"הרגולציה פופוליסטית ומסרסת את המגזר העסקי"

"לצערי המגזר העסקי נמצא בתהליך סירוס מתמיד. יש חוסר יכולת למחזר חוב, וההתקפות הרגולטוריות והתקשורתיות על אנשי עסקים מוציאות להם את החשק ליזום מהלכים. שאל את הבנקים שיגידו לך בעצמם שאין ביקוש לאשראי", כך טוען יוסי רוזן, יו"ר מכון האנרגיה והסביבה, בראיון ל"כלכליסט" שנערך לקראת כנס האנרגיה השנתי שמתקיים היום בתל אביב.

לרוזן, שכיהן בעבר בין היתר כיו"ר בית החולים הדסה, יו"ר כיל ויו"ר בזן, יש פתרון למצב הבעייתי שהוא מתאר: "אם המדינה רוצה שהמגזר העסקי ישקיע יש להסדיר רגולציה, ואז להתחייב שאין רגולציה רטרואקטיבית. יש לי הרבה דוגמאות - ששינסקי לגז, ששינסקי לכיל. בסוף אם הסביבה הרגולטורית לא בטוחה המשקיעים לא יבואו", הוא אומר.

יו"ר מכון האנרגיה והסביבה, יוסי רוזן. "המדינה צריכה להבטיח תנאים לרוכשים" צילום: עמית שעל

"הרפורמה לא תהיה מושלמת"

"אם המדינה תרצה שיקנו משהו היא תצטרך להבטיח את התנאים לרוכשים. זה חד וחלק", קובע רוזן. "קח את שני בתי הזיקוק - המדינה התחייבה על תנאי הרכישה ועכשיו היא מפיצה את חוק משק הדלק וחוזרת בה. זו הפרת התנאים שלפיהם אנשי עסקים השקיעו מיליארדים. ומה יקרה? מישהו יקנה בהפרטת חברת החשמל כמה תחנות כוח, ואז יבואו ויגידו לו 'אתה מרוויח יותר מדי'. יש מספיק פוטנציאל שיכול להרחיב את המשק בתנאי שהרגולציה לא תהיה פופוליסטית".

פופוליסטית באיזו רמה?

"אנחנו לא יכולים לנהל רגולציה לפי כותרות בתקשורת. יש ימים שאני רואה כותרת בעיתון ויודע שלמחרת פקיד כלשהו יפרסם רגולציה חדשה. אני גם לא מקבל את הבכי שאנשים בורחים - מפעל לא בורח, אבל אם לא קם חדש זו הסכנה".

רוזן כיהן בעבר כבכיר בחברה לישראל, בעלת השליטה של צים, כך שנושא החברות שיוצאות מהמדינה אינו זר לו. "צים ברחה מישראל בגלל בעיות בנמלים, לא בגלל רגולציה", הוא אומר.

כיל בלי חומרי גלם. מה גורלה במשוואה הזאת?

"אני כבר לא שם, אבל לא נתקלתי במדינה שיש לה משאבי טבע שהיא לא נותנת אפשרות להפיק מהם. אם לא ייתנו לה היא תלך למקום אחר, אבל לומר לה לא לנצל זה אבסורד. כיל הופרטה על ידי הממשלה. רק לפני שנתיים הגיעו להסכם שעושים קציר ותמורת זה מוותרים להם על כל דבר אחר והכל יהיה בסדר. כיל לקחה את זה על עצמה ודקה אחרי הקימו את ועדת ששינסקי 2. זה הביטחון הרגולטורי, כאיש עסקים אתה לא מאמין למדינה. אי אפשר לנהל עסקים בצורה שכזאת".

אחת הרפורמות הבולטות במשק היום היא הרפורמה בחברת החשמל, שאמורה לגרום לשינוי מהיסוד במשק החשמל כך שהוא יכיל כמה שחקנים. "מי שקורא את ההדלפות מוועדת יוגב יודע שהשוק הולך להשתנות", אומר רוזן. "אלה נראות כמו המלצות שעולות בקנה אחד עם כלכלת המאקרו של ישראל".

אומרים שהרפורמה תהפוך את בתי הזיקוק לשחקן יותר משמעותי.

"אני לא חושב שיש מקום לשני בתי זיקוק בישראל. צריך למזג אותם, לא לסגור אחד מהם. הרפורמה כיום מוטעית כי כשהם גדולים כוח היצוא שלהם וכוח הקנייה שלהם גדול יותר. גם היום הם מוכרים במחיר הפסד. מרווחי הזיקוק שוחטים אותם. אין הצדקה כלכלית להחזיק אותם כי מרווחי הזיקוק נמוכים ושניהם מפסידים. אם ייתנו להם לשווק גז ולהחזיק תחנות כוח אז המבנה שלהם ישתנה. נכון להיום הרגולציה לא מתאימה את עצמה לשוק האנרגיה, ואחד התפקידים של השר הוא לבוא ולומר - בוא נבחן את הרגולציה בעיניים של היום כי הגולם קם על יוצרו. גם חברות הדלק על המדף, כי הרווחיות ירדה באופן משמעותי וכולם צריכים להתאים את עצמם. בעוד חמש שנים נראה שוק אנרגיה שונה מהיום".

