מבקר המדינה: מערכת הביטחון מעכבת תשלומים לספקים בעלות של כ-3 מיליארד שקל
למשרד הביטחון אין כלל מידע שלם ומרוכז על היקף החשבוניות ששולמו בפיגור והוא אינו פועל באופן שיטתי לאיתור צווארי בקבוק בתהליך אישור חשבוניות לתשלום. משרד הבטחון: "המשרד פועל להעמיד פיתרון כולל לניהול תהליך אישור החשבוניות באופן דיגיטלי, תהליך אשר ייעל את תהליך התשלום לספקים, וימנע העיכוב בתשלומים כאמור"
משרד הביטחון ממשיך לשלם בפיגור חשבונות רבים עבור ספקים ואינו משלם להם ריבית בעקבות פיגורים אלו, כך לפי דו"ח מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא.
- מבקר המדינה: התנהלות לקויה של משרד הביטחון סביב העברת בסיס חיל האוויר מלוד
- מבקר המדינה: משרד הביטחון לא מגן על המצאותיו באמצעות פטנטים
- מבקר המדינה: ארגון נכי צה"ל החליט על הקמת בית הלוחם באשדוד ללא הסבר הגיוני
מבקר המדינה מצא כי למשרד הביטחון אין כלל מידע שלם ומרוכז על היקף החשבוניות ששולמו בפיגור והוא אינו פועל באופן שיטתי לאיתור צווארי בקבוק בתהליך אישור חשבוניות לתשלום, לניתוח הסיבות לכך או לקיום פעולות למניעת היווצרותם של פיגורים בתשלומים לספקים.
יוסף שפירא מבקר המדינה צילום: עמית שאבי
במערכת שהטמיע משרד הביטחון לניהול תהליכי עבודה ומשאבים (ERP) ב-2008 אין אפשרות למעקב ובקרה מסודרים אחרי תשלום במועד של חשבוניות לספקים. אם לא די בכך, חלק מיחידות צה"ל כלל אינן מקושרות למערכת זו, כך שהן נדרשות להעביר ידנית לגופים הרלוונטיים במשרד הביטחון חשבוניות בכדי שאלו יוכלו להזין אותם במערכת מה שעלול להביא לעיכוב רב בתשלומים.
המבקר בחן את תשלומי מערכת הביטחון לספקים ב-2012, הוא לקח מדגם של 841 אלף חשבוניות בסך של כ-15 מיליארד שקל (לא כולל התעשיות הביטחוניות הגדולות וגופים ממשלתיים - שמפאת גודלם יכולים להתמודד טוב יותר עם עיכובים בתשלומים לעומת ספקים קטנים).
בדיקת המבקר העלתה כי ב-2012 משרד הביטחון פיגר בכ-10% מסך החשבוניות שנבדקו - בעלות של כ-3 מיליארד שקל. מתוך חשבוניות אלה, 25% מסך חשבונות בינוי באגף כספים (אכ"ס) של משרד הביטחון שולמו בפיגור, בסך של 340 מיליון שקל. בתחום הקניות בהקפה פיגר משרד הביטחון בכ-9,300 חשבוניות בסכום כולל של כ-20 מיליון שקל (38% מהסכום הכולל). בתחום שירותי פרט במנהל ההרכשה והייצור ושירותי תברואה באגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים פיגר המשרד בתשלום חשבוניות בהיקף של 24 מיליון שקל וכ-3.5 מיליון שקל בהתאמה.
גם בביקורת הקודמת של מבקר המדינה, ב-2005 מצא המבקר ליקויים בתשלום החשבוניות של 2004. מחקירתו מצא המבקר כי משרד הביטחון פיגר ב-13.8% מסך החשבוניות, בסך של למעלה מ-1.3 מיליארד שקל אמנם ב-2012 נראתה ירידה במספר החשבוניות ששולמו בעיכוב אך הסכום המעוכב גדול ביותר מפי 2 מזה שהיה ב-2004.
כפיצוי על העיכוב בתשלום, אמור משרד הביטחון לשלם ריבית פיגורים. אך תשלום ריבית זה מותנה בבקשה בכתב מהספק. כאן חשוב לזכור כי מערכת היחסים בין הספקים הקטנים שפועלים כחלק משוק תחרותי לבין מערכת הביטחון - הגוף הממשלתי עם תקציב ענק ועסקאות רבות, הוא די א-סימטרי, קשה לפספס את פערי העוצמה ביחסים אלה. לא מפתיע, אם כן, כי ב-2012 אף ספק לא דרש ממשרד הביטחון לשלם לו את ריבית זו, שכן ייתכן וחשש כי דרישה זו (לצדק) תגרום למשרד הביטחון לשקול פעמיים עם להיעזר בשירותיו בשנית. לפי בדיקתו של משרד מבקר המדינה, אם הספקים היו דורשים זאת, משרד הבטחון היה נדרש לשלם כ-22.5 מיליון שקל (לפי ריבית של 10.25% שהיא הייתה הריבית הממוצעת ל-2012).
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה, "משרד הביטחון רוכש מידי שנה במיליארדים רבים של שקלים, ומפרנס באופן ישיר ועקיף עשרות אלפי משפחות במדינת ישראל, בדגש על הפריפריה. משרד הביטחון פועל לשיפור השירות לאלפי הספקים שעימם הוא עובד. בין השאר, משקיע המשרד בתגבור כוח אדם מקצועי, שיפור תהליכי העבודה, הטמעת מערכות דיגיטציה, ופועל כל העת לייצור כלים מיחשוביים שיאפשרו לגורמי המשרד הרלוונטיים לקבל מידע עדכני ושוטף על תהליכי התשלום, ובהתאם יאפשר לפעול למניעת פיגורים בתשלומים לספקים. בנוסף פועל המשרד להעמיד פיתרון כולל לניהול תהליך אישור החשבוניות באופן דיגיטלי, תהליך אשר ייעל את תהליך התשלום לספקים, וימנע העיכוב בתשלומים כאמור".
