הזירה המשפטית: כיל והמדינה כבר מתכוננות לזירת הקרב הבאה

בקרב נגד מסקנות ועדת ששינסקי 2 כיל כבר הפסידה. אפילו שהשקיעה 1.5 מיליון דולר בקמפיין להגברת המודעות הציבורית לכך ש"כל מיני דברים טובים מתחילים בכיל", זה לא יעזור לה. כיל תנסה, ולמעשה כבר מנסה, לנהל את הקרב הזה בשתי זירות - הציבורית והמשפטית. בזירה הראשונה, אך הפחות חשובה, כיל כבר הציגה את הטיעון המרכזי שלה: אתם תביאו עלינו את ששינסקי 2? אנחנו נפסיק להשקיע בישראל, האבטלה בנגב תנסוק, והכל יהיה על הראש שלכם, הפוליטיקאים. המלחמה בזירה הציבורית צפויה להיכשל.

ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל. ישלפו את קלף הבוררות צילום: עמית שעל

כיל אמנם לא תודה בזה בגלוי, אבל אפילו היא לא תולה תקוות בפוליטיקאים. כיל יודעת שהאווירה הציבורית היא כזו שאם היא תתנגד יותר מדי, חברי הכנסת רק יחמירו את ההמלצות של ועדת ששינסקי 2. זה בדיוק מה שקרה בששינסקי 1 - ההתנגדות העיקשת, הברוטלית וחסרת החן של יצחק תשובה ושותפיו רק שכנעה את הפוליטיקאים להיות קשים יותר.

לכן מבחינתה של כיל זירת המאבק החשובה יותר היא הזירה השנייה, המשפטית. כמו במקרה קלאסי של תורת המשחקים, היריב של כיל - חברי ועדת ששינסקי - ידע מבעוד מועד מה יהיו טיעוני הנגד של החברה. לפיכך כשקוראים את המלצות הוועדה שוב ושוב עולה התחושה שחבריה תפרו אותן כך שייתנו מענה מראש לכל הטיעונים שכיל יכולה להציג בבג"ץ.

במדינה מעריכים שבכל מקרה כיל לא תמהר לפנות לבג"ץ, לאור כך שלאחר פרסום מסקנות ועדת ששינסקי 1 יזמי הגז עתרו לבג"ץ והפסידו. אבל לכיל יש פטנט אחר שממנו המדינה חוששת. כיל מחזיקה בזיכיון על ניצול משאבי הטבע של ים המלח שניתן לה מהמדינה עוד בימים שבהם היא היתה חברה ממשלתית. בשטר הזיכיון כתוב שחור על גבי לבן שכל סכסוך בין המדינה למפעלים וכל שינוי במדיניות שקשורה להפעלת המפעלים צריכים לעבור דרך מנגנון של בוררות מוסכמת. אותה בוררות כמו זו שהסתיימה אתמול בהפסד לכיל, בנוגע לשאלה אם היא שילמה למדינה תמלוגים מלאים כל השנים או שהתחמקה מחלקם. כעת האסטרטגיה הראשית של כיל תהיה למשוך את המדינה לבוררות מוסכמת גם בנושא מסקנות ששינסקי, רחוק מעיני התקשורת והדיון הציבורי, ועם הסיכוי לכל הפחות לסחוט מהמדינה פיצוי כספי מהמדינה על הטלת המסים החדשים. למעשה, כיל כבר פנתה לבית המשפט המחוזי בחודש שעבר בשביל שיחייב את המדינה ללכת איתה לבוררות בגין הפרת הזיכיון.

בשביל להילחם מראש באסטרטגיה הזו של כיל, שלשום פורסמה עם המלצות ועדת ששינסקי חוות דעת משפטית של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט. זהו המשך לחוות דעת קודמת שפרסם ליכט בספטמבר 2011, שלמעשה סללה את הדרך להקמת ועדת ששינסקי 2 ולהמלצה לגבות מס רווחי יתר מכיל. "כלכליסט" מנתח את הסעיפים העיקריים בחוות הדעת החדשה של ליכט, שאמורים להביס מראש את הסיכוי שכיל תוכל לגרור את המדינה לבוררות שעלולה לעקר משורש את המלצות ששינסקי 2.

"אתם בעצמכם אמרתם שתמלוגים הם מס לא צודק: התמלוגים (הם) כלי פיסקאלי רגרסיבי. מכיוון שמשטר התמלוגים אינו נגזר מרווחיות הפרויקט, הוא עלול להביא להעברת המיזם להפסד במקרה שבו רווחי היזם יורדים"

כיל טענה בחודשים האחרונים כי התמלוגים הם מס לא הוגן משום שהם מחושבים על ההכנסות ולא על הרווח. לכן בשנים קשות לחברה הנתח של התמלוגים ביחס לרווח הוא גדול יותר מאשר בשנים טובות. ליכט מסובב את הטענה של החברה כלפי עצמה ואומר - אנחנו מסכימים איתכם. בדיוק בגלל זה אנחנו ממליצים להפחית את שיעור התמלוגים ולהטיל מס חדש על רווחי היתר שיהיה פרוגרסיבי. תרוויחו יותר, תשלמו יותר מס.

אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. חוות דעת שאמורה לפגוע באסטרטגיה של כיל צילום: גיא אסאיג

תפסיקו לבכות שקציר המלח עולה לכם הרבה כסף: כיל לא התנדבה לשאת בעלויות הקציר. היא חייבת לעשות כן כדי לתקן את הנזקים שהיא עצמה גרמה. היא גם תפיק רווח כלכלי לא מבוטל מהקציר עצמו, רווח המוערך ב־2.5 מיליארד שקל שיכסה את רוב עלויות הקציר"

ליכט אומר לכיל כמעט במפורש, הפסיקו לזעוק את זעקת הקוזאק הנגזל. אתם טוענים שקציר המלח - פרויקט שכיל תישא ב־90% מעלותו, שנועד למנוע את הצפת מלונות ים המלח - עולה לכם המון כסף, ושצריך להביא את הכסף הזה בחישוב של המסים שאתם משלמים? הצחקתם אותנו. לא הייתם צריכים לשלם את זה אם מלכתחילה לא הייתם גורמים להצפת המלונות.

אין לכם מה לרוץ לבג"ץ: הסוגיה המשפטית המתעוררת הוכרעה בפסיקתו של בית המשפט בפסק הדין שניתן בעתירות נגד חוק מיסוי רווחי הגז. בית המשפט דחה את כל טענותיהם של העותרים"

בלשון פשוטה מדי ליכט מנמק מדוע לכיל אין שום סיכוי לזכות בעתירה לבג"ץ נגד המלצות ששינסקי 2 אם תוגש עתירה כזו; שהרי בית המשפט כבר קבע בעתירות נגד ששינסקי 1 כי למדינה מותר לשנות את מדיניות המס ולהטיל מס על רווחי יתר, וממילא מרבית הטיעונים שמשמיעה היום כיל נשמעו כבר אז על ידי הגז.

זה פשוט לא יעזור, תרדו מזה, הוא אומר. לשם כך הוא מביא ציטוטים מפסיקת בית המשפט ההיא, למשל את זה שמתייחס לטענה כאילו הטלת מס רווחי יתר פוגעת בקניין של כיל: "אין המדובר בשינוי תנאים ברישיונות ובחזקות שבהם העותרים מחזיקים. מדובר בהפחתה של שווי הרווחים העתידיים שביכולתם להפיק מזכויות אלו".

אין לכם מה ללכת לבוררות: חוק רגיל לא יכול לכבול חקיקה עתידית. קל וחומר, חוזה שעליו חתמה הממשלה אף הוא לא יכול לכבול פעולות חקיקה עתידיות של הכנסת ולכן אין לפרשו כך"

לאורך כמה סעיפים מסביר ליכט מדוע על אף העובדה שבשטר הזיכיון שכיל מחזיקה כתוב שכל מה שהיא צריכה לשלם למדינה הם תמלוגים לפי נוסחה מסוימת, הרי שלמדינה יש מלוא הזכות להוסיף בחוק עוד דברים שכיל צריכה לשלם כמו מס רווחי יתר.

לכן, לפי ליכט, כיל לא יכולה להכריח את המדינה ללכת לבוררות לגבי שינוי בזיכיון, כי אין כאן כל שינוי. למדינה מותר הרי לחוקק חוקים.

מלבד זה, מוסיף ליכט, כשהמדינה הפחיתה את מס החברות או נתנה לכיל הטבות מס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, כיל לא טענה שמדובר בהפרה של הזיכיון.

ידעתם בעצמכם שאנחנו נשנה את מדיניות המס: אילו הצהרת הממשלה נועדה לחול עד תום תקופת הזיכיון ולכבול את הממשלה עד לאותו מועד, לא ברור מה הטעם בהכללת סעיף זה בהסכם הקציר"

לבסוף, הסעיף החידתי הזה טומן בחובו את התשובה לטענה החזקה ביותר של כיל נגד המדינה.

כיל טוענת שבהסכם שחתמה עם המדינה ב־2012, שבמסגרתו הוחלט שהחברה תישא ב־90% מעלויות קציר המלח וכי היא תשלם שיעור כפול של תמלוגים על ייצור גבוה של אשלג, נקבע כי "לעת הזאת" המדינה לא תשנה שוב את כללי המיסוי.

ולמרות זאת, יגידו בכיל, רק שנה לאחר מכן כבר הוקמה הוועדה. ככה מתנהגים? בשביל שלא להגיע לבג"ץ בסוגיה הזו, המליצה ועדת ששינסקי שהמיסוי החדש יחל רק ב־2017, תוך שהיא מעניקה מתנה של חצי מיליארד שקל לכיל. זה אומר פער של חמש שנים מאז החתימה על ההסכם הקודם. כיל לא תוכל לטעון בבג"ץ שהמדינה הפרה את הבטחתה. למעשה, המדינה סנדלה את כיל.

אלא שכיל לא פראיירית. כבר אז היא הכריחה את המדינה לכתוב באותו הסכם כי אם המדינה תשנה את מדיניות המס, הרי שכיל תחזור לשלם שיעור נמוך של תמלוגים.

ליכט מסובב את הסעיף הזה נגד כיל עצמה ואומר - אם היה לכם חשוב לכלול בהסכם ההוא סייג שאומר שאם המדינה תשנה את החוקים הרי שתחזרו לשלם פחות תמלוגים, זה אומר שידעתם, או לפחות הערכתם, שיש סיכוי שהמדינה תשנה שוב את הכללים, נכון? אז הנה, אנחנו באמת משנים. אתם לא יכולים לטעון שלא ידעתם.