את בנק ישראל להרוויח

ההפסד של בנק ישראל ב-2013 מצטבר להפסדים משנים קודמות ומגיע לכ-45 מיליארד שקל. אולם, האמת היא שבנק מרכזי אינו אמור ואף לא צריך להיות מושפע משיקולי רווח. המטרות שלו הן אחרות והמצב הפיננסי שלו לא משפיע כמעט על שום דבר. רווח והפסד במאזנו הם רק תוצר לוואי של מדיניותו שאמורה להשיג מטרות מוגדרות. היה טוב אם היה מרוויח, כי הרווחים היו מועברים לקופת המדינה ואולי מקטינים את נטל המס או מוסיפים לתקציבי הרווחה, אך זאת רק בתנאי שהרווח נוצר תוך מילוי בצורה מיטבית של המטרות העיקריות עליו מופקד בנק ישראל של שמירה על יציבות המחירים, יציבות פיננסית וסיוע לצמיחה.

אגב, הסיכוי לכך שבנק ישראל יצליח להעביר רווחים לקופת המדינה בטווח הנראה לעין הוא נמוך מאוד. ההפסדים הנצברים שלו נגררים עוד משנות ה-90. גם אם יתחיל להרוויח ייקח שנים רבות עד שבור ההפסדים יתמלא.

ההפסדים העיקריים של בנק ישראל נוצרים מהפרשי ריביות בין הריבית שהוא מקבל על יתרות המט"ח לבין הריבית שהוא משלם על הפיקדונות או על המק"מ. גם התחזקות השקל גורמת להפסד בגלל ירידה בערך השקלי של יתרות המט"ח. חשוב לציין שההפסדים לא משולמים מקופת המדינה אלא נרשמים רק כפעולה חשבונאית. בנק ישראל אינו בנק מסחרי ולכן ההפסד במאזנו לא מעלה ספק באיתנותו הפיננסית ולא פוגע באמינותו.

בניגוד לדעה רווחות, בנק ישראל גם לא צריך לממן את רכישות המט"ח ע"י הנפקת חוב. הנפקת מק"מ של בנק ישראל לא נועדה לצורך מימון רכישות המט"ח. לכל היותר, הנפקות המק"מ נועדו לספוג מהשוק שקלים שהוא מזרים כדי לרכוש מט"ח, אך גם זאת לא מחויב ומתבצע על פי שיקול דעתו של בנק ישראל. לראיה, שווי יתרות המט"ח בשקלים גבוה ביותר מפי שניים מסך כל המק"מים המונפקים. בנק ישראל מבצע רכישות מט"ח מחשבון עו"ש לא מוגבל, כפי שהבנק המרכזי האמריקאי רוכש אג"ח ממשלת ארה"ב בכמויות עצומות בלי שהוא תלוי באיזשהו מקור מימון.

קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל צילום: בלומברג

בנק ישראל לא לבד

בנק ישראל לא הבנק המרכזי היחיד שמפסיד מהחזקת יתרות מט"ח. בנקים מרכזים במדינות מתפתחות רבות הגדילו בשנים האחרונות משקל של מטבע חוץ ברזרבות בשיעורים ניכרים מאותם טעמים שהניעו את בנק ישראל. בחלק מהמדינות הריבית הרבה יותר גבוהה מאשר בישראל ולכן ההפסדים מפערי הריביות גבוהים יותר מאשר בישראל.

אי אפשר לדרוש מבנק ישראל גם לעמוד ביעדים הרשמיים שלו וגם לצפות שהוא תמיד ירוויח כסף. אילו בנק ישראל היה רק רוצה, היה יכול להרוויח המון כסף. הוא צריך רק להוריד ריבית ל-0% ולהתערב בצורה אגרסיבית בשוק המט"ח כדי לגרום לפיחות חד של עשרות אחוזים בערכו של השקל שיוביל לאינפלציה גבוהה. במקביל הוא יכול לרכוש אג"ח ממשלתיות בישראל, בדומה לפד האמריקאי, ולזכות בריבית גבוהה עליהן.

בכך היה בנק ישראל משיג רווח גם מהפרשי ריבית לטובתו לעומת הריבית בחו"ל ולעומת הריבית שתתקבל מהשקעה באג"ח הממשלתיות וגם מעליית שווי של ערך השקלי של תיק המט"ח בעקבות פיחות השקל. בנוסף, בנק ישראל היה נהנה מרווחי סניוראז' גבוהים – הרווח שנוצר לבנק מרכזי שמנפיק כסף ונהנה משחיקה בערכו כתוצאה מהאינפלציה.

צעדים מסוג זה שיובילו לרווחים במאזנו של בנק ישראל היו פוגעים כמובן במשק ומונעים השגת מטרות העיקריות למענן הוא מופקד.

הרווח האמיתי שיוצר בנק מרכזי לא נספר במאזנו. גם אי אפשר לספור אותו במדויק. תרומת בנק ישראל למעבר "חלק" של המשק בשנות המשבר, להכנסות ממסים שלא הלכו לאיבוד, ללקוחות רגועים של הבנקים, לאנשים שלא איבדו מקום העבודה – אלא "הרווחים" להם מחויב בנק ישראל, ולא לרווחי לוואי פיננסיים.