למה פכפוך עושה חשק להשתין?

צופר היקר,

יש לפחות שתי סיבות טובות לתופעה המלבבת הזו. ראשית, צלילם ומראם של מים מפכים משרים רוגע, אולי כי הם מרמזים על מקור יציב של מי שתייה, ופעולת ההשתנה דורשת מהמשתין להרפות ולהרגיע את השרירים שסוגרים את השופכה (אלו השרירים שאנו מכווצים כשאנו מתאפקים). הסיבה השנייה נקראת "רפלקס מותנה", או, על שם מי שגילה אותה, "התניה פאבלובית".

משתנה. צלילם ומראם של מים מפכפכים משרים רוגע צילום: שאטרסטוק

התגלית הגדולה של פאבלוב, שהיה אחד הפיזיולוגים החשובים ביותר של המאה הי"ט, היא שאם בכל פעם שמאכילים כלב מצלצלים בפעמון, אחרי כמה זמן די בצלצול הפעמון לבדו כדי לעורר את בלוטות הרוק שלו לפעולה. מבדיקת רישומיו של פאבלוב עולה שהוא לא השתמש בפעמון, אלא בשלל גירויים אחרים: צורה, צבע, שריקה, נקישת מטרונום, וכמובן - חביבם של המדענים - השוק החשמלי. אבל העיקרון הוא אותו עיקרון מדהים: אף שבלוטות הרוק אינן ניתנות לשליטה מודעת, הן לומדות מהניסיון. ואין סיבה שזה לא יקרה גם בשרירים הנשלטים יותר, כמו אלה שמווסתים את זרימת השתן. אם במשך כל חיינו למדנו לקשר את הצורך להשתין עם פכפוך הזרם באסלה, אין פלא שהצליל לבדו גורם לשלפוחית השתן שלנו להזיל ריר.

למה תופים עגולים? ואם זה משום שהאקוסטיקה טובה יותר ככה, אז למה מערכות רמקולים הן לא כדוריות? עובד

התוף הוא כלי הנגינה העתיק ביותר, והוא מגיע בשלל צורות: גלילים, קערות, חרוטים קטומים, כדים… המשותף לכל הצורות האלה, ולרובם המכריע של התופים בעולם, הוא צורת הפתח שעליו מותחים את היריעה, ה"עור" של התוף. הפתח הזה כמעט תמיד עגול. יש לכך כמה סיבות, חלקן אפילו אקוסטיות, אך הסיבה העיקרית, ההיסטורית, היא ככל הנראה שככה קל יותר למתוח אותו. במסגרת עגולה כל נקודות המתיחה נמצאות במרחק שווה מהמרכז. וזווית המתיחה כנגד השוליים העגולים תמיד מכוונת את המתיחה למרכז.

אז למה לא עושים את זה גם ברמקולים? הרי רוב הרמקולים מרעידים יריעה קטנה ומתוחה (הקרויה בלעז "דיאפרגמה" או "ממברנה") שמרעידה את האוויר ויוצרת את הצליל. זו נשמעת כמו עבודה לידידנו העיגול, ואכן, אם תסיר את המגן הקדמי של הרמקול, תגלה מאחוריו פתח, או אפילו כמה פתחים, שעליהם מתוחות יריעות. וכל הפתחים וכל היריעות עגולים להפליא. כמו היריעה של התוף, ומאותן סיבות.

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il