דו"ח של הכנסת: "שינוי כלל ההוצאה בתקציב 2015 ידרוש קיצוץ תקציבי נוסף"

הוויכוח שהתעורר לאחרונה בנושא המשוואה המפורסמת "ממשלה קטנה יותר שווה פחות מסים", הגיע אל מרכז המחקר והמידע של הכנסת. המרכז הציג אתמול עבודה שלפיה משמעות שינוי הכלל־התקציבי הוא קיצוץ תקציבי נוסף וצמצום ההוצאה הציבורית בישראל הנמוכה ממילא. העבודה הוגשה לקראת דיון שיתקיים היום בוועדת הכספים של הכנסת.

תחילתו של הסיפור לפני חודשיים, כאשר הממשלה אישרה את הצעת שר האוצר יאיר לפיד לשינוי שיטת החישוב של הכלל התקציבי, שקובע בכמה רשאית הממשלה להגדיל מדי שנה את מסגרת ההוצאות בתקציבה. כתוצאה משינוי זה יגדל תקציב המדינה ב־2015 בשיעור ריאלי של כ־2.5%, במקום בכ־3.8% על פי נוסחת החישוב הנוכחית. 

יו"ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי ושר האוצר יאיר לפיד בדיון בוועדת הכספים צילום: אלכס קולומויסקי

את מהות המהלך הסביר אז שר האוצר בכך שהוא "ימנע העלאת מסים דרמטית וימנע ניפוח של הוצאות הממשלה מעבר לדרוש״. הוצאות ממשלתיות קטנות יותר אכן מאפשרות הטלת פחות מסים. אבל לסיפור יש גם צד נוסף, והוא שכבר עכשיו ידוע שבשנים הבאות יהיו לממשלה הוצאות גדולות יותר מאלה שמתיר הכלל התקציבי.

שינוי הכלל התקציבי והקטנת מסגרת ההוצאה יחייבו לכן כבר בשנה הקרובה קיצוץ תקציבי גדול יותר.

הוויכוח שהתעורר לפני חודשיים התמקד בין האוצר לבין בנק ישראל, שטען כי רצוי להתאים את גודל התקציב ליעד הגירעון לא רק בדרך של קיצוץ תקציבי, אלא גם על ידי העלאת מסים. זאת בשל העובדה שכבר היום סך ההוצאה הציבורית בישראל אינו גבוה, לצד נטל מס נמוך יחסית למדינות מפותחות אחרות.

עכשיו מצטרף כאמור לסיפור גם מרכז המחקר והמידע של הכנסת. מהעבודה שהציג אתמול מתברר כי בעקבות שינוי הכלל התקציבי, יהיה על הממשלה להגדיל ב־2015 את הקיצוץ הנדרש בכ־4.1 מיליארד שקל, והוא יסתכם בכ־10 מיליארד שקל.

מהעבודה מתברר עוד כי כתוצאה משינוי חישוב הכלל יקטן משקל ההוצאה הציבורית האזרחית ללא ריבית, שהוא למעשה סך השירותים שנותנת הממשלה לאזרחים, עד שנת 2020 ב־1.2%, ויסתכם ב־29.7% מהתוצר. זאת כאשר כבר עכשיו ההוצאה האזרחית בישראל היא הנמוכה ביותר, פרט לדרום קוריאה, בקרב מדינות ה־OECD.