בג"ץ פסל קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים: "פוגעת באופן לא מידתי בזכות לשוויון"

שופטי בית המשפט העליון קבעו היום (א') פה אחד כי המדינה לא תוכל לשלם יותר "מלגת לימודים ועידוד השתלבות אברכי כוללים בתעסוקה”, וזאת החל מינואר 2015. השופטים קיבלו את העתירה שהגישו התאחדות הסטודנטים, עמותת חדו"ש, המרכז לפלורליזם יהודי, תנועת אומ"ץ וארגונים נוספים - עתירה שהוגשה נגד החלטת ממשלה משנת 2010 שעיגנה תקנה תקציבית חדשה לתמיכה באברכים, וכן על סעיף בחוק התקציב 2011 ו-2012, בגדרו הוקצו 110,885,000 שקל לשם "מלגת לימודים לאברכים הלומדים בכולל" (בשנת 2011), ו-109,753,000 שקל לשם "הבטחת הכנסת מינימום לאברכי כוללים" (בשנת 2012).

את הקביעה קבע הרכב מורחב של שבעה שופטי בג"ץ בראשות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס. העתירה הוגשה בינואר 2011 לאחר שהממשלה החליטה על התקנה התקציבית, וזאת בעקבות פסק דין שנתן בג"ץ שנה קודם לכן, "בג"ץ יקותיאלי" - עתירה שנידונה עשר שנים ובסיומה קבע בג"ץ כי יש לבטל את ההעדפה התקציבית הניתנת לאברכים בכולל על פני סטודנטים באונירסיטאות - שכן אברכים זוכים לקצבאות הבטחת הכנסה בעוד שסטודנטים אינם זכאים לזה, ובכך מופר עקרון השוויון.

בית המשפט העליון (ארכיון) צילום: חיים צח

כאמור, לאחר בג"ץ יקותיאלי קבעה הממשלה תקנה תקציבית חדשה שעיגנה את הסכומים המדויקים המובטחים להכנסת מינימום לאברכי כוללים. במסגרת תמיכת המדינה באברכים, כפי שנקבעה באמצעות ועדת גבאי שמונתה אז על ידי הממשלה ובדקה את הנושא, נוסחו שני מסלולים למתן המלגות לאברכים - מסלול בסיסי במסגרתו זכאי אברך למלגת לימוד לחמש שנים, ומסלול שני המיועד ל"קבוצה מצומצמת של לומדי תורה מסורים" שזכאים להמשך מלגה.

העותרים: "החלטת הממשלה משמרת אפליה פסולה"

בעתירתם טענו העותרים כי "החלטת הממשלה משמרת את ההפליה הפסולה שהתקיימה לפני קבלת ההחלטה", באשר "היא ממשיכה להעניק תשלומי הבטחת הכנסה מינימום (שתכליתם קיום מינימלי בכבוד) לתלמידי כולל, תוך קביעתם כקבוצה מובחנת לעומת קבוצות אחרות, שאין בינן לבין תלמידי הכולל שוני רלוונטי - בכללם נשים, בני דתות אחרות, תלמידים מזרמים אחרים ביהדות וסטודנטים - אשר בניגוד לתלמידי כולל אינן זכאיות להבטחת הכנסה – ושאין המדינה נותנת כל מענה לקיומם המינימלי בכבוד”. לפיכך, טענו העותרים כי הדבר מהווה פגיעה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק יסודות התקציב.

המדינה טענה מנגד כי הממשלה פעלה במקביל למענקים שניתנו לאברכים, גם להגדלת קרן הסיוע לסטודנטים. בחודש יולי האחרון קבע בית המשפט כי על המדינה להגיש הודעה ובה הערכה כספית בדבר הסכומים הכוללים של מלגות שיקבלו אברכים בשנה הנוכחית ובכל אחת מהשנתיים הקרובות. על פי הנתונים שהגישה המדינה חודש לאחר מכן עלה כי כי בשנים 2010, 2011 ו-2012 הקצתה הממשלה למלגות לימוד לאברכים סכומים של 110,862,000 ש"ח, 110,885,000 ש"ח ו-109,753,000 ש"ח, בהתאמה, אולם בפועל שולמו 138,970,000 ש"ח, 133,126,000 ש"ח ו-127,383,000 ש"ח. באשר לשנים 2014-2013 נמסר, כי בכל אחת מהן הקצתה הממשלה 109,585,000 ש"ח למלגות לימוד לאברכים, וההערכה היא כי בפועל ישולמו סך של 120,000,000 ש"ח בשנת 2013, ו-108,500,000 ש"ח בשנת 2014; לסכום בשנת 2014 מתווסף תקציב מתמידים בסך 3,333,333 ש”ח.

