ששינסקי על מסקנות הביניים: "במקרה של כיל יש נסיבות ייחודיות"

"החלת המודל לפיו יגבה מס בשיעור של 42% על רווחי היתר ותמלוג של 5% מכיל רק בינואר 2017, תגרע מהכנסות המדינה כחצי מיליארד שקל". כך אמר היום (א') ל"כלכליסט" פרופ' איתן ששינסקי, העומד בראש הועדה לבחינת חלקה של המדינה במשאבי הטבע שפרסמה הבוקר את מסקנות הביניים שלה.

לדברי ששינסקי החישוב מתבסס על כך שבתקופת המעבר עד כניסת המודל לתוקף, תשלם כיל תמלוגים גבוהים מהיום, בשיעור של 10%, שיקזזו את אי גביית מס רווחי היתר. לדברי ששינסקי, וכפי שעולה מחוות הדעת המשפטית של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, דחיית יישום המודל נובעת "בשל הנסיבות הייחודיות המתקיימות לגביה".

פרופ' איתן ששינסקי צילום: רונן טופלברג

פרופ' שישנסקי, מהן הנסיבות המיוחדות של כיל?

"ישנם שלושה גורמים שלקחנו בחשבון לגבי כיל. הראשון, הוא ההשקעות שלקחה על עצמה במסגרת הסכם קציר המלח. מדובר בסכום כולל של כמעט 4 מיליארד שקל, והשקעותיה על פי ההסכם יסתיימו ב-2017. השני הוא שחוק עידוד השקעות הון החדש, שיכנס תחתיו חברות כימיה כמו כיל, ייכנס לתוקף ב-2017. והשלישי הוא שרצינו לתת לחברה תקופת הסתגלות למציאות החדשה".

בדו"ח המלצתם לפקח על גביית מוצרי המשך שמייצרת כיל מברום - התרכובות. אבל לא קבעתם כמה. מדוע?

"ההחלטה שלנו היא כרגע עקרונית והיא ממש לא ברורה מאליה. לא פשוט לגבות מס ממוצר המשך. הרי לפי הרציונל הזה אפשר לבקש להטיל מס רווחי יתר על קוקה-קולה, כי היא עושה שימוש במים שהם משאב טבע. אנחנו בהחלט חושבים שעל תרכובת ברום, שמבוססת על משאב טבע וזה נושא שנמצא בבוררות בין החברה למדינה לגבי שנים עברו, צריך שהאזרחים גם יקבל משהו. זה שכיל עושה את הפעילות בחברת בת, זה לא אומר שהמדינה לא צריכה ליהנות מהשימוש במשאב. אבל איך, כמה ולמה זה משהו שננסה להשלים עד הדו"ח הסופי".

יש עוד דברים שהשארתם לדו"ח הסופי. למשל התמלוגים על חצץ. קיבלתם חוות דעת מקצועיות שהתמלוגים שם נמוכים, וגם קבעתם במפורש שמדובר בענף עם רווחיות יתר. עדיין לא המלצתם להעלות תמלוגים, אלא ביקשתם לחכות שוועדת בלניקוב שהקימה רשות מקרקעי ישראל תסיים את עבודתה. למה?

"ענף המחצבות הוא ריכוזי ונשלט על ידי שלוש חברות גדולות. יש שם מכרזים תמוהים. למשל אחת החברות שזכתה במכרז למחצבה והתחייבה לשלם תמלוג של 15 שקל לטון, בכלל לא מפעילה אותו. כל זה הוביל אותנו למסקנה שיש בעיות מבניות בענף הזה. כשלים תחרותיים שכנראה צריך לטפל בהם לפני שמחליטים על תמלוגים ומס רווחי יתר. אחרת המדינה אולי תגבה יותר מהחברות, אבל הן בתורן יגלגלו את זה למחירי הדירות, שזה אולי זניח, אבל בעיקר למחירי סלילת הכבישים שזה עלויות כבדות למדינה".

ועדת בלניקוב הייתה אמורה לסיים בסוף החודש את עבודתה וזה כבר לא יקרה. מה יהיה אם עד הדו"ח הסופי שלכם היא לא תשלים עבדותה?

"אני ער לבעיה הזאת, וזאת בהחלט בעיה. אבל בשלב זה לעשות שינוי בתמלוגים או בגביה לפני שמטפלים בבעיות מבניות זה גם בעיה. הבטיחו לנו שתוך חודש יסיימו שם את העבודה, אבל כמובן שזה עוד יכול להתעכב".

