"הכנ"ר מטעה, מסתיר עובדות ומגיש עמדות לא אחידות"

שבועיים לפני שכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) פרופ' דוד האן התנגד לבקשת שכר הטרחה שהגישו מפרקי רשת אייס, עו"ד אמיר פלמר ורו"ח בעז גזית, מפני שהוגשה על בסיס תקנה 8א שעומדת להתבטל, הסכים הכנ"ר למקדמת שכר טרחה של 8.75 מיליון שקל ששולמה לעו"ד דרור ויגדור ממשרד יגאל ארנון ולעו"ד דוד פורר ממשרד גרוס על בסיס אותה תקנה בדיוק. כך טוענים מפרקי אייס במסמך חריג בחריפותו שהוגש לבית המשפט.

פלמר וגזית הגישו לשופט אילן שילה, המטפל בתיק אייס, מסמך בן 154 עמודים הכולל נספחים רבים ובהם תגובות שהגיש האן בזמן האחרון בתיקים אחרים. מהדברים עולה, לטענת השניים, שממש במקביל לכך שהאן התנגד לשכר הטרחה שלהם ודרש מהם לערוך חישוב לפי תקנה חלופית ("שכר ניהול") שאמורה לצמצם את השכר לכחמישית, הרי שבתיקים אחרים הוא המשיך לתת את הסכמתו לבקשת שכר לפי תקנה 8א.

צילום: אוראל כהן, עמית שעל, בועז אופנהיים

חמש דוגמאות

אתמול פורסמה ב"כלכליסט" הסכמתו של הכנ"ר לשכר הטרחה האסטרונומי שדורשים נאמני אי.די.בי, עו"ד חגי אולמן והכלכלן אייל גבאי, כשגם במקרה זה הציג הכנ"ר מדיניות לא אחידה כשהסכים לבקשה אף שאינה תואמת את המדיניות החדשה וגם לא את תקנות השכר הקיימות.

נאמני אייס הציגו חמש דוגמאות מהשנה האחרונה, מתוכן ארבעה מקרים שמתייחסים לתקופה שבה החל משרד המשפטים לקדם מדיניות חדשה המנסה לשים סוף לחגיגות שכר הטרחה על חשבון הנושים. בדוגמאות הללו, טוענים פלמר וגזית, הסכים האן לשכר שחושב לפי תקנה 8א. בארבעה מתוך חמשת המקרים, אחד הנאמנים או המפרקים היה ממשרדו של שלמה נס: נס עצמו כמפרק מעריב, שותפו רו"ח חיים קמיל בתיק דורנט, שותף נוסף, עו"ד עמית לדרמן, בתיק אאורה, ועו"ד אריאל אלפסי ממשרד נס בתיק לוין ברזל. גם הנאמן פלמר הוא יוצא משרד נס.

במסמך שהגישו מוסיפים מפרקי אייס שגם כשהכנ"ר התנגד לשכר לפי 8א, אך עמדותיו נדחו (תיק קמן סחר ותיק מעריב בבקשה הראשונה שהוגשה), הכנ"ר נמנע מלערער על ההחלטות לבית המשפט העליון, ובתיק מעריב אף הסכים זמן קצר לאחר שהתנגד לתשלום לפי 8א, בנימוק שבית המשפט לא קיבל את עמדתו המקורית. לפיכך טוענים הנאמנים ש"הכנ"ר פועל באופן שאין אלא לכנותו שרירותי" ושהתנהלותו אינה מתקבלת על הדעת.

פלמר וגזית התמנו לתפקידם בינואר 2012, עת נקלעה רשת אייס להקפאת הליכים ולחובות של 450 מיליון שקל. חודש וחצי אחר כך נמכרה פעילות הרשת לאלקטרה, והשניים מונו למפרקים והחלו לטפל בהחזר החובות לנושים, שחלקו בסופו של דבר ב־157 מיליון שקל. הנושים הרגילים קיבלו 27% מהחוב כלפיהם.

צילום: אוראל כהן, עמית שעל, בועז אופנהיים

כשנתיים לאחר מינוים פנו המפרקים לשופט שילה בבקשה שיפסוק להם שכר לפי תקנה 8א באופן שמזכה אותם בשכר בשיעור של 7%–9% מהכספים שחולקו. הכנ"ר, שבאותה עת נחל כבר שני הפסדים כשבית המשפט אישר שכר לפי תקנה 8א בתיק קמן סחר ובתיק מעריב, ניסה שוב את מזלו והודיע לשופט שילה שהוא מתנגד לשכר ומבקש להורות לנאמנים להגיש בקשה מתוקנת לפי "שכר ניהול", שבמקרה הטוב אמור היה להסתכם בכחמישית מהסכום שביקשו.

