הרגולטורים הפיננסיים לא ייכללו בתוכנית להפחתת הביורוקרטיה

הקבינט הכלכלי-חברתי ידון מחר בתוכנית להפחתת הרגולציה הממשלתית בתוך חמש שנים. התוכנית שהכין מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, תכלול בנוסף יעד הפחתה של 25% מנטל הבירוקרטיה. לפי דו"ח שפרסם הפורום הכלכלי העולמי לפני כשבועיים, ישראל נמצאת במקום ב-116 בעולם מתוך 144 מדינות שבהן נבחן נטל הרגולציה הממשלתית.

מי שחסרונו בתוכנית יורגש הם הרגולטורים הפיננסים - בנק ישראל, רשות ניירות ערך ואגף שוק ההון, ביטוח וחסכון שבמשרד האוצר. הסיבה היא שבנק ישראל ורשות ני"ע הם גופים סטטוטוריים שפעילותם מעוגנת בחוק, והממשלה אינה רשאית להתערב בנעשה בהן. אגף שוק ההון הוא אומנם יחידה בתוך משרד האוצר, אולם בשל הודעתו כי יאמץ תוכנית וולונטרית להפחתת הרגולציה הוא יוחרג מההחלטה.

על פי הצעת המחליטים, בשנה הראשונה (2015) תחול התוכנית על 10 משרדים ממשלתיים (משפטים, בטחון פנים, בינוי ושיכון, אנרגיה, כלכלה, תקשורת, בריאות, חקלאות, הגנת סביה ותחבורה) שבהם ישנם 23 רגולטורים שונים מתוך כ-200 רגולטורים בסך הכל. התוכנית תכלול הגדרת תכלית; בחינת הצורך להתערב במשק והערכת התועלת הצפויה מהרגולציה; העדפה של פיקוח בדיעבד על פני בקשת היתר מראש, ככל שמתאפשר; חישוב עלות הנטל הרגולטורי הצפוי מן הרגולציה; צמצום חפיפות וסתירות בין רגולציות וצמצום פגיעה באינטרסים ציבוריים אחרים; קיום שיח עם בעלי עניין ככל שאפשר.

"התוכנית לא באה לגרוע מחשיבותה של רגולציה ואף מן הצורך להרחיב ולהתקין רגולציה חדשה בתחומים שונים", נמסר בהודעה שפרסם הערב משרד ראש הממשלה. "עם זאת, רגולציה טובה צריכה לבטא איזון בין הגנה על האינטרס הציבורי המסוים עליו נועדה להגן, לבין רגולציה עודפת המכבידה על אינטרסים אחרים של החברה, כגון האינטרס של משק תחרותי וצומח ויוקר המחיה. החלטה זו מטרתה להביא להפחתת נטל רגולטורי שאין בו תועלת למשק או לאזרחים ולהביא לאיזון נכון בין מעורבות ממשלתית חיונית לבין יצירת מרחב לחוקי השוק לפעול את פעולתם. כשקיימת רגולציה עודפת על המגזר העסקי, העלות העודפת מתגלגלת בסופו של דבר לאזרח ביוקר המחיה".

הראל לוקר צילום: אריאל בשור

בחינת מיקור החוץ של השירותים החברתיים

בתוך כך תובא מחר להצבעה גם הצעת החלטה שעניינה הסדרת "מדיניות הממשלה בנושא אופן אספקת שירותים חברתיים". על פי משרד ראש הממשלה, שירותים חברתיים במיקור חוץ בישראל ניתנים בהיקף של למעלה מ-10 מיליארד שקל בשנה, וקיים צורך בגיבוש מדיניות ממשלתית כוללת בנושא, לרבות עקרונות הרגולציה בתחום השירותים החברתיים.

מטרת ההחלטה, על פי משרד ראש הממשלה, היא להביא לשיפור באיכות השירותים החברתיים כגון שירותים חינוכיים וטיפוליים - נפשיים, סוציאליים, רפואיים ופרא-רפואיים הניתנים במיקור חוץ ובזמינותם. צוות ממשלתי יגבש מדיניות ממשלתית בתחום: קביעת הסטנדרטים לשירותים, אופן המכרזים, הפיקוח על טיב השירות וחיזוק הפיקוח והאכיפה.

התוכנית תתייחס, בין היתר, לסוגיות הבאות: סטנדרטים לאופן אספקת שירותים חברתיים, ניהול תהליכי מיקור חוץ, דגמים להסדרי התקשרות, רגולציה על שירותים חברתיים ובכלל זה דרכי מעקב, בקרה, מדידה, פיקוח, אכיפה ואמצעים לשימור, פיתוח ואיגום ידע.