בנק ישראל תוקף את האוצר: התקציב יחייב העלאת מסים ב-2016

בנק ישראל יוצא בחריפות נגד הצעת תקציב המדינה לשנת 2015 שנידונה בשעה זו בישיבת הממשלה. בהודעתו, ציין הבנק כי בעוד שיעד הגירעון שנקבע עומד על 3.4% מהתוצר, "על פי אומדני בנק ישראל הגירעון המגולם בהצעת התקציב ל-2015 גבוה יותר וצפוי להסתכם ב-3.6% תוצר". המשמעות של פער זה היא כ-2.5 מיליארד שקל פער בין הוצאות הממשלה להכנסותיה.

האוצר מסר בתגובה, כי  "תקציב המדינה, כפי שמוצג לממשלה, צפוי לעמוד ביעדים אלו ולא צפויה חריגה מתקרת הגירעון שנקבעה". עוד ציינו באוצר כי :תקציב המדינה לשנת 2015 שהוצג היום לממשלת ישראל כולל תחזית צמיחה של 2.8% ותקרת גירעון של 3.4%. תקרה זו נקבעה על ידי ראש הממשלה ושר האוצר ועל פיה נבנה תקציב המדינה".

לא די בכך, מסבירים בבנק ישראל "כי קיימת אי ודאות לגבי המימוש של חלק מהצעדים אשר נועדו להבטיח את הגירעון המוצע", כלומר רק אם כל החלטות הממשלה יתקבלו, יעד הגרעון יעמוד על 3.6% במידה וחלק מההחלטות יבוטלו, מה שקורה לעיתים תכופות בתהליך אישור התקציב, יעד הגרעון יהיה אף גבוה מכך.

ב-2016 יעלו מסים

יעד הגרעון המקורי ל-2016 עמד על 2%. במתווה החדש, יעמוד יעד הגרעון על 2.75%, משמעות הגידול בגרעון היא כמובן הגדלה ודחיית נטל התשלומים לשנים הבאות. בכדי להתכנס ליעד הגרעון, האוצר נאלץ בכל שנה לקצץ בצד ההוצאות ובצד ההכנסות, באופן שיאפשר התכנסות גם לשנים הבאות, זאת לאור מתווה הגרעון היורד. לדברי בנק ישראל "חלק מהצעדים שננקטו על מנת להתכנס ליעד הגירעון ב-2015 דוחים את הטיפול בבעיית הגירעון המבני של הממשלה. לכן, על הממשלה יהיה לנקוט בצעדים חדים, הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות, על מנת לעמוד בהתחייבות להעמיד את הגרעון על 2.75 אחוזי תוצר בשנת 2016". כלומר, חלק מהצעדים שנעשים היום, הם חד פעמיים, כמו תשלומי דיבידנדים מחברות ממשלתיות, הם חד פעמיים ולא מתמודדים עם הגרעון באופן ארוך טווח.

יאיר לפיד וקרנית פלוג צילום: נמרוד גליקמן

"חלק מהצעדים המוצעים להשגת יעד הגירעון המוצע מבטאים הסטה של הוצאות, או רישום הכנסות בסעיפים שאינם משקפים בצורה מלאה את השפעתם על החבות העתידית של הממשלה. לדוגמא, החלפת סעיף ההוצאה על פיתוח תשתיות לרכבת ישראל על ידי הנפקת אג"ח של חברת הרכבת, שאינה חברה רווחית ונתמכת על ידי סובסידיה ממשלתית, יוצרת חבות לממשלה למימון תשלומי הריבית על אג"ח אלה" ציין הבנק.

לפי הודעת הבנק, הערכותיו שונות משל האוצר ממספר סיבות. ראשית, באוצר מתייחסים לגידול של 4.3 מיליארד שקל (מתוך ה-6 מיליארד ) בביטחון כחד פעמיים, זאת למרות שגם במסדרונות האוצר יודעים להגיד כי לא כך הדבר. שנית, הערכות האוצר בנוגע להפסדי ההכנסות מתוכנית מע"מ 0 על דירות חדשות ירדו בתקופה האחרונה מ-2.5-3 מיליארד שקל ל-2 מיליארד שקל בלבד, בזמן דיוני התקציב. נקודת מחלוקת נוספת בין האוצר לבנק ישראל היא הערכות לגבי העמקת הגבייה. בעוד שבאוצר מצפים ל-1.5 מיליארד שקל, בבנק ישראל לא בונים על סכומים אלה שכן הם אינם מבוססים על הערכות כלכליות.

לפי הודעת הבנק, הנתונים אותם פרסם האוצר בתוכנית התקציב שגויים. בעוד שבאוצר טענו כי ההתאמות שידרשו בצד ההכנסות ב-2016 עומדות על 3.2 מיליארד שקל, הרי שעל פי נתוני הבנק מדובר בפער של 8.5 מיליארד שקל "שיחייב להערכת בנק ישראל ביטול פטורים ו/או העלאת מסים בתקציב 2016".

בצד ההוצאה ציין הבנק כי "על בסיס ההחלטות שכבר התקבלו, הממשלה תידרש להפחית כ-3.5 מיליארדי שקלים מתוכניות ההוצאה שלה. זאת מעבר להפחתות שכבר נעשו בתקציבי תשתית התחבורה ביחס לתוכניות קודמות, בהנחה שהממשלה לא תחליט על שום תוספת להוצאה מעתה ועד סוף 2016, ובהנחה שתקציב הביטחון יקטן בשנת 2016 ב-1.3 מיליארדי שקלים - בהתאם להחלטות הקיימות".