הפסד לכיל: העליון הורה על פרסום הפרוטוקולים מהבוררות מול האוצר
מדובר בהליכי הבוררות שהתנהלו בין המדינה לבין מפעלי ים המלח בסוגיית התמלוגים. כיל טענה כי ההתנגדות לפרסום נובעת מסודות מסחריים המופיעים בפרוטוקולים
בית המשפט העליון דחה היום (ד') את הערעור שהגישה כיל וקבע כי יש לפרסם את הליכי הבוררות שהתנהלו בין המדינה לבין מפעלי ים המלח בסוגיית התמלוגים.
- בג"ץ: על כיל להציג מפה מעודכנת של הבריכות לקציר המלח
- המשרד להגנת הסביבה: על כיל לשלם מס בגין שאיבת המים במפעלי ים המלח
- כיל ובזק צפויות להיחשב לריכוזיות
המסמכים שאושרו לפרסום הם אלה שהוגשו במסגרת הליך הבוררות עד לרגע הדרישה לחשוף אותם (באוגסט 2012).
במסמכים נכללים כתב התביעה וכתב ההגנה בבוררות, 3 חוות דעת ופרוטוקולים.
שופטי העליון הותיר על כנו את פסק הדין שניתן ביולי האחרון בבית המחוזי בירושלים שקבע כי הפרוטוקולים מתוך הבוררות יפורסמו. "לא מדובר במחלוקת פרטית", כתב אז השופט יגאל מרזל בפסק הדין. "מדובר במחלוקת ובסכסוך בעלי מאפיינים ציבוריים מובהקים".
מאז העתירה לקבלת המסמכים, הצטברו בתיק מסמכים רבים נוספים - אלו, לפי קביעת העליון, לא ייחשפו כעת וסוגיית פרסומים נבחנת בימים אלה במסגרת עתירה נוספת.
במהלך הדיון שהתקיים היום בפני שופטי העליון, הנשיא אשר גרוניס, אליקים רובינשטיין וצבי זילברטל, הם מתחו ביקורת על הערעור שהגישה כיל. השופטים רמזו לאורך הדיון לנציגי כיל כי עדיף להם "לחזור בהם מהדיון" שכן, אם יינתן פסק דין "מצבם לגבי התיק יהיה קשה יותר".
בא כוחה של מפעלי ים המלח, עו"ד אורי רונן, ציין כי ההתנגדות לפרסום נובעת מסודות מסחריים המופיעים בפרוטוקולים, ומעבר לכך ישנם מסמכים נוספים שפרסומם יפגע בכיל.
"כואב לנו", אמר עו"ד רונן בדיון, "שבוררות התנהלה לאורך 3 שנים בסודיות. כשאנו מנהלים קו משפטי אנו נסמכים על הדבר הזה. היום ברמה המעשית יש מסמכים רבים שהעניין הציבורי בהם דל ביותר לעומת החשיבות שלנו שמסמכים אלה לא יגולו וזאת מעבר לסוד מסחרי".
"הציבור יחליט אם יש לו ענין במידע דל או אין לו ציבור", השיב השופט זילברטל. "יכול להיות שבעיני אדוני הוא דל ופלוני יחליט שהוא לא דל".
מפעל המגנזיום של כיל (ארכיון) בא כוחה של המדינה, עו"ד יצחק ברט, ציין מצידו כי המדינה במקרה זה פעלה באיזון. "נכון שמגיעים בדרך כלל מקרים בהם המדינה מתנגדת לגילוי", אמר. "פה מבחינת הצדדים לגילוי המדינה פועלת באופן קצת חריג". בהמשך הוסיף: "המידע שייך לציבור וחל עליו חופש המידע".
בתום הדיון, דחה הרכב השופטים את הערעור וקבע כי המסמכים יפורסמו. לצד זאת, חויבה כיל בהוצאות משפט של 30 אלף שקל.
"טיעוניה של כיל לא שכנעונו כי קיימת עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי", כתבו שופטי העליון בפסק הדין. "יודגש כי עסקינן בבוררות שהמדינה צד לה. לא זו אף זו, הבוררות נוגעת למשאב לאומי, שהינו אחד החשובים במדינה. כמו כן יש לזכור כי זכויותיה של המערערת נתונות לה, בין היתר מכוח זיכיון שניתן לה. כלומר, הנתונים הנזכרים ונתונים נוספים מצביעים על כך שמדובר בעניין בעל חשיבות ציבורית רבה. על רקע כל אלה לא נמצא לנו שיש בסיס למנוע חשיפה של המסמכים לגביהם התייחסה הבקשה לחשיפת המידע, הכל בהתאם לפסק הדין".
באוגוסט 2012 פנתה עמותת אדם טבע ודין למשרד האוצר בדרישה לפרסם את כל המסמכים הנוגעים להליך הבוררות שמנהלת המדינה מול מפעלי ים המלח, באשר לאופן חישוב התמלוגים על האשלג שישלמו המפעלים. משרד האוצר נענה לבקשהם, אך מפעלי ים המלח הגישו עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים במטרה למנוע את פרסום המסמכים. ביולי האחרון פסק שופט המחוזי בירושלים, השופט מרזל, כי הפרוטוקולים יפורסמו, אך ביצוע ההחלטה עוכב כדי שכיל תוכל לערער עליה לבית המשפט העליון.
מכיל נמסר היום: "בית המשפט העליון החליט להשאיר על כנה את החלטת בית המשפט המחוזי על פיה המדינה תיתן פומבי למסמכי בוררות מסוימים ללא הסודות המסחריים המופיעים בהם, וכך ייעשה".
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין' מסר בתגובה: "כיל ניסתה להתיש אותנו בהליכים משפטיים ארוכים ויקרים, אך לא הרפינו והצדק ניצח. ביהמ"ש העליון נתן עדיפות לשקיפות הציבורית וכעת ברור לכולם כי המידע הציבורי שייך לציבור, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במשאבי טבע כמו ים המלח השייכים לכולנו. כעת נעמוד על המשמר על מנת להבטיח שכיל תשלם לציבור את כל הכספים המגיעים לו בשל ניצול ים המלח לטובת אינטרסים כלכליים פרטיים".
