סימנים של חולשה

המשק הישראלי מפתח סימנים מדאיגים של האטה. האינדיקאטורים הכלכליים שהתפרסמו עוד לפני המלחמה בעזה הראו ירידה ביצוא ובהשקעות. המלחמה בוודאי לא הוסיפה מרץ למגזר העסקי וכנראה שלא צפויה התאוששות מדהימה במחצית השנייה של השנה. גם העולם מתמודד בקושי עם הבעיות הכלכליות מקשה יותר על המשק שלנו מאשר מסייע לו. מלבד הצמיחה הנמוכה, גם האינפלציה נמוכה מאוד. המחירים ירדו בשנה האחרונה כמעט בכל קבוצות המוצרים והשירותים, למעט הדיור. מצב זה מייצר חשש להתפתחות דפלציה שתוביל להתכווצות מקבילה בפעילות ובמחירים. 

בדרך כלל עם מצבים מסוג זה מתמודדים באמצעות מדיניות כלכלית מרחיבה שכוללת הורדת ריבית והגדלת הוצאות ממשלה. אצלנו הריבית כבר נמצאת קרוב מאוד לרמה אפסית והגירעון לשנת 2015 צפוי לחרוג מהיעד שהממשלה קבעה לעצמה רק לפני שנה.

כל האפשרויות מוצו?

למזלנו יש כמה נסיבות שיכולות להקל על קובעי המדיניות לעזור למשק להתחמק מהמשך ההאטה ומסכנת הדפלציה. למרות הגירעון הגבוה, בצד המדיניות התקציבית יש מה לעשות. הממשלה עומדת להעמיק את האובדרפט, אבל החוב הממשלתי כמעט לא עולה כעת כלום. בזכות הריביות הנמוכות בעולם ובישראל, ממשלת ישראל יכולה לגייס חובות בריבית ריאלית שלילית.

אפילו לטווח של שבע שנים עומדת הריבית הריאלית של הממשלה על אפס אחוז ולטווחים קצרים יותר, היא בכלל שלילית. מעולם לא היה עלות החוב של הממשלה זולה כל כך. אם המשק אמור לצמוח, כפי שצופים בנק ישראל ומשרד האוצר, בקצב ריאלי של כ-3%-3.5% בשנים הקרובות, הסכנה של גידול חד ביחס בין חוב לתוצר, שתעורר תגובה "נזעמת" של חברות דירוג האשראי, נמוכה למדי.

גידול בחוב הממשלה הוא כמובן לא מטרה בפני עצמה. יכולה להיות לו תועלת כלכלית רק אם הוא מייצר צמיחה כלכלית בעתיד, שאמורה לשרת את תשלומי החוב. אילו הממשלה תחליט להגדיל גירעון מעבר לרמה הנוכחית כדי לעלות את שכר הפקידים או להגדיל הוצאות הביטחון, לא תהיה בכך תרומה לצמיחה מעבר לטווח המיידי והסיכון יעלה.

צילום: עומר הכהן

לעומת זאת, אם תחליט להשקיע בפרויקטי התשתיות בתחום התחבורה, המים, החשמל, החינוך וכו', יהיה ממה להחזיר הלוואות שיוטלו למטרות אלה. הגדלת חובות במטרה להשקיע בתשתיות תתקבל גם בהבנה ע"י הגורמים הבינלאומיים. בדוח האחרון של קרן המטבע, המליצה הקרן למדינות, בעלות מרחב פעולה במדיניות הפיסקלית, לנצל את התקופה הנוכחית להשקעה בתשתיות. הקרן ציינה שהשקעה בתשתיות מחזירה את עצמה עם רווח נאה בטווח הארוך. לכן, בנסיבות שנוצרו של האטה במשק ועלות מימון זולה מאוד הממשלה צריכה לקבל החלטות ייעודיות להשקעה בתחום התשתיות ולצורך כך להרחיב גירעון באופן זמני ומוגדר מראש.

בצד המדיניות המוניטרית, בה החלטות מתקבלות ומיושמות במהירות, לא נראה, לצערנו, שמרחב הפעולה עדיין גדול מספיק כדי להשפיע על המצב. יותר מכך, הלחצים על בנק ישראל להקל עוד יותר במדיניותו על ידי הדפסת כסף וביצוע רכישות עלולים להביא יותר נזק מתועלת.

לבסוף, מלבד הרחבות מוניטריות ופיסקליות, נדרש גם לנצל את התקופה לביצוע רפורמות מבניות במשק לשיפור התחרות, הסרת חסמים והגברת יעילות. לרפורמות דרוש אומץ של קובעי המדיניות לעמוד מול הכוחות המתנגדים ומול גל פופוליסטי שמשתלט לעיתים על סדר יום כלכלי. רפורמות הם הגורם העיקרי, שיבטיח את צמיחת המשק לאורך זמן. הרחבות מוניטריות ופיסקליות אמורות להניע את הצמיחה ולשנות את המומנטום משלילי לחיובי והרפורמות אמורות לתחזק את הצמיחה לאורך זמן.

הכותב הוא כלכלן ראשי במיטב-דש בית השקעות.