התוצר מטעה: הלמ"ס חושף למה קשה לכם לגמור את החודש

התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) הממוצע לנפש, על בסיס שווי כוח הקנייה (PPP) הסתכם בשנת 2011 בכ-31.7 אלף דולר. כך עולה מפרויקט השוואה של התוצר ושל מרכיבי ההוצאה במונחי שווי כוח הקנייה במדינות שונות בעולם, שמפרסמת היום (א') הלמ"ס.  

הפרויקט נערך כל שלוש שנים במשותף ע"י ארגון הOECD - והמשרד הסטטיסטי של מדינות האיחוד האירופי (EUROSTAT). בפרויקט השתתפו 47 מדינות, שכוללות את 34 המדינות החברות בארגון ה- OECD ו- 13 מדינות נוספות ששותפות לפרויקט למרות שהן אינן חברות בארגון. בפרויקט הנוכחי כלל ה"סל" של המדד שנבדק כ-3,000 סחורות ושירותים.

הפרויקט ההשוואתי מעניק לתוצר לנפש בישראל 84 נקודות, כאשר התוצר הממוצע בקרב המדינות החברות בארגון ה-OECD, והמהווה נקודת ייחוס לשאר המדינות המשתתפות בפרויקט, הוא 100 נקודות. ציון זה ממקם את ישראל בין מדינות כמו יוון (74 נקודות), סלובניה (78) ודרום קוריאה (80), לבין מדינות כמו ניו זילנד (86), ספרד (89), איטליה (94), יפן (95) ובריטניה (97). בראש הרשימה, עם 246 נקודות, נמצאת לוקסמבורג, ובמקום השני נורווגיה עם 172 נקודות. בתחתית הרשימה ממוקמת מדינת בוסניה והרצגובינה, עם 27 נקודות בלבד.

צילום: shutterstock

המונח "שווי כוח הקנייה (PPP)" הוא נתון שנהוג להשתמש בו בהשוואות בינלאומיות, כי הוא מאפשר למעשה לנכות את ההפרשים ברמת המחירים בין המדינות השונות ולאמוד את כוח הקנייה של המטבעות השונים על בסיס אחיד. במקרה שלנו רמת התוצר שמתקבלת מהחישוב על בסיס שווי כוח הקנייה היא לכן במחירים קבועים, וההשוואה בין המדינות השונות משקפת הבדלי כמויות של סחורות ושירותים בלבד.

הפרויקט בחן גם את מה שנקרא "צריכה אינדיבידואלית למעשה", המתחשבת בנוסף להוצאה לצריכה הפרטית של משקי הבית, גם בשירותים אשר מספקת להם הממשלה באופן אישי, כגון שירותי חינוך או בריאות. נתון ה"צריכה האינדיבידואלית למעשה" לנפש על בסיס שווי כוח הקנייה, מהווה לכן מדד לבדיקת רמת החיים החומרית של משקי הבית.

נתוני הפרוייקט מראים מה שמשקי בית צורכים בפועל ("צריכה אינדיבידואלית למעשה"), ולא רק את מה שהם רוכשים ("הוצאה לצריכה של משקי בית"). לפי ממצאי הפרויקט, בשנת 2011 הגיעה "הצריכה האינדיבידואלית למעשה" לנפש על בסיס שווי כוח הקנייה בישראל ל-80% מהממוצע בקרב מדינות ה-OECD. זאת בדומה לנתון שנרשם במדינות כמו מלטה (77%), יוון (83%) וספרד (84%). המדינות בהן "הצריכה האינדיבידואלית למעשה" לנפש הייתה גבוהה באופן משמעותי מזו של הממוצע במדינות החברות ב-OECD הן ארה"ב (145%), לוקסמבורג (124%), נורבגיה (121%) ושוויץ (115%).

בדיקה נוספת נערכה במסגרת הפרויקט היא השוואה של רמות המחירים בכל אחת מהמדינות שנבדקו. המונח "שווי כוח הקנייה (PPP)" מודד למעשה את הנתונים במונחי "דולר בינלאומי", שהוא בעל כוח קנייה שווה לזה שיש לדולר האמריקאי. כאשר ה- PPP במדינה מסוימת גבוה משער החליפין שלה, המשמעות היא ששווי המטבע שלה מבחינת כוח הקנייה בשוק המקומי נמוך יותר מאשר שוויו בשווקים של מדינות אחרות, ולהיפך.

בישראל נמצא כי בשנת 2011 עמד שער החליפין על 3.578 שקל, והוא היה נמוך משווי כוח הקנייה - 3.945 שקל. המשמעות של נתון זה היא שניתן היה לקנות במטבע הישראלי בישראל, כמות קטנה יותר של סחורות ושירותים מאשר בשווקים אחרים.