והרפורמה עצמה לטעמך היא אופטימלית?

"כל רפורמה היא תפסת מרובה לא תפסת. אם תרצה רפורמה בטופ של הטופ תישאר בלי רפורמה. אפילו חוקה אין לנו 60 שנה. גם אין שוויון בנטל. אני מאמין בהסדרת המשק, ומאמין שאם ועדת יוגב היתה מנסה מהפכה מוחלטת לא היה יוצא ממנה כלום. יש צורך שהמשק יצליח לעכל את העניין הזה שיקומו תחנות פרטיות. זה לוקח זמן ואין מה לעשות. אפילו החשמל הפרטי לקח עשר שנים. יש תהליכים. אי אפשר לעשות זבנג וגמרנו".

אחת הבעיות הבוערות מבחינת רוזן היא הרגולטורים שמפריעים לרפורמה בחברת החשמל, קרי רשות החשמל והממונה על הגבלים. אלו, לתפיסתו, מטרפדים את ההסדרה החדשה. "הרשויות לא מכירות במדינה. הממונה על הגבלים מקבל החלטות ומוציא הוראה שלא יקימו תחנת כוח. זה סותר את ההוראות שלו. רשות החשמל לא מכירה בשר התשתיות. ככה אי אפשר להתקדם", הוא אומר.

"אנחנו צריכים את הסינים"

בשבועות הקרובים, אם לא יקרה משהו יוצא דופן, יזכה המשק הישראלי בשחקן בינלאומי חדש במשק הגז בדמות וודסייד האוסטרלית. לתפיסתו של רוזן, הפיתוחים האחרונים בתעשייה וגילויי הגז ישנו את המשק ללא הכר.

"האמריקאים כבר הודיעו שלא צריכים את הנפט במזרח התיכון", הוא אומר. "אלוף יעקב עמידרור אמר שלא במקרה אובמה לא מתעניין יותר מדי במזרח התיכון, כי הגיאו־פוליטיקה השתנתה. לא הרבה יודעים אבל מקורות האנרגיה של ישראל הם אזרבייג'ן וקזחסטן. עכשיו כבר יש הסכם מכירת גז לירדן, לרשות הפלסטינית ותכף גם לטורקיה. זה שוק של גדולים. קחו את סין - היא מעצמה כלכלית שאנחנו צריכים לאפשר לה לפעול גם פה. יש מצב שפני העתיד למזרח לא פחות מהמערב".

אז השמועות על החרם הכלכלי מופרכות?

"אם נמשיך להתלונן שהסינים באים לפה כל היום ורוכשים את תנובה אז אולי נבריח אותם. זו מעצמה שאם אנחנו רוצים להיות גלובליים אנחנו לא יכולים להפנות לה עורף, והיא פורסת שטיח אדום".

רוזן על חלקו במשבר בהדסה: "הבדיקה תגלה הרבה חצאי אמיתות"

אחד הנושאים הבוערים ששמו של רוזן שורבב אליו הוא המשבר הפיננסי והניהולי בבית החולים הדסה. בשבועות האחרונים הלכו ונחשפו פרטים, תמלולים ומסמכים שמעידים לכאורה על בעיה ניהולית - שלא לומר מחדל - בניהול בתי החולים, עד למצב שבו אנשי הסגל השביתו את העבודה ולאף אחד אין מושג איך יכסו את חובות בית החולים בהיקף 1.3 מיליארד שקל.

פרופ' שלמה מור-יוסף. רוזן חתם על השכר צילום: עומר מסינגר

רוזן כיהן בין 2010 ל־2011 כיו"ר דירקטוריון הדסה, ואף צוטט כאילו חתם על מענקי שכר למנכ"ל לשעבר שלמה מור יוסף. רוזן מסרב להתייחס רשמית לתקופת כהונתו בהדסה: "אל תשאל אותי על בית החולים, כי הוקמה ועדת בדיקה של משרד הבריאות", הוא אומר בהתכוונו לוועדת גבאי. "מה שכן אומר זה שהנושא קיבל חשיפה יוצאת דופן עם הרבה מאוד חצאי אמיתות, וכשהוועדה תעבור על החומרים הרבה מאוד דברים ייצאו לאור".

אחת הטענות בסביבת רוזן היא שחלק מהגופים שסופגים כעת ביקורת לקחו משרדי יח"צ ודוברים שהציפו את התקשורת בספינים, כמו למשל אותו חוזה שכר מפורסם שנחתם עם מור יוסף ויוחס לרוזן בשל תעודת ההערכה שצורפה אליו. מול הפרט הזה עומדת הטענה כי מי שהורה לחתום, כולל אישורים, היה יוסי ניצני שקיבל אישורים מתועדים מנשות הדסה למהלך, למרות התנערותן מההסכם.

כעת רוזן מוכן לומר כי "בית החולים גדול מכדי להיכשל. זה לא רק בית חולים - זה בית ספר לרפואה ובית ספר לרפואת שיניים עם מחקר ענף. מחיר אשפוז לא יכול לכסות את כל זה, ואם אתה מוותר עליו אתה גם מוותר על איכות".