עוד טען הכנ"ר שיש לערוך תחשיב מאוחד לשתי החברות מקבוצת אייס ולא לבקש שכר בכל חברה בנפרד. השופט שילה קיבל את עמדת הכנ"ר, ובהחלטה קצרה הורה לפלמר וגזית להגיש בקשה חדשה. הכנ"ר, שהתגאה בהישגו, הוציא הודעה לעיתונות המבשרת על ההצלחה במאבק לצמצום שכרי טרחה מופקעים.

פלמר וגזית ערערו לבית המשפט העליון, והדיון הוחזר לשופט שילה בנימוק טכני שעמדת המפרקים לא נשמעה בטרם התקבלה ההחלטה. לשניים ניתנו 15 יום להגיש את תגובתם.

בתגובה שהגישו המפרקים בימים האחרונים, הם תוקפים באופן כמעט חסר תקדים את האן ואת התנהלותו ובעיקר את חוסר האחידות שמאפיינת את תגובותיו בתיקים שונים. לטענת פלמר וגזית, תקנות השכר הנוכחיות מקנות להם זכות לבקש שכר לפי תקנה 8א. הם ציינו שהם רואים בחומרה את העובדה שהאן בחר להסתיר הסכמות שנתן לאחרונה בתיקים אחרים לשכר לפי 8א, וכן הסתיר מקרים אחרים שבהם דרישתו שלא לפסוק שכר לפי 8א נדחתה, בלי שהוא ערער על כך. "מצופה היה מהכנ"ר להציג את התמונה העובדתית והמשפטית המלאה בפני בית המשפט הנכבד", כתבו השניים. יש לציין כי בחלק מהמקרים הללו הכנ"ר כתב שהסכמתו היא "מבלי להידרש לבסיס החישוב". בפועל, הסכומים שהתבקשו אושרו.

"סיפתח" מקומם

צילום: אוראל כהן, עמית שעל, בועז אופנהיים

פלמר וגזית מרחיבים בתגובתם בעיקר לגבי עמדת כנ"ר בתיק ATP. בתיק זה, לדבריהם, אושר בפברואר האחרון לנאמנים (דרור ויגדור ודוד פורר) "סיפתח" לשכר טרחה -  8.75 מיליון שקל לפני מע"מ, וזאת, לדבריהם, "בגין עבודה על תיק מורכב הרבה פחות ובגין תקופה קצרה יותר". לטענת המפרקים, "באופן שאין לכנותו אלא מקומם", בחר הכנ"ר שלא לחשוף בפני בית המשפט את תמונת המצב המלאה, ובתיק ATP המפרקים כבר הודיעו שהשכר הסופי המגיע להם עומד על 21.7 מיליון שקל לפני מע"מ". השניים משווים בין התיקים וטוענים שבאייס החובות היו גבוהים יותר (314 מיליון שקל מול 200 מיליון שקל ב־ATP), וגם מספר תביעות החוב שהוגשו (2,000 באייס לעומת "עשרות" ב־ATP) והיקף התיק כפי שנמדד במספר בקשות שהוגשו לבית המשפט קטנים יותר (200 בקשות באייס לעומת 61 בקשות ב־ATP).

"מדוע בתיק ATP לא מצא הכנ"ר לנכון לטעון שהשכר שהתבקש 'נראה חריג ומוגזם בהיקפו ומהווה דוגמה טובה לא־פרופורציה בין העבודה שנדרשה לבין התגמול הגבוה שמעניק תשלום במסלול שכר חלוקה'?", שואלים רטורית פלמר וגזית, ומזכירים שתגובת הכנ"ר באייס הוגשה רק שבועיים לאחר שהוא הסכים לשכר ב־ATP. "מדוע באייס טען הכנ"ר ש'דרך המלך' היא פסיקת שכר מימוש או ניהול, ומנגד בתיק ATP נשתכחה אותה דרך המלך מהכנ"ר שעה שאישר שכר ביניים של 8.75 מיליון שקל?", מוסיפים השניים ומסכמים: "האם דמם של נאמני ATP סמוק יותר מדמם של מפרקי אייס?".