ההמלצה לא לגבות תמלוגים או מס רווחי יתר מחברות המים המינרליים צפויה לביקורת ציבורית. איך אתה מתמודד עם זה?

"עם כל הרצון לגבות כסף מכל משאב ומשאב, יש חריגים. ומים זה אחד מהם. זה לא משאב בחסר, כל אחד יכול לקבל רישיון כדי להפיקו, ובשורה התחתונה אין שם רווחיות יתר. ראינו את הנתונים והבנו שאין ברירה ופה צריך להחריג. כי מס או תמלוגים זה לא דבר שמתאים לכאן. על כן המלצנו לרשות המים, שהיא זו שגובה את תעריפי השימוש, לשקול לקבוע תעריף מיוחד למים מינרליים".

הטענה שעולה בעקבות ההמלצות היא שבעצם שר האוצר הקים פה ועדה רק כדי לגבות יותר מכיל.

"זה לא נכון. עסקנו בשאלות של מדיניות, של מאקרו של תפיסה כלכלית. לא החלטנו לטפל בחברה כזאת או אחרת. ההמלצות רלוונטיות גם לנחושת למשל, שאומנם לא מופקת כרגע אבל כבר יש חברה שמשקיעה בנושא. רצינו לבנות מודל שינתח את המצב כיום ויהיה צופה עתיד למקרה שיגלו עוד משאבים".

אבי ליכט: "עקרונות של צדק חלוקתי מחייבים שינוי במדיניות הפיסקלית"

"הזיכיון שבידי מפעלי ים המלח לא מקים ולא הקים לה זכות חוקתית למנוע הטלתו של מס משאבי טבע". כך טוען ליכט, בחוות דעת לוועדת שישנסקי 2. "המשפט לא נועד לחסום תיקון כשלים ועיוותים בחלוקת שווים הכלכלי של משאבי הטבע, והוא איננו מקדש את הסטטוס קוו המעוות שעליו מצביעים ממצאי הועדה", כותב ליכט. "עקרונות משפטיים של צדק חלוקתי ונאמנות ציבורית בנכסי המדינה מאפשרים - ולעתים אף מחייבים - שינוי של המדיניות הפיסקלית בנוגע למשאבי טבע. זאת על מנת להגיע לחלוקנ צודקת של ההנאה ממשאבי הטבע".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט

ההסדרים המשפטיים המסדירים כיום את קבלת חלקו של הציבור במשאבי הטבע הם ברובם מיושנים ופרימטיביים. הם נחקקו לפני עשרות שנים. זאת בשעה שבעולם התפתחו כלים מודרניים ומתוחכמים לטיפול במשאבי הטבע. הכלים שבידי המדינה אינם ערוכים לשינויים", כתב ליכט.

בחוות הדעת, שתשמש את המדינה במקרה של עתירה לבג"צ או בכל ערכאה משפטית אחרת, מתמודד ליכט עם דרישת כיל לדון בכל שינוי של חלק המדינה ברווחיה במסגרת בוררות. לטענתה הדבר נקבע בשטר הזיכיון שעוגן בחוק. כיל מבקשת למנות כבורר מטעמה את שר האנרגיה לשעבר, עו"ד משה שחל. כן היא מבקשת בנוסף לקבוע שעל המדינה יהיה לפצותה על כל שינוי במשטר התשלומים בגין השימוש באשלג וברום. המדינה הודיע בעבר על התנגדותה, וכיל פנתה לבית המשפט כדי לכפות עליה בוררות. בקשתה תידון בבית המשפט המחוזי בירושלים ב-10.7.

"אכן סעיף 26 לשטר הזיכיון קובע כי בכל סכסוך 'בדבר פירושו או ביצועו של זיכיון זה או כל דבר הקשור בו רו בדבר הזכויות והחובות של הצדדים לו', יש לפנות לבוררות", כותב ליכט. "אולם חובה זו מוגבלת לסכסוך הנוגע לשטר הזיכיון או לזכויות והחובות הנובעות ממנו. מס רווחי היתר איננו אחד מאלה. הוא איננו עוסק בפרשנותו, או בביצועו של שטר הזיכיון והוראותיו של המס הן חיצוניות לשטר ובאות ליישם מדיניות כלכלית של המחוקק".