שכר מינימום של 4,500 שקל משאיר את העובדים בעוני
בדרך לקמפיין להעלאת שכר המינימום קיבל יו"ר ההסתדרות הסכמה מסויגת משר האוצר לתוספת של 200 שקל בחודש. אלא שבהסתדרות שואפים לגידול גבוה פי שניים לפחות. בשביל הישג כזה הם יצטרכו לחבור לתעשיינים ולהסכים לפשרות בתחום יחסי העבודה. כך או כך מדובר בשכר שאינו מאפשר מחיה בכבוד
כבר כמה שבועות שיו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, עוסק בהעלאת שכר המינימום במשק, העומד כיום על 4,300 שקל ברוטו בחודש למשרה מלאה, או 23.12 שקל לשעה. לאחרונה נפגש ניסנקורן עם שר האוצר יאיר לפיד וראש נשיאות ארגוני המעסיקים, צבי אורן, אך השיחות ביניהם לא התקרבו ליעד שהציב ניסנקורן - העלאת שכר המינימום באופן משמעותי, ככל הנראה לפחות 4,700 שקל.
לפיד אמנם שוקל העלאה של שכר המינימום גם הוא, אך על פי הפרסומים הוא מעוניין שהיא תהיה בגובה של כ־200 שקל בלבד. שר האוצר חושש שהעלאה גבוהה יותר תגדיל את עלויות השכר של המעסיקים באופן משמעותי, ובסופו של דבר תוביל לפיטורי עובדים ולעלייה באבטלה.
אבי ניסנקורן. מתכונן למאבק כדי ששכר המינימום יהיה גבוה מקו העוני צילום: עמית שעל
בתגובה, שוקל עתה ניסנקורן לפתוח בקמפיין ציבורי רחב למען העלאה משמעותית של שכר המינימום. אם תוכניתו תצא לפועל, זאת תהיה המערכה הציבורית הגדולה הראשונה של יו"ר ההסתדרות החדש.
הדיון הציבורי בשכר המינימום עוסק בשאלה אחת מרכזית: מהו השכר המינימלי שניתן לחיות ממנו בכבוד בישראל? חלק מהתשובה ניתן למצוא בנתוני הביטוח הלאומי. על פי חישובי המוסד, שכר שיהיה נמוך מכ-4,750 שקל בחודש ברוטו למשרה מלאה, ישאיר חלק גדול מהמשפחות העובדות בתוך מעגל העוני.
שכר שמחלץ מהעוני
לצורך ההשוואה ניתן לבחון את מצבה של משפחה עם שני ילדים, שבה אחד ההורים עובד במשרה מלאה בשכר מינימום ואילו השני בחצי משרה באותו שכר - כי יותר משתלם להישאר בבית בחלק מהימים או לצאת מוקדם מהעבודה, מאשר לשלם בין שליש לחצי משכורת למטפלת או משפחתון. על פי חישובי הביטוח הלאומי, קו העוני עבור משפחה של שני מבוגרים ושני ילדים הוא 7,219 שקל בחודש.
בשכר המינימום הנוכחי, שלא השתנה מאז אוקטובר 2012, הכנסות המשפחה נמוכות ב-790 שקלים מאותו קו עוני: 6,429 שקלים אחרי מס ובתוספת קצבאות ילדים. אולם גם אם ההצעה של לפיד תתקבל ושכר המינימום יעלה ל-4,500 שקל בחודש, אותה משפחה עדיין לא תגיע לקו העוני - יחסרו לה 504 שקלים. כדי להגיע לקו העוני עצמו, שכר המינימום צריך לעמוד על 4,750 שקל בחודש, וככל הנראה זו השאיפה של ניסנקורן גם אם לצורכי משא ומתן ידרוש סכום גבוה יותר.
דרך אגב, קו העוני המצוין כאן נכון ל-2012, השנה האחרונה שיש נתונים עבורה. משום שהוא מבוסס על ההכנסה הפנויה החציונית, סביר שהשנה קו העוני כבר מעט יותר גבוה ולכן גם המשפחה רחוקה ממנו יותר. במלים אחרות, ההצעה של לפיד אינה בשורה למשפחות העובדות החלשות.
איזה שכר מינימום יכול להבטיח רווחה יחסית? לפני חמישה חודשים החל בכנסת קמפיין להעלאת שכר המינמום ל־30 שקל לשעה, או 5,580 שקל לחודש במשרה מלאה. את הקמפיין, שהניע למעשה גם את ההסתדרות וגם את לפיד לבחון את שכר המינימום, יזם ח"כ דב חנין מחד"ש ועל הצעת החוק חתמו 77 חברי כנסת מכל הסיעות מלבד יש עתיד. בסכום כזה, ההכנסה של אותה משפחה תהיה גבוה ב-1,040 שקל מקו העוני. ההצעה עדיין לא הועלתה לוועדת השרים לחקיקה והיא חלק מקמפיין ציבורי להעלאת שכר המינימום.
