במגזר העסקי מוחים: המדינה תפצה עסקים רק בטווח של 40 ק"מ מהרצועה

שר האוצר לפיד הורה בשבוע שעבר להתחיל בדיונים מול ההסתדרות והמעסיקים על הפיצויים בשל נזק עקיף שנגרם למעסיקים בעקבות מבצע "צוק איתן", וזאת על פי מתווה הפיצוי שנקבע ב-2012 במבצע "עמוד ענן". היום (א'), לאחר פגישה ראשונית, הוחלט על הקמת צוותי עבודה שיידונו בנושא הפיצויים העקיפים. בשלב הזה יינתנו פיצויים בגין חודש יולי לתושבי הדרום הגרים בטווח של עד 40 ק"מ מרצועת עזה. אם המבצע יימשך ייפגשו הצדדים בשנית כדי להסדיר את פיצויי חודש אוגוסט.

בישיבה היום השתתפו סגן שר האוצר מיקי לוי, מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים ונשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן, החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, הממונה על התקציבים, אמיר לוי, ומנהל רשות המסים, משה אשר.

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין. לקבוע קריטריונים לפי מידת הספיגה של הרקטות" צילום: עמית שעל

מדובר בפיצויים עבור נזקים עקיפים, כלומר - הפסדים של העסק שאינם נובעים מפגיעה ישירה של רקטה, אלא מירידה בתפוקה, בפריון ובהכנסות. מתווה הפיצויים בעמוד ענן התחלק לשלושה מסלולים שונים, אשר ניתן לבחור רק באחד מהם:

1. מסלול שכר - שבו מפוצה המעסיק עבור תשלום לעובדים שנעדרו בשל הוראת פיקוד העורף, או לשם השגחה על ילדיהם בעקבות סגירת מוסד החינוך בו שהו הילדים. במסלול זה, הפיצוי למעסיק הוא 132% משכר העובד, עם תקרת שכר לעובד של פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק;

2. מסלול מחזור - שבו הנזק מחושב על ידי השוואת מחזורי העסקאות בין שתי תקופות מקבילות, בניכוי ההוצאות שנחסכו בתקופה שבה העסק לא פעל או פעל בתפוקה חלקית בשל המצב הביטחוני. סכום הפיצוי המקסימלי במסלול זה הוא 1 מיליון שקל. כמו כן, בעלי מלונות, אולמות שמחות וגני אירועים זכו לפיצוי בגין תקופה מוארכת.

3. מסלול ההוצאות – המבוסס על התפיסה לפיה עסק שפעילותו נפגעה כתוצאה מהמצב הביטחוני מתקשה לכסות את הוצאותיו. לעסק ניתן פיצוי המכסה את ההוצאות שלו בתקופת המבצע. תנאי לבחירה במסלול זה הוא כי העסק לא היה הפסדי בשנה שקדמה למבצע.

"קודם שיסגרו את הפיצוי על עמוד ענן ואז ידאגו לצוק איתן"

במגזר העסקי הביעו היום ביקורתכנגד העובדה שהפיצויים ניתנים רק לעסקים במרחק של עד 40 ק"מ מהרצועה. אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, טוען כי אמנם מדובר במתווה משופר שהחל בפיצויים שניתנו לאחר מלחמת לבנון השנייה, אך עדיין יש מה לשפר. "עד אז נתנו פיצוי רק לתעשייה, ולא לכלל המגזר העסקי. במלחמת לבנון השנייה גובש הכלל שלפיו כל המגזר העסקי – בין אם זה תעשייה, בתי מלאכה, נותני שירותים -גם רואי חשבון ועורכי דין. כולם מקבלים את הפיצוי. עם זאת קריטריון המרחק כפי שהיה ב'עמוד ענן' הוא קריטריון לא נכון. הפעם צריך לקבוע לפי מידת הספיגה של הטילים והרקטות שהגיעו לאותה עיר".

נשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן. "חלק מהפגיעה במפעלים הוא הפגיעה במוניטין ועזיבת לקוחות" צילום: עמית שעל

לדברי לין, "שאלת המרחק הגיאוגרפית כבר לא רלוונטית, ואסור שזה יהיה הקריטריון – צריך לבדוק מי היה ברמת ספיגה כזאת שבאמת השפיעה על דפוסי הקניות באזור. זה המבחן העיקרי – זה לא מבחן קל אבל אני חושב שהוא ניתן למדידה ולביצוע".

