פותחים מחברות: השיפור בזכאות לבגרות לא מפצה על החוליים במערכת

תלמידי בתי הספר שיכבשו היום את ספסלי הלימודי יפגשו מערכת שמתגאה בעלייה בשיעורי הזכאות לבגרות ובתכניות לימוד ייעודיות ללמידה משמעותית ולערכים, כהגדרת שר החינוך שי פירון. אלא שהמערכת הזו צועדת בימים אלה לקיצוץ של חצי מיליארד שקל שנועדו להיות מושקעים בשינוי דרמטי בסדר העדיפויות לטובת מימוש אותם ערכים, כמו סגירת הפערים העצומים בין היהודים והערבים.

הנתונים שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ממחישים היטב את הבעיות הבוערות: הצעירים לא ממהרים להרשם ללימודי ההוראה, איך התלמידים נמנעים ממתמטיקה, איך הערבים נותרים מאחור ואיך החרדים כמעט וויתרו על למידה לבגרות. הבעיות הללו צריכות להטריד את כל מי שעתיד המשק הישראלי חשוב לו.

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

1. מורים: השכלה והזדקנות

8,800 שקל ברוטו הוא השכר החודשי שבאמצעותו מנסה משרד החינוך לשכנע מורים בעלי ותק של 10 שנות לימוד ותואר ראשון שעובדים 40 שנות לימוד בשבוע ועברו את מקסימום ההשתלמויות האפשרי. אמנם מורים אלו כבר קיבלו קביעות לאחר שנתיים בלבד וחופשות ארוכות, אך ספק עם שכר זה אטרקטיבי מספיר להציב בכיתות הלימוד את כוח האדם האיכותי שכל כך חסר בהן.

נתוני הלמ"ס מצאו כי בשנת הלימודים תשע"ג, לפני שנתיים, על כל מורה צעיר עד גיל 29 לימדו 2.2 מורים מעל גיל 50. כשהוא עומד לבדו לא מדובר בנתון מרגש במיוחד, אך יחד עם נתונים נוספים שפרסמה הלמ"ס בשנה החולפת עולה מגמה מדאיגה של הזדקנות מערכת החינוך.

רק 60% מהמורים נותרים במערכת החינוך לאחר 8 שנות הוראה. בשנת 2013 היו 39% מהמורים בתיכונים בגילאי 50 ומעלה המתקרבים לגיל פרישה, לעומת 30% בלבד בשנת 2000. בקצרה, המורים מזדקנים ובעוד 10 שנים בתי הספר עלולים למצוא את עצמם עם מחסור חמור של כח אדם בכיתות.

וכשהמחסור במורים הולך וגובר, קצת קשה לשאוף למורים איכותיים. לפי נתוני הלמ"ס רק ל־27.7% מהמורים יש תואר שני. אמנם תואר ראשון או שני אינו מצביע בהכרח על איכות האדם שעומד בכיתה - מורים שמהווים דמות מופת היו וישנם גם בלי שבילו קודם שנים רבות באוניברסיטה - אך בוודאי שעדיף מורה מופת עם תואר שני מאשר אותו מורה עם תואר ראשון.

2. תגבור מתמטיקה ואנגלית

לפי נתוני משרד החינוך, רק 28% מהנבחנים בבגרות למתמטיקה ב־2012 ניגשו לבחינה ברמה המוגברת של 4 ו־5 יחידות לימוד. כ־42% ניגדו לבגרות ברמה המינימלאית של 3 יחידות לימוד. איפה ה־30% הנוספים. הם בכלל לא ניגשו לבגרות במתמטיקה.

תמונת המצב הזו מצטרפת למגמה המדאיגה של הידרדרות בשיעור הניגשים לבגרות במתמטיקה ברמת 5 יחידות: משיעור של 14% מבין הניגשים ב־2007 צנח שיעור הניגשים לרמה הגבוהה ביותר במתמטיקה לשפל של 9.2% בשנה שעברה.

אך החלק הבאמת מטריד הוא הפער בין המגזר היהודי למגזר הערבי. שיעור הניגשים לבגרות במתמטיקה ברמת 4–5 יחידות לימוד במגזר היהודי היה 34%, בעוד השיעור המקביל בחינוך הערבי היה 27%. בלימודי האנגלית הנתון מטריד עוד יותר: 71% מהתלמידים היהודים שניגשו לבגרות באנגלית עשו זאת ברמת 4–5 יחידות, לעומת 50% בלבד מתלמידי החינוך הערבי.

חינוך ערבי

לאורך השנים אחוז הזכאים לבגרות בקרב הציבור הערבי עלה ועתה מעל מחצית מהנבחנים הערבים מקבלים תעודת בגרות. לשם השוואה, בקרב החינוך העברי מדובר על 60% מהניגשים. הפערים הכמותיים הללו אולי ייסגרו עם הזמן, אך הפערים באיכות עדיין רחוקים. לפי הלמ"ס, ב־2012 רק 38% מתלמידים י"ב במגזר הערבי עמדו בדרישות הסף לקבלה אוניברסיטה לעומת 53% במגזר היהודי.

הנתונים לא מגיעים בחלל ריק. בדיקה של מכון מילקן מ־2012 הראתה שמשרד החינוך מתקצב ביודעים את החינוך הערבי פחות מהתקצוב לחינוך העברי. למרות הרמה הנמוכה יותר בחינוך הערבי והצורך העצום להדביק את הפערים, כמעט ואין אפליה תקציבית מתקנת.

חרדים הביתה

נתוני החינוך החרדים צריכים להדיר שינה מפרנסי המדינה שביטחונה וכלכלתה נשענים על הון אנושי. בירושלים, שבה תלמידי החינוך החרדי מהווים 54% מתלמידי כיתות י"ב, רק 3% מתלמידי המגזר היו זכאים לבגרות. בבני ברק מדובר ב־2%.

אלא שלא מדובר בגזירת גורל. לפי הלמ"ס, 53% מהחרדים שניגשו לבגרות בבאר שבע היו זכאים לבגרות, ובפתח תקווה, רמת גן ונתניה כ־35%. החברה החרדית בערים אלה מצאה דרך לשלב בין הרצון בחינוך כללי ובין אורח החיים המסורתי. המספרים הללו מראים ששינוי אפשרי. עתיד המשק הישראלי תלוי בכך.