חלון ההזדמנויות ייסגר על ידי הניה
קואליציית מדינות מעוניינת לשנות את המציאות בעזה ובשטחים, חוזקת חמאס תהיה בעוכריהן
נוצר עכשיו חלון הזדמנויות ליצירת מציאות כלכלית ומדינית חדשה בשטחים הפלסטיניים. כך עולה מפרסומים של חוקרים במכונים של אוניברסיטת תל־אביב ושל עמותת גישה לחופש תנועה. הפרסומים מכוונים בחלקם לקראת חידוש המו"מ בקהיר בין ישראל למשלחת הפלסטינית בראשות פתח וחמאס.
האופטימיות מתבססת על קואליציה של מדינות באזור ששיקום עזה באמצעות הרשות של אבו מאזן ופירוק נשקו של חמאס הוא אינטרס מובהק שלהן. מדובר בראש ובראשונה במצרים, שחמאס מאיים על המשטר שלה ומסייע לטרור בה ובסיני. "היעדר הסדר בין ישראל והפלסטינים הוא קרקע פורייה לטרור", אמר הנשיא המצרי א־סיסי לאחרונה. למצרים מצטרפות סעודיה, נסיכויות המפרץ (למעט קטאר) וירדן. זו קואליציה שמוכנה להשקיע הון במאבק התגוננות מול ארגוני הטרור של האיסלאם הקיצוני, המאיים עליהם בפינות שונות של האזור.
מבחן הקואליציה: גיוס משאבים לעזה
יכולתה של קואליציה זו תבוא לידי ביטוי בגיוס המשאבים לכלכלה הפלסטינית בכלל ולעזה בפרט תוך מניעת כספים מפעילי חמאס. אבו מאזן, למשל, ממשיך לטעון שאי אפשר לשלם את משכורות 18 אלף האנשים של מנגנוני הביטחון של חמאס שמסרבים לקבל את מרות ממשלת ההסכמה מרמאללה.
אומדן התקציבים שיש לגייס לעזה, וגם לגדה, נע בין 6 ל־10 מיליארד דולר. זה לא סכום גדול בסטנדרטים בינלאומיים, אולם סוגיות פוליטיות עומדות בדרך.
הסוגיה הפוליטית שמדובר בה בימים אלה היא אופן פריסתן של יחידות הביטחון של הרשות של אבו מאזן במעברי הגבול בין עזה לישראל וכן בגבול מצרים ברפיח, שזו דרישה נחרצת של קהיר. פריסת הכוחות אמורה להיות צעד ראשון של כניסת הרשות לעזה ודחיקת חמאס, שכמובן לא מעוניין בכך.
האהדה לחמאס נובעת מחסרונו של אופק מדיני
מה שעלול לחסום את חלון ההזדמנויות הוא הפופולריות של חמאס, שגדלה עד מאוד. רוב הפלסטינים – 79% – אומרים שחמאס ניצח במלחמה. על פי סקר שערך ד"ר שקאקי מרמאללה (שנחשב מהימן), 61% מהפלסטינים סבורים שאסמאעיל הניה, איש חמאס, הוא המועמד הטוב ביותר ליו"ר הרשות, לעומת 36% שתמכו באבו מאזן.
נתונים אלה עולים בקנה אחד עם ממצאי קרן המטבע הבינלאומית שפורסמו אשתקד, המצביעים על אכזבה פלסטינית עמוקה מההתפתחות בגדה. לטענת הקרן, "המגבלות הישראליות על התנועה והסביבה הפוליטית המעורערת בשטחים משפיעות לרעה על הכלכלה הפלסטינית". האהדה הפלסטינית הרבה לחמאס, הנובעת בין השאר מחסרונו של אופק מדיני, עלולה לא לאפשר את ניצול חלון ההזדמנויות.