תשובה חיכה תחת החופה והכלה לא הגיעה

"זה אחד המחזות הכי עצובים שראיתי - אולם בית המלון היה חצי ריק כי ביטלנו את כל המוזמנים, השף ארז קומרובסקי הכין אוכל נפלא אבל לאף אחד לא היה תיאבון, מרינה מקסימיליאן בלומין שרה 'הללויה', אבל כל מה שבא לך זה לבכות. אם מישהו רצה לדעת איך מרגישה כלה שהחתן ברח לה שנייה לפני החופה, זאת ההרגשה", במילים אלה תיאר בכיר בשותפות לווייתן את אירוע החתימה החגיגי של עסקת וודסייד ושותפות לווייתן בערב יום חמישי, שהתבטל בשנייה האחרונה בגלל אי־הסכמות בין החברה האוסטרלית לרשות המסים הישראלית.

מדובר בעסקה שהיתה צריכה להיות אחת מעסקאות האנרגיה הגדולות במשק הישראלי, שבמסגרתה וודסייד האוסטרלית אמורה היתה לרכוש 25% ממאגר הגז הטבעי לווייתן בעבור כ־2.7 מיליארד דולר. בכירי דלק ונובל אנרג'י, בעלי השליטה במאגר (85% יחד, השאר שייך לחברת רציו), ניהלו במשך כשנתיים מגעים אינטנסיביים מול האוסטרלים במטרה להגיע לחתימה.

בסוף 2012 נחתם מזכר ההבנות הראשון בין הצדדים לרכישת 30% מהמאגר בעבור כ־2.5 מיליארד דולר, ולאחר מו"מ שארך יותר משנה שיפרו האוסטרלים את הצעתם, ובפברואר האחרון נחתם מזכר הבנות חדש עם יעד סופי לחתימה ב־27 במרץ. הבעיה היא שעד מועד זה המו"מ בין וודסייד לרשות המסים הישראלית לא הסתיים. הפגישה האחרונה בין הצדדים התקיימה עוד באותו בוקר יום חמישי והסתיימה ללא הסכמות, ולאורך היום, ממש עד לרגע האחרון, המשיכו הצדדים במו"מ טלפוני. משום שלא הגיעו להסכמות, העסקה בוטלה.

שיטת הסמוך הכשילה הכל

האוסטרלים פרסמו ביום שישי דיווח לקוני שלפיו "הצדדים ימשיכו לנהל שיחות, לרבות עם ממשלת ישראל, כדי לגשר על הפערים שהתגלו לקראת חתימה סופית". בתקשורת האוסטרלית דיווחו שהמחלוקת נסבה על מיסוי המאגר ועל החובה להעסקת כוח אדם ישראלי בפרויקט.

מבדיקת "כלכליסט" עולה שהמחלוקת מול רשות המסים נעה סביב שתי סוגיות — ההכרה בהשקעות החברה במאגר והכרה בפחת של הציוד שיושקע. וודסייד טענה שכל דולר שהיא תקדיש לציוד הוא למעשה השקעה בנכס והשבחה שלו, ולכן הוא פטור ממס. ברשות המסים סירבו לקבל את ההנחה הזאת, כיוון שאז מדובר במתנה ששווייה עשוי להגיע למיליארדי שקלים. האוסטרלים רצו, נוסף לכך, הכרה בפחת מואץ של הציוד שיושקע, ובמקרה זה הסכימה רשות המסים להתגמש מעט, אבל הפער בין הצדדים עדיין היה אדיר — משלוש או ארבע שנות פחת מצד האוסטרלים לעד 50 שנות פחת מצד רשות המסים. פער כזה לא יכול להיסגר, בוודאי לא כמה שעות טרם החתימה.

ראש רשות המסים משה אשר עוד הספיק להתראיין בגלי צה"ל בחמישי בבוקר ולהסביר שהוא שומר על חלקו של הציבור הישראלי, אך בשעות הערב, כשעה לפני החתימה וכשהיה ברור ש"העסקה בורחת מבין האצבעות", הרימה רשות המסים טלפון אחרון לאוסטרלים כדי לשכנע אותם לחתום.

הטלפון לא עזר — שיטת ה"סמוך, יהיה בסדר" הישראלית לא מוכרת לאוסטרלים, ומנכ"ל וודסייד פיטר קולמן נשאר בסירובו. ביום חמישי בלילה, לאחר ביטול החתימה, בשיחת טלפון נוספת הסכימה רשות המסים להתפשר על 25 שנות פחת. גם זה לא עזר, וודסייד לא הסכימה ליותר מ־10.

קידוח לווייתן

תשובה ודוידסון היו בהלם

בדלק ובנובל אנרג'י הופתעו מהביטול, ובדלק טענו שבעל השליטה יצחק תשובה התפוצץ מכעס. "לא ברור מדוע הביטול הגיע בטקס החתימה עצמו. אם הם לא רצו לחתום הם יכלו להגיד יום קודם לכן. היה מביך מאוד לבקש משגריר אוסטרליה ומסגן השגריר האמריקאי, שהוזמנו לאירוע החתימה, להסתובב ולחזור הביתה. זה משהו שפשוט לא עושים", אמרו בדלק.