העלאת שכר המינימום תצמצם במעט את הפערים האדירים בישראל בין עשירים ועניים. דו"חות העוני של הביטוח הלאומי מציבים את ישראל במקומות האחרונים בין מדינות ה-OECD בשיעורי עוני ואי שוויון. מדד אחר לאי השוויון הוא היחס בין השכר החציוני לשכר הממוצע - ככל שהוא נמוך יותר, החברה פחות שוויונית. ב-2012, ממוצע מדינות ה-OECD היה יחס של 80% בין השכר החציוני לשכר הממוצע. בישראל היחס הוא 63% בלבד, כשרק בטורקיה ומקסיקו היחס נמוך יותר.
השכר עלה - וגם התעסוקה
כאשר עלתה לפני ארבע שנים ההצעה להעלות את שכר המינימום ב-650 שקל ל-4,600 שקל בחודש, חזה בנק ישראל שהדבר יגרום לפיטורים רחבים, בעיקר בענפים עתירי כוח אדם זול כמו תעשייה מסורתית ומסחר. השכר אמנם עלה לבסוף רק ל-4,300 שקל, אולם נתוני הלמ"ס מראים כי מאז ינואר 2012 כמעט ולא היה שינוי במספר העובדים בתעשייה. הבנק גם חזה פיטורים נרחבים בשירותי האירוח וההסעדה, אך מספר העובדים בענף עלה בכ-13% מאז 2012.
שר האוצר יאיר לפיד צילום: עומר מסינגר
אחד ההסברים לכך שהעלאת השכר אינה גוררת פיטורים הוא שתוספת ההכנסה בעשירונים הנמוכים הולכת לרוב לצריכה ולא לחיסכון, ומתגלגלת בחזרה לשוק. כתוצאה מכך, היצרנים והסוחרים צריכים דווקא להגביר את התפוקה, נמנעים מפיטורים ואולי אף מגייסים עובדים. עם זאת, לשם ההגינות יש לציין שייתכן שהעלאת שכר המינימום האחרונה מנעה גידול במספר העובדים וירידה באבטלה.
את המחיר של העלאת שכר המינימום ישלמו המעסיקים. היא תכביד בעיקר על המעסיקים הקטנים בתעשייה המסורתית שנאנקים תחת שולי רווח נמוכים והוצאות גבוהות. הם עשויים לשלם יותר לכל עובדיהם, לגייס פחות עובדים ולפטר יותר.
עם זאת, המעסיקים הגדולים יוכלו לבלוע את העלייה. למשל, על פי הדו"ח של שופרסל מ-2013 עלייה של 200 שקל בשכר המינימום תעלה את הוצאות השכר של החברה בכ-37 מיליון שקל - 18% מתוך הרווח הנקי של החחברה ב־2013. אצל רמי לוי, הוצאות השכר יעלו ב-3.7 מיליון שקל בשנה, לעומת רווח נקי של 121 מיליון שקל בשנה שעברה.
הדרך עוד ארוכה
השאלה הגדולה היא סיכוי ההצלחה של המהלך. ההעלאות האחרונות בשכר המינימום נולדו בהסכם בין ההסתדרות לארגוני המעסיקים שפחות או יותר נכפה על משרד האוצר. בינואר 2011 חתמו יו"ר ההסתדרות דאז, עופר עיני, וראש לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, על הסכם שהעלה את השכר בשתי פעימות מ-3,850 שקל ל-4,300 בחודש. האוצר נאלץ להסכים, לאחר שזמן לא רב לפני כן דחה הצעה דומה של עמיר פרץ.
ניסנקורן יודע שכדי ששכר המינימום יעלה בפועל, הוא אינו יכול להסתפק בהסכם ויש להפוך אותו לחקיקה בתמיכת הממשלה. בלי חקיקה, אי תשלום שכר המינימום החדש לא יהיה עבירה פלילית. במידה וניסנקורן יחליט להטיל את כל כובד משקלו על העלאת שכר המינימום ולהגיע להסכמה עם ארגוני המעסיקים, אולי תמורת משא ומתן לשינוי אופן חישוב השעות הנוספות, יש סיכוי טוב להעלאת שכר המינימום במספר פעימות בשנים הקרובות. אחר כך יצטרך ניסנקורן להיעזר בלחץ הציבורי שהקמפיין אמור ליצור על מנת לשכנע גם את שרי הממשלה.
