למה נאנחים כשמתיישבים?
מדוע בני אדם נאנחים או עושים קרעכץ (מאיפה בא קרעכץ?) כשעוברים מעמידה לישיבה? שאלה יפה, הלוא כן.יוסי ט'
יוסי היקר,
כן. זו אכן שאלה נהדרת. ה"קרעכץ" מגיע מן היידיש (לכן תנועת ה־E שלו מסומנת בעי"ן), וליידיש הוא הגיע, כצפוי, מן הגרמנית, שבה המילה krächzen מציינת קרקור, בפרט של עורב (ייתכן אפילו שהצליל "קרע" הוא חיקוי לקריאתו הניחרת).
כדי להבין איך הקרקור הפך לגניחה צריך להיכנס לראש היידי. אמנם בחברה הנהנתנית שלנו משתמשים ב"קרעכץ" גם כדי לציין גניחות תענוג, כמו זו שבוקעת אחר לגימת תה רותח או כשמתיישבים לנוח אחרי יום עבודה; אך המשמעות היידית המקורית היא אנחת תלונה (ואם נדייק, הרי בעולם היידי גם קרעכץ של עונג טומן בחובו תלונה, כי אם עכשיו פתאום טוב לך זה סימן שקודם היה רע). אז השימוש היידי המדויק הוא מתיחת ביקורת עוקצנית על מי שמעז להיאנח. משהו כמו: "מה אתה מקרקר כמו עורב, בסך הכל ביקשתי שתכבה את הדוד".
אז למה נאנחים? אנחה ממוצעת גורמת לנו לשאוף ולנשוף בערך פי שניים יותר אוויר מאשר מחזור של נשימה רגילה. אז מאד הגיוני להיאנח כשאתה מתכונן לעבודה קשה ומייסרת - בין אם זו שיחה עם נודניק ובין אם זה מעבר מעמידה לישיבה. והגיוני לקחת נשימה טובה כזו גם אחרי העבודה, לפני שמתחילים לנוח, כי בזמן המנוחה ערנותנו מתרופפת ואנו פגיעים יותר. אותו היגיון גורם לנו להתמתח גם לפני השינה וגם אחריה, ולא בכדי האנחה והמתיחה ניתנו מכורכות מהשמים.
יתרה על זאת, לפי מחקר שנערך רק לפני ארבע שנים באוניברסיטת לוון שבבלגיה, האנחה מגנה על הריאות - מפני שיעמום. נשימה מחזורית מדי מעייפת את הריאה ומורידה את יעילותה, ואף עלולה לגרום לניוון. והאנחה היא שוברת השגרה הטבעית של הגוף. זו כנראה הסיבה לכך שתינוקות נאנחים כל כך הרבה.
הצרה היא שכל התגליות האלה מותירות אותנו עם השאלה המקורית: למה נאנחים? מדוע לא פשוט לקחת נשימה עמוקה? בשביל מה חייבים לעשות גם צליל? אפשר רק לנחש. ייתכן, למשל, שהצליל נועד לתת לנו משוב על כמות האוויר שאנו מוציאים, לעזור לנו לחוש בנשימה ולמדוד אותה. אבל יש כאן עוד עניין. החלק האחר של התשובה, זה שצריך להיות ברור לכל מי שיודע חמש מילים ביידיש, הוא שבנוסף לכל האמור מעלה האנחה היא גם, ואולי בעיקר, צורת תקשורת.
אנחנו נאנחים לא רק כי אנחנו צריכים לקחת נשימה עמוקה, אלא כי אנחנו צריכים שכל שאר העולם יידע שאנו לוקחים אותה. כדי לתאם מאמצים, לתאם ציפיות, ולפעמים גם סתם כדי להביע את עצמנו.
שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il