האם ואקום כבד יותר מאוויר?
כשאורזים דברים בשקיות ואקום, דוגמת שמיכת פוך, למה אחרי שמוציאים את כל האוויר זה מרגיש יותר כבד? כפיר
כפיר היקר,
ברוך הבא לעולמן המופלא של אריזות הוואקום, עולם שבו שום דבר אינו כפי שהוא נראה. אפילו השם מטעה, כי הוואקום, הקרוי בלשון הקודש "רִיק", בכלל לא נמצא בתוך האריזה. הוא נמצא בצד השני - במכונה ששואבת את האוויר.
אילו השקית היתה קשיחה, אחרי שהיינו מוציאים ממנה את האוויר היה נותר ריק, כלומר מקום פנוי (זו, אגב, הוראתה של המלה "ואקום", בתרגום חופשי מלאטינית - "פנוי", כמו מקום חניה). אבל השקית גמישה, וברגע שהאוויר שבתוכה יוצא, האוויר שמסביבה דוחס ומצ'קמק אותה. ואז המקום הפנוי מצטמצם ונעלם. במקום שנקבל חלל שיש בו פחות אוויר, אנחנו פשוט מקבלים פחות חלל.
במילים אחרות, כשאתה מוציא את האוויר מהשקית אתה לא רק מחסיר משקל (זה המשקל הבלתי מורגש של האוויר שאתה מוציא), אתה גם דוחס את החבילה ומכווץ אותה. וזו הסיבה שנדמה לך שהיא הופכת לכבדה: דברים קטנים נדמים לנו כבדים יותר.
ניסית פעם להרים מטיל זהב? זה מרגיש כבד בצורה לא סבירה. מפתיע שלבנה בגודל חצי בלטה שוקלת יותר מעשרה ק"ג. אבל אם תשים מטיל זהב בודד בתוך מזוודה ריקה ותבקש ממישהו להרים אותה, הוא ירגיש שהמזוודה נורא קלה. הרי אפילו חברות התעופה לא מחשיבות מזוודות מתחת ל־20 ומשהו ק"ג כמשקל יתר.
אנחנו מעריכים משקל של דברים ביחס לגודלם. ויש בזה לא מעט היגיון. הסיבה האבולוציונית לכך שפיתחנו יכולת להעריך משקל של דברים היא כדי להעריך כמה נזק הם יגרמו כשהם יפגעו במשהו אחר. אולי לא שמת לב לזה, אבל כשאתה מרים אבן המח שלך מחשב באופן אוטומטי מה היא יכולה לעשות לגולגלות של כל מי שנמצא בסביבתך, כולל זו הפרטית שלך. ודברים דחוסים גורמים ליותר נזק. הם מרכזים את הפגיעה באזור קטן יותר, הם מושפעים פחות מהתנגדות האוויר, והם בדרך כלל קשיחים יותר.
זו הסיבה שדברים אווריריים, כמו עננים, נראים לנו קלילים גם אם הם שוקלים מיליוני טונות. זו הסיבה שבלון מנופח לא רק מרחף טוב יותר מבלון מפוצץ, הוא גם מרגיש קל יותר כשמרימים אותו. וזו הסיבה שהפוך נדמה לך כבד יותר באריזה: כשאתה שואב את האוויר, הדבר הראשון שהולך לאיבוד הוא האווריריות.
אז נכון, קילו ברזל וקילו נוצות שוקלים בדיוק אותו הדבר, אבל קילו ברזל תמיד ירגיש כבד יותר. בגולגולת.