גם שמואל דונרשטיין, מנכ"ל רב-בריח שבאשקלון, שספגה עד כה פגיעות רבות - מסכים ששיטת הפיצוי למפעלים צריכה להשתנות מקריטריון גיאוגרפי לשיטה המבוססת על הפגיעה בשטח: "הסידור כיום הוא על פי הקילומטרים. אני חושב שלעשות את זה רק על פי הגיאוגרפיה זה דבר שרירותי ולא צודק. צריך לפצות על פי הפגיעה בשטח. אם יש אזור תעשייה באשדוד שירדו עליו הכי הרבה קסאמים וגראדים, אני חושב שמגיע לו הפיצוי הגדול ביותר. אם המפעל היה צריך 16 פעם לעצור לעשר דקות, ויש אזור אחר שלא עצר פעם אחת, אז מגיע לאזור הזה עדיפות בפיצוי. אני מקווה ששר האוצר הנוכחי, יהיה פתוח לעשות את הצעדים הנכונים".

"הנזק למפעלי התעשייה - 445 מיליון שקל"

סקטור אחד שאינו מכוסה מספיק על ידי מתווה הפיצויים הוא סקטור החקלאות. בניגוד ליישובי עוטף עזה שנמצאים ברדיוס של עד שבעה קילומטרים מגבול הרצועה – אשר זכאים למסלול חקלאות מיוחד, חקלאים אשר מעבדים שטח המרוחק מעל 7 ק"מ אך עדיין סופג נזקים רבים – אינם מקבלים פיצוי משמעותי. "זה חורבן בית." אומר גיא כחלון, חקלאי בן 42 אשר מעבד קרקע חקלאית בקלחים, יישוב המרוחק 17 ק"מ מהרצועה. "אי אפשר לעמוד בזה כלכלית – להשקיע כל-כך הרבה, ובסוף לא לקצור את הרווחים." כחלון מספר על התרגיל שעשו לו רשות המסים במבצע עמוד ענן: "נתנו לנו להגיש את הטפסים, כאילו הכול יהיה בסדר ואנחנו צריכים לקבל - ובסוף החזירו לנו תשובות שהתביעות שלנו נדחו. על נזקים של מעל מיליון שקל נתנו בסוף - רק לפני חודש - הצעה מבזה של 40,000 שקל. זה הזוי. זה לא קרוב למציאות. הפועלים קמו ועזבו, התאילנדים לא רוצים לעבוד שם. כל האזור מטווח, לא קוטפים – התבואה נמחקת." כחלון כרגע לא מוותר, והוא מתכוון להגיש ערעור על גובה הפיצוי. "קודם כל שיסגרו את הפיצוי של עמוד ענן, אחרי זה נתחיל לדאוג לצוק איתן. או שאולי יבואו ויסגרו איתנו את שני המבצעים ביחד."

בתוך כך פרסמה היום התאחדות התעשיינים את הערכת הנזק למפעלי התעשייה – אשר נאמד נכון לסוף השבוע שעבר ב-445 מיליון שקל, מתוך זה כ-180 מיליון למפעלים בדרום הארץ ועוטף עזה, 220 מיליון שקל למפעלי המרכז, והשאר למפעלי הצפון. מדובר בנזק ממוצע של 44.5 מיליון שקל עבור יום לחימה. החישוב מבוסס על סקר של 100 מפעלי תעשייה בכל רחבי הארץ, והוא אינו כולל פגיעות ישירות במפעלים.

מפעלי הדרום סופגים נזק של כ-30% לרווחיות שלהם, לעומת 7-8% ביתר אזורי הארץ. כמו כן מדווח על אובדן חומרי גלם של עד 2%. הדרום ספג עד כה כ-40% מהנזק הכלכלי, למרות שהוא מעסיק רק כ-16% מהעובדים.

שיעור התייצבות העובדים למפעלי התעשייה עומד על כ-89% בממוצע. באזור הדרום בלבד הוא עומד על כ-80% בממוצע, ואולם קיימים מפעלים אשר שיעור ההתייצבות אליהם עומד על 30-50%, ומפעלים אחרים השביתו לחלוטין את פעילותם עד תום ימי הלחימה. במרכז שיעור ההתייצבות עומד על כ-90%, ובצפון ובירושלים 95%. ההתאחדות מעריכה כי שיעור זה גבוה ממה שנצפה במצבעים קודמים (עופרת יצוקה, עמוד ענן), בין היתר תודות לכיפת ברזל והערכות המוגברת מצד המפעלים.

נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, צביקה אורן מסר: "כתוצאה ממבצע 'צוק איתן', המפעלים סובלים מירידה בייצור, ירידה ביצוא, מחסור בעובדים ועוד. נזק זה הולך וגדל ככל שהמבצע נמשך וכבר כעת הוא מסתכם במאות מיליוני שקלים. חלק מהפגיעה במפעלים לצערי גם לא ניתנת לפיצוי כספי - כמו פגיעה במוניטין ועזיבת לקוחות אשר חוששים להמשיך לעשות עסקים עם מפעל שפועל תחת אש. אנו בהתאחדות התעשיינים, נדאג לכך שהמפעלים יקבלו מהר ככל שאפשר את הפיצוי המגיע להם מהממשלה ובד בבד נעזור להם להשתקם ולחזור לפעילות סדירה בתום הלחימה, גם מול לקוחותיהם בחו"ל".