תשובה יוצא לאוסטרליה בלי הטבות המס ללווייתן

מנכ"ל חברת נובל אנרג'י האמריקאית יצטרף השבוע לשותף הישראלי בבעלות על מאגר לווייתן יצחק תשובה לשיחות באוסטרליה על מכירת 25%-30% מהמאגר לענקית האנרגיה וודסייד. סבב השיחות צפוי להימשך כשבוע ונועד לקדם את השלמת ההסכם שיצרף את האוסטרלים כשותפים בלווייתן.

ל"כלכליסט" נודע כי בשבועות האחרונים מנהלים בכירי קבוצת דלק ואנשי וודסייד משא ומתן מול רשות המסים במטרה לצמצם את תשלומי המס שלהם מעסקת הכניסה למאגר.

ברשות המסים בחרו לא להגיב באופן רשמי לנושא. עם זאת, ברשות אישרו כי מתנהלים מגעים והוסיפו שהצדדים טרם הגיעו להסכמות.

וודסייד מעוניינת לרכוש עד 30% מהבעלות על לווייתן תמורת 2.8–3.1 מיליארד דולר, שיועברו בכמה תשלומים. ל"כלכליסט" נודע כי השותפה הישראלית בלווייתן, קבוצת דלק, ניסתה לקטלג את העסקה תחת החוק לעידוד השקעות הון. אישור כזה מצד רשות המסים עשוי היה להעניק לחברות הטבות מס ניכרות. החוק לעידוד השקעות הון אינו כולל משאבי טבע, אולם בדלק ניסו לדלג על המכשול בטענה שמדובר בפרויקט ראשוני וייחודי, לכן הוא זכאי להגנות ינוקא.

רשות המסים פסלה את המתווה, וטענה שהמיסוי לא ישתנה וייקבע ביחס לשווי המכירה ללקוח הסופי. לפי ברשות המסים טוענים כי שיעור המיסוי על הרווחים ממכירת מאגר לווייתן יישאר ללא שינוי ביחס לעסקאות אחרות ויעמוד על 26%.

קידוח לווייתן

האוסטרלים מצדם ביקשו הבהרות באשר להיקף המיסוי שייגבה מהם כגוף בינלאומי מתוקף החוק הישראלי. בנוסף ביקשו בוודסייד להשהות באופן מלא או חלקי את התשלום עד שלווייתן יתחיל לספק גז. ברשות המסים התנגדו להצעה.

כפי שפורסם בדצמבר ב"כלכליסט", וודסייד שיפרה את היקף התשלום עבור המאגר, שעמד על 2.5 מיליארד דולר בהסכם ההבנות שנחתם בין הצדדים בסוף 2012. בנוסף, וודסייד צפויה לצמצם את חלקה במאגר מ־30% ל־25%, כיוון שהצורך להקים מתקן ייצוא צף (FLNG) בגודל מלא אינו מחויב המציאות. הסיבה לכך היא שהולכת הגז אל השווקים הקרובים לישראל – ירדן, טורקיה ומצרים – יכולה להתבצע באמצעות צנרת הולכה.

לווייתן נחשב למאגר הגז הגדול ביותר מבין המאגרים שהתגלו במי ישראל. לפי הערכות, הוא מכיל 535 מיליארד מ"ק גז טבעי. ביוני 2013 התירה הממשלה יצוא גז, אך קבעה כי לא תתבצע כל מכירה למדינה זרה לפני שמאגר לווייתן יחובר לחופי ישראל. עלות פיתוח המאגר נאמדת ב־5 מיליארד דולר במקרה של התקנת צנרת מקומית וב־10 מיליארד דולר אם יוקם מתקן יצוא ימי. פיתוח המאגר וחיבורו לישראל צפוי להסתיים עד 2017, בהנחה שהממשלה תקבע היכן המאגרים יחוברו בחוף.