מפרקי אייס טוענים שהסתמכו על כך שייפסק להם שכר לפי 8א ומציגים דוגמאות נוספות ובהן תיק אאורה, שבו הסכים הכנ"ר ביוני 2013 לשכר לפי תקנה 8א, לדבריהם "בגין מספר חודשי עבודה ספורים".

לדברי פלמר וגזית, לא יעלה על הדעת שבחברת אחזקות שבה פעלו בעלי תפקיד חודשים ספורים ושנדרשו לבדוק 2% בלבד מתביעות החוב ייפסקו 6 מיליון שקל שכר טרחה, ואילו הם, שעבדו פי כמה וכמה, ייאלצו להסתפק במחצית בלבד.

צילום: אוראל כהן, עמית שעל, בועז אופנהיים

המפרקים מתייחסים גם לתיק מעריב, שבו דחתה השופטת ורדה אלשיך את עמדת הכנ"ר שלא לאפשר תשלום לפי 8א, וטוענים שלא רק שהכנ"ר לא ערער על כך, אלא שכשהנאמנים נס וארבל הגישו בקשת שכר נוספת לפי מתווה זה, בפברואר, הכנ"ר הסכים ונימק זאת בכך שעמדתו נגד 8א נדחתה.

בנוגע לתיק דורנט טוענים המפרקים שהכנ"ר הסכים לשכר גבוה בהרבה מזה שנפסק להם (9.5 מיליון שקל), וכשהמפרקים קמיל ומרדכי שלו ערערו לעליון, הסכים הכנ"ר למלוא דרישתם אף שהיתה גבוהה בהרבה משכר מימוש או ניהול שהם "דרך המלך". תיק נוסף שמביאים מפרקי אייס כדוגמה הוא לוין ברזל, שם לדבריהם ביקש המפרק (עו"ד אריאל אלפסי) 1.49 מיליון שקל לפני מע"מ בחישוב לפי 8א, "כשבתגובת הכנ"ר לא אוזכרו משום מה המילים 'דרך המלך'" אלא הכנ"ר הסכים לבקשה. "למעשה, תיק לוין ברזל מהוה דוגמה לאבסורד המוחלט", טוענים השניים.

חוקר חיצוני ומידור

בנוגע לתיק אייס טוענים פלמר וגזית שהכנ"ר עצמו ביקש (וקיבל אישור מהשופט) להעסיק משרד עו"ד חיצוני (עמית פינס ממשרד וקסלר ברקמן ושות') להגשת שתי תביעות בסכום של 227 מיליון שקל, בתמורה ל־17.5% מהסכומים שייגבו, כלומר שכר מקסימלי של 40 מיליון שקל. "אלא שבאופן מקומם לשיטת הכנ"ר", טוענים פלמר וגזית, אף על פי שהם טיפלו במאות הליכים שונים וביצעו שלל פעולות, הם זכאים לכ־3 מיליון שקל בלבד.

הכנ"ר ביקש עוד בתיק אייס להפחית משכר המפרקים כמה מאות אלפי שקלים ששולמו לעו"ד חגי אולמן שמונה לחוקר. פלמר וגזית טוענים שהם ביקשו לערוך בעצמם את החקירה, אך הכנ"ר היה זה שביקש שגורם אחר יחקור ולכן לא יעלה על הדעת ששכר החוקר יופחת משכרם.

הכנ"ר דוד האן

לטענתם, הם מודרו מפגישות בין אולמן לכנ"ר בנושא החקירות, וגם שכר החוקר שולם ללא תיאום עמם, אלא על בסיס בקשה שהגיש הכנ"ר ושאם יוחלט לקזז את שכרו משכרם, הם עומדים על זכותם לבחון את דו"חות השעות שהגיש לכנ"ר ואת סבירת השכר ששולם לו.

"כלכליסט" פנה כמה פעמים לכנ"ר בבקשה לעיין בדו"ח השעות שהגיש אולמן בתיק, אולם הכנ"ר סירב.

מהכנ"ר נמסר בתגובה כי "עמדות הכנ"ר מגובשות ומוגשות לבתי המשפט לפי מיטב שיקול דעתו המקצועי. הכנ"ר אינו נדרש לפרש את עמדותיו המקצועיות בכלי התקשורת. כל טענה באשר להתייחסות שאיננה על בסיס מקצועי נדחית מכל וכל ואיננה ראויה להתייחסות".