מתי נשתחרר מתחזיות לא מועילות?
פרופסור יקר, ידוע שתחזיות, שימוש במומחים, מצגות של תוכניות עסקיות וועידות השקעות למיניהן לא עוזרים לדעת מה יקרה בעתיד. ובכל זאת, כל העולם הכלכלי מתבסס עליהם. האם השתגענו? האם אנחנו עושים זאת כי פשוט אין דרך אחרת? ואיך לומדים לתכנן באופן רציונלי יותר? איל
איל היקר,
תעשיית המומחים והוועידות היא תוצאה של בעיה מובנית במוח שלנו - הוא כל הזמן מחפש סדר ותבניות. אנחנו מסתכלים לשמים ורואים צורות בעננים. אנחנו שומעים משפט ובטוחים שמסתתר מאחוריו משהו מורכב יותר. כמה מאיתנו חושבים שאפשר לקרוא את העתיד בכוכבים - או בכותרות של עיתונים כלכליים. העולם הזה מורכב ומבולגן מדי עבור המוח שלנו, אבל הצורך שלו בסדר גורם לו לחפש תבניות וסיפורים פשוטים. וכך אנחנו ממציאים סיפורים על העולם. אלה תמיד סיפורים דטרמיניסטיים, שיש להם סיבה ומסובב חד־משמעיים וברורים; משהו שקל לנו להבין ולהסביר, גם אם הוא לא תמיד נכון.
- מה אם במקום לומר "צריך" נאמר "רוצה"?
- האם טיפוח הגוף גורם לאנשים לאבד את המוסר?
- למה הדיאטה נכשלת בלילה?
וזה בדיוק מה שקורה בעולם העסקים. המומחיות של מומחים היא להכיר הרבה עובדות יחסית ולארגן אותן יחד כך שיתיישבו זו עם זו, ייצרו סיפור משכנע על מה שקרה ויוכלו להסביר למה זה קרה דווקא כך. והם לא מרמים. הם בעצמם מאמינים בסיפורים שלהם, כי בדיעבד הם נראים ונשמעים כל כך טוב עד שאין סיבה לטעון שזו לא האמת.
אז נכון, רבות מהתחזיות של מומחים לא מתממשות, כי העולם והמציאות לא מחויבים לסיפורים רק כי הם יפים. המונח הפופולרי "ברבור שחור" מדבר, בעצם, על זה. ברבור שחור הוא כינוי לאירוע משמעותי שקורה במפתיע ומשנה לחלוטין את התוכניות. ואולם, ההפתעה היא לא כי האירוע נברא יש מאין; הוא פשוט לא הופיע בסיפורים של המומחים, לפעמים כי העובדות שמנבאות אותו לא השתלבו בתמונה הפשוטה שאנשים מעדיפים לחפש ולמצוא.
זו האירוניה. הרצון שלנו לדעת את העתיד, במקום שיגרום לנו לאסוף את כל הנתונים, מביא אותנו להשקיע בליטוש של סיפור פשוט ויפה, שמראה שיש בעולם סדר והיגיון. בשביל זה יש מומחים.
שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il