יוסי רוזן "עזוב אותי, אני כבר לא שם הרבה זמן ולא עוסק בזה"

"כלכליסט" פנה אתמול ליושבי ראש הדירקטוריון של הדסה בשנים האחרונות בשביל לשמוע מהם מה קרה מאחורי הקלעים, כיצד נוהל התקציב, האם הדירקטוריון צפה מראש את הבעיה התזרימית, והאם ההנהלה דיווחה על כך. 

יו"ר הדירקטוריון הדסה בשנים 2000–2008 דוד ברודט, היום יו"ר דירקטוריון בנק לאומי, ביקש שלא להגיב לפניית "כלכליסט". יו"ר הדסה בשנים 2008–2010 יוסי ניצני ענה ל"כלכליסט" כי "קודם כל אני בפגישה ושנית אני לא מתראיין בנושא הזה. אני ארבע שנים כבר לא שם. הבעיה היא שמור יוסף לא יכול לדבר כי הוא מנכ"ל הביטוח הלאומי. אף אחד לא מעיז להגיד מילה על נשות הדסה ומה שהן עשו או לא. יש כאן המון סילופים ועיוותים שאותי מאוד מרגיזים בתור מי שיודע והיה שם. אני גם לא חושב שהחפירה במה שהיה היא מה שיועיל לארגון. הארגון צריך להסתכל קדימה ולראות איך להשתפר".

דוד ברודט. יו"ר בשנים 2008-2000 צילום: עמית שעל

יו"ר הדסה הבא אחריו בשנים 2010–2011, יוסי רוזן השיב ל"כלכליסט": "עזוב אותי, אני כבר לא שם הרבה זמן. אני לא עוסק בזה". היו"ר אחריו בשנים 2011–2013, אסתר דומיניסיני, ענתה פשוט "אני בחו"ל כרגע, אני לא יכולה לדבר". דומיניסני התפטרה מתפקידה באמצע 2013 לאחר שלטענתה, ולטענת הדירקטורים הישראלים האחרים שהתפטרו יחד איתה, הנהלת בית החולים פועלת במישרין מול ארגון נשות הדסה מבלי שהדירקטוריון הוא בעל משמעות אפקטיבית.

יו"ר ועדת הכספים והתקציב של הדירקטוריון בשנים 2010–2012, אורי גלילי, שהיום משמש כיו"ר ועדת הביקורת של המועצה המינהלית של בנק ישראל, השיב רק כי "אני התפטרתי אפריל 2012. ומובן מאליו שהתפטרתי לאור חילוקי דעות עם ההנהלה ועם חברי דירקטוריון אחרים בעיקר חברי הדירקטוריון האמריקאיים".

חבר דירקטוריון אחר, שסירב להיות מצוטט בשמו, אמר ל"כלכליסט" כי "היה ברור לכולם שהדסה בקשיים אמיתיים. לא היה צריך להיות גאון גדול. כולם ידעו. כל ההנהלה וגם כל הצוות הרפואי הבכיר. הבעיות צפו החוצה כיוון שלנשות

הדסה נגמר הכסף, יחסית. הם היו צריכים להיערך בהתאם ולא נערכו. לא היו נסיונות אמיתיים להתמודד עם הוועדים, אלא רק מתן אספירין. היו אנשים שחשבו שצריכים לצאת לפעולה מיידית, לתוכנית הבראה מיידית, אבל נשות הדסה לא הסכימו. למה? כי הן לא רצו להתעמת עם הרופאים ולהגיע לשביתות ולסגירה של בית החולים. לכן טוב שהביאו מישהו כמו קפלן, שהוא לא רופא, לנהל את בית החולים".

חבר הנהלה לשעבר בהדסה סיפר ל"כלכליסט" כי "במשך תקופה ארוכה לא היה ברור משהו מאוד בסיסי: כמה עולה להדסה כל פרוצדורה רפואית וכמה היא מקבלת עליה. בדיעבד אני מבין שהיו טיפולים רפואיים שעקב הנחות לא סבירות לקופות החולים היו הפסדיים לחלוטין. לא מעט פעמים על כל שקל שנכנס לבית החולים מהטיפול הוא היה מוציא שני שקלים ויותר וכנראה שאף אחד לא ידע מזה".