8,700 אברכים קיבלו מלגה מלאה ב-2013

באשר להיקף הזכאים נמסר כי בשנת 2013 קיבלו מלגה מלאה כ-8700 אברכים ועוד 700 קיבלו מלגה חלקית. השופטים ערכו הפרדה בין שני מסלולי התגמול הקיימים למענקי אברכים. בעוד שאת המסלול המצומצם המתייחס לקבוצה קטנה של עילויי תורה המקבלים מלגות - מקבלים השופטים - “כפי שהמדינה תומכת במצטיינים בתחומים שונים״ הרי “ככל שהמדובר במסלול הבסיסי, סבורים אנו כי אין החלטת הממשלה יכולה לעמוד”. השופט אליקים רובינשטיין שכתב את ההחלטה, שאליה הצטרפו יתר השופטים, קבע בסיכומו של החלטתו כי ״ספק רב אם בנסיבות ניתן לעגן את ההסדר החדש בהחלטת הממשלה ובחוק התקציב השנתי. מדובר בסוגיה המצויה בלבו של השיח הציבורי בישראל, ובתשלום בהיקף כולל של מאות מיליוני שקלים, המיועד למגזר אחד בלבד, ועל כן סבורני כי את ההסדר החדש יש לסווג כהסדר ראשוני".

עוד כתב רובינשטיין: "פועל יוצא של הדברים הוא כי ההסדר החדש צריך היה להיקבע בחקיקה ראשית של הכנסת, שבה נדון הנושא כדבעי. אכן, חוק התקציב הוא חוק, קרי, חקיקה ראשית. ואולם, אל נכחד: כל המצוי אצל חקיקת חוק התקציב מכיר את התהליך המזורז והלחוץ, שאינו מאפשר, אל מול כרכי התקציב, דיון של ממש בנושאים פרטניים, והוא נערך בהמולת "תן וקח" של הדיון בממשלה ובכנסת. אם כן לפנינו "הסדר ראשוני פורמלי" אך לא "מהותי". ובהמשך, לאחר דיון בהחלטות הממשלה ובמצב הקיים כותב "נוכח האמור סבורני, כי המסלול הבסיסי שבהחלטת הממשלה פוגע באופן בלתי מידתי בזכות לשויון, אינו משרת את תכליתו, ועל כן אינו יכול להיותר על כנו". בית המשפט כאמור מורה על הפסקת המעקנים החל מה -2/1/2015 וכן מורה למדינה להשיב החזר הוצאות לעותרים.

ח״כ איציק שמולי (עבודה) שעמד בראש התאחדות הסטודנטים כשהוגשה העתירה מסר היום: "זו החלטה חשובה שמבצרת שוב את עקרון היסוד של השוויון בישראל. שילוב אוכלוסיות מסוימות באקדמיה ובתעסוקה הוא צורך ממשי, אבל אסור שתיעשה תוך פגיעה כה בוטה בסטודנטים ה'רגילים' שגם תורמים ומשרתים, קל וחומר כאשר התמיכות נעשות שלא במסגרת הסדרים ראשוניים בתקציב ובחקיקה אלא במדיניות של קריצת עין". ח"כ אורי מקלב (הבית היהודי) אמר כי "החלטת בג"ץ היא אפליה ושלילת זכויות. אין מדינה ששוללת זכויות בגלל לימוד תורה".

עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, אחת העותרות לבג"ץ בנושא קצבת הבטחת ההכנסה, מסרה בתגובה: "החלטת בג"ץ והביקורת החריפה שהוא מותח על הממשלה היא אות קלון לממשלה הקודמת".