ייצוגית נגד לאומי: עמלות חסרות פרופורציה על הוראות קבע
לטענת התובעת שהייתה ספקית של קיקה ואופיס דיפו ונקלעה לקשיים כלכליים זמניים הבנק סירב לכבד הוראת קבע שלה על סכום של כ-12 ש' בגלל חריגה, אך במקביל חייב אותה בעמלה של 55 שקלים. להערכת התביעה סכום הנזק ללקוחות הבנק עומד על כ-180 מיליון שקל
11:5817.04.14
"בנק לאומי יצר לעצמו פטנט מקורי רב בשנים להפקת רווחים בעשרות ובמאות מיליוני שקלים מאחורי גבם של לקוחותיו ועל חשבונם בדרך שלכאורה נחזית להיראות חוקית, אך לא היא", כך נטען בבקשה לאישור תביעה ייצוגית על סכום של 180 מיליון שקל שהוגשה נגד הבנק ערב החג.
מתוך הבקשה לייצוגית נגד בנק לאומי: "בנק לאומי יצר לעצמו פטנט מקורי רב בשנים להפקת רווחים בעשרות ובמאות מיליוני שקלים מאחורי גבם של לקוחותיו ועל חשבונם" צילום: shutterstock
קראו עוד בכלכליסט:
- דליפה ייצוגית
- בקשה לאישור ייצוגית נגד טרה: אינה מסמנת את הרכיבים באריזות החלב
- נדחתה בקשה לייצוגית בהיקף 680 מיליון שקל נגד אי.די.בי פתוח
בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד אייל כהן לבית המשפט המחוזי בתל אביב, טוענת חברה בשם אור-אן אושי אחזקות כי בנק לאומי מסרב להעביר הוראות קבע שעה שחשבון הלקוח נמצא תחת חריגה, אך הוא מחייב על כך את הלקוח בעמלות חסרות פרופורציה לחלוטין.
"ביסוד הפטנט", כך לפי התביעה, "עומד מנגנון גבייה פשוט ביותר במסגרתו הבנק גובה מלקוחותיו בכל פעם סכומים זניחים ביותר שאינם נראים לעין בלתי מקצועית. הבנק מנצל לרעה את שליטתו המוחלטת בחשבון הלקוח ובמידע הפנימי שיש בידיו ובעת בה חשבון הבנק של אותו לקוח אומלל נלקע לחריגה זמנית ממסגרת האשראי המאושרת, הבנק מסרב לכבד הוראת קבע יחידת וקבועה בת שקלים בודדים, אך מרשה לעצמו לחדור לחשבון הלקוח ולשלשל לכיסו רווח נקי בגין סירוב זה באמצעות חשבון חיוב חשבון חורג זה בעמלה העולה בשיעורה פי כמה על שיעור חיוב הוראת הקבע שלא כובדה".
מתוך הבקשה לייצוגית נגד בנק לאומי: "בנק לאומי יצר לעצמו פטנט מקורי רב בשנים להפקת רווחים בעשרות ובמאות מיליוני שקלים מאחורי גבם של לקוחותיו ועל חשבונם" צילום: shutterstock אור-אן אושי אחזקות, הייתה ספקית של קיקה ואופיס דיפו, נקלעה לקשיים כלכליים זמניים בעקבות קריסת רשתות אלו. לפי החברה, המשמשת כתובעת הייצוגית, הבנק סירב לכבד הוראת קבע שלה על סכום של כ-12 שקלים בזמן שחרגה מהחשבון, אך במקביל חייב אותה בעמלה של 55 שקלים.
לפי התביעה, לאחר שהתגלה החיוב פנו נציגי החברה לבנק ישראל, למפקח על הבנקים ולמחלקת פניות הציבור של בנק לאומי והתלוננו על החיוב. ימים ספורים לאחר מכן הודיע הבנק כי החשבון יזוכה מהעמלה. אולם, החברה טוענת כי השבת כספי העמלה כמוהו "כהודאת הבנק במחדלו". בדיקה נוספת של נציגי החברה העלתה כי גם בעבר חויב חשבונה בעמלות גבוהות במקרים דומים.
"החברה סבורה", כך כותב עו"ד כהן בתביעה, "כי לא מן הנמנע שכך נהג הבנק פעמים רבות במשך שבע השנים האחרונות, אך בשלב זה אין בידיה דפי חשבון כדי לעמוד על היקף העוולה. עובדות המקרה מוצאות ומלמדות כי תאוות בצע וממון היא שהוליכה כקו מנחה את הבנק בפעולותיו כלפי החברה, משפעל לממש אינטרסים אישיים שלו בלבד, תחת ניגוד עניינים מובהק, בחוסר תום לב משווע ותוך הפרת חובת האמון והנאמנות שחב לחברה. הבנק העדיף את האינטרס האישי שלו בדמות עמלה ששלשל לכיסו הפרטי, ששיעורה גבוה כפי ארבעה משיעור החיוב נשוא הוראת הקבע".
לפי הבקשה, נסיבות המקרה מצביעות על "כשל בנקאי רוחבי גורף" בבנק לאומי המחייב בדק בית והתערבות רגולטורית שכן, אם הלקוח נמצא בקושי כלכלי ובחריגה ממסגרת האשראי "מדוע הבנק מגדיל את 'הסיכון' באמצעות חיוב עמלה לטובתו שלו במקום לכבד חיוב קטן יותר".
התביעה מעמידה את סכום הנזק על כ-180 מיליון שקל. החישוב נעשה בהערכה כי חמישית מסך לקוחות הבנק המחזיקים בחשבונות בנק פעילים חורגים באופן זמני ממסגרת אשראי מאושרת, כשמוערך כי עשירית מתוכם חויבי בשל החזר הוראת קבע של עד 55 שקלים בעמלה של 55 שקלים עבור החזר זה.
לדברי התובעת הייצוגית, מלבד הנזק הייצוגי שנגרם לקבוצה כתוצאה מפגיעה בפרטיותה, נגרם גם נזק "בשמה הטוב" לפי חוק איסור לשון הרע, בכך שהושחר שמו הטוב של הלקוח בקרב הספק ואצל הבנק עצמו.
מבנק לאומי נמסר: "בנק לאומי פועל על פי הוראות בנק ישראל והמפקח על הבנקים. הבנק ילמד את התביעה ויגיב בבית המשפט".