תשובה הבין ביום חמישי בערב שהסיכוי שהעסקה תיחתם הולך ופוחת. בכירי דלק יודעים שתשובה מעולם לא חיבק בחום את ההסכם עם האוסטרלים ותמיד חשב שהתמורה שהיה אמור לקבל עבור המאגר נמוכה מדי. ואולם, לדלק נדרשים 4–5 מיליארד דולר רק כדי לחבר את המאגר לישראל ועוד סכום דומה ליצוא גז נוזלי - השקעה כבדה מדי עבורם, ודאי בהתחשב בעובדה שהשקעה של 3.7 מיליארד שקל במאגר הגז תמר עדיין לא החזירה את עצמה. בשורה התחתונה, ההסכם עם האוסטרלים היה כורח המציאות, אחרת מימון וזמני הפיתוח, לרבות הרווח מיצוא הגז, יידחו למועד לא ידוע.

בכירי נובל אנרג'י שנכחו באירוע ידעו לספר שמנכ"ל ויו"ר החברה צ'רלס (צ'אק) דוידסון פשוט לא האמין שזה קורה. "הוא הגיע במיוחד מיוסטון כי ידע שיש חתימה. כבר למחרת בבוקר, כשהבין שהכל התפוצץ, עזב", אמרו בחברה.

אז קולמן ודוידסון עזבו את ישראל ביום שישי, ובכירי דלק נשארו במלון ארמון הנציב בירושלים עם ערימות של אוכל משובח ועם מרינה מקסימיליאן בלומין. מאוכזב נוסף היה מנכ"ל אבנר גדעון תדמור, שהיה אמור לקבל על חתימת ההסכם בונוס מיוחד שמגיע לרבע עד חצי אחוז משווי העסקה, על פי ההערכות. בעקבות הפיצוץ במגעים יחכה הבונוס של תדמור לפעם הבאה.

יצחק תשובה צילום: נימרוד גליקמן

הרגולטורים כבר יישרו קו

גם בכירי דלק התרוצצו ביום חמישי כדי לסגור קצוות רגולטוריים לקראת העסקה. המכשול הראשון היה קבלת פטור מהסדר כובל מהממונה על הגבלים עסקיים דיויד גילה, שיוריד מהשותפות את איום ההכרזה כמונופול. פטור זה אכן הגיע, וכפי שנחשף בדצמבר האחרון ב"כלכליסט", נובל אנרג'י ודלק התחייבו למכור את שני מאגרי הגז הקטנים תנין וכריש ולהוסיף עליהם מכסת גז קטנה ממאגר לווייתן, עד לרמה שבה צד ג' פוטנציאלי יחזיק כ־10% מנפח המאגרים ויהווה תחרות עבורם. מאגרי נפט, אם יתגלו בנכסים שיימכרו, יופקו על ידי הרוכש החדש והוא ישלם למוכרים תמלוגים של עד 20% מההפקה.

נוסף על כך, חברת החשמל, הלקוחה הגדולה ביותר במשק, קיבלה דחייה של שנתיים (עד אפריל 2016) בהודעתה ממי תרכוש את הגז שלה בחוזה החדש שפרסמה (מלווייתן, מתמר או מהשחקן החדש), כך שלמעשה הדד־ליין למכירה הפך להיות שנתיים מהיום. בין המתעניינים שניהלו מגעים לרכישה ניתן לציין את איש העסקים בני שטיינמץ ואת איש הפיננסים צחי סולטן.

באופן תמוה חזר בו גילה מהדרישה לחייב את השחקן החדש להקים מערכת הולכה עצמאית לאותם מאגרים שיימכרו, מה שמחזק את ההערכה שמערכת ההולכה שתוקם עבור מאגר לווייתן תוכרז כמונופול עם אפשרות כניסה של שחקן חדש. לפיכך, אף שעסקת וודסייד לא נחתמה, תשובה יכול להתנחם בעובדה שמבחינת רשות ההגבלים הוא אינו מהווה כרגע סכנה של מונופול במאגר לווייתן.

במקביל העביר משרד האנרגיה לשותפות רישיון להפקה ומכירה של גז ל־30 שנה. עיון בשטרי האחזקה מגלה שמנכ"לית משרד האנרגיה אורנה הוזמן־בכור "כופפה" את השותפות וחייבה אותה להקים מערכת הולכה בנפח הגדול ב־150% מצורכי השוק עם אפשרות להתחברות של שחקן נוסף, אולי זה שירכוש את תנין וכריש. עבור השותפות מדובר בהשקעה של עוד כמיליארד שקל. כמו כן נקבע שהשוק הישראלי מקבל עדיפות בכל מצב, וכל פעולת יצוא דורשת אישור מקדמי של משרד האנרגיה.

השותפות תעסיק ישראלים ותפקיד ערבות של עד 100 מיליון דולר, חמישית ממנה עד אפריל הקרוב ועוד שליש בתחילת ההפקה. עבור חברת רציו, שקצרה במזומנים, ביטול העסקה של וודסייד ומנגד החיוב לשלם ערבות הם מכה פיננסית של ממש.