ברוב של 58 ח"כים: התקציב לשנת 2015 אושר בקריאה ראשונה

ברוב של 58 תומכים ו-46 מתנגדים: מליאת הכנסת אישרה הלילה בקריאה ראשונה (ב') את התקציב לשנת 2015, שיעמוד על 389 מיליארד שקל.

התקציב המלא חולק לארבעה חוקים עליהם הצביעו חברי הכנסת, ובנוסף - בעד חוק ההסדרים הצביעו 55 ח"כים, ונגדו הצביעו 47 ח"כים; בעניין הצעת החוק להפרטת החברות הממשלתיות - בעד הצביעו 57 ח"כים ונגד הצביעו 47 ח"כים; בעד הצעת חוק התייעלות כלכלית להשגת יעדי התקציב 2015, הצביעו 57 ח"כים ואילו 46 התנגדו. כל הצעות החוק אמורות לעבור לדיון בוועדת הכנסת לשם החלטה על ניתובם לדיון בוועדות השונות במשכן, אך בשל אי הסכמות פנימיות בקואליציה בנושאים שונים, מסתמן כי הישיבה שיועדה למחר בבוקר בעניין בוועדת הכנסת לא תתקיים.

מחלוקות בקואליציה

האישור לתקציב ולחוק ההסדרים בקריאה ראשונה התקבל למרות שהמגעים בקואליציה להשגת הסכמות פנימיות פוצצו: יש עתיד ומנגד הליכוד, ישראל ביתנו והבית היהודי לא הצליחו להגיע להסכמות בנוגע לסעיפים המתייחסים להעברת הכספים מקק"ל למדינה ולהגבלות על התיירות מרפא ועל בתי החולים הפרטיים.

צילום: רויטרס

בעניין קק"ל - שנחשב לסעיף מושך האש ביותר בחוק ההסדרים - דורש יו"ר ועדת הכנסת, יריב לוין (ליכוד) ביחד עם יו"ר הקואליציה, זאב אלקין (ליכוד), כי הנושא יידון רק במסגרת הסכם חלופי והדדי ולא במסגרת חוק שיכפה על קק"ל את העברת הכסף למדינה. לוין ואלקין מתנגדים להצעת האוצר בראשות יאיר לפיד (יש עתיד) להעביר את הדיון בנושא לוועדת הכספים ורק אז לדון בהסכמי פשרה - כיוון שהם מעוניינים לשמר את השליטה בנושא בידיהם ולא להעביר את הנושא לטיפול סיעת הבית היהודי כשניסן סלומינסקי הוא יו"ר ועדת הכספים.

בשעות אחר הצהריים החלה להתרקם פשרה שעליה דיבר כבר בשבוע שעבר לוין - חוק קק"ל לא ייכלל במסגרת חוק ההסדרים ותחתיו ייחתם הסכם בין המדינה לקק"ל, שיסדיר העברת מיליארד שקל למדינה, שישמשו לביצוע פרויקטים שייבחרו על ידי שני הצדדים. סנקציית המיסוי הכבד שיוטל על קק"ל באם לא תמלא את חלקה - כפי שהובאה לידי ביטוי בחוק ההסדרים - תוסר, ויהיה ברור כי מדובר בכסף שניתן מרצונה הטוב של קק"ל בלבד. כאמור, בינתיים התפוצצו המגעים בין הצדדים.

לצד הסעיף של קק"ל עמדו סעיפי ועדת גרמן בחוק ההסדרים, שמבקשים להגביל את תיירות המרפא ואת פעילותם של בתי חולים פרטיים דוגמת אסותא. אנשי יש עתיד ובכירי האוצר הצהירו כי מדובר בסעיפים שהם בבחינת "ייהרג ובל יעבור", שכן הם חלק מהותי מהמלצות ועדת גרמן, שעבדה עליהם שנה שלמה. גם בחזית זו עמדו אתמול לפיד ושרת הבריאות יעל גרמן (יש עתיד) לבדם מול קואליציה רחבה וחוצת סיעות בכנסת. נכון לשעות הערב לא הסתמן פתרון לבעיה - כל צד מתבצר בעמדותיו ואחת ההערכות היא שהנושא עשוי להתגלגל לפתחו של ראש הממשלה, שיצטרך להכריע.

לצד כל אלה, גם חוק הפרטת החברות הממשלתיות הסתמן כשנוי במחלוקת. מדובר בחוק שמסדיר את הפרטת שורה של חברות ממשלתיות גדולות במשק בשנים הקרובות, ונכלל בתחילה בחוק ההסדרים. לדברי אלקין, החוק הופרד בסופו של דבר מחוק ההסדרים והוגש לבדו "כיוון שמדובר בחוק גדול ורחב והיה נכון לפרט אותו בנפרד". 

היום בבוקר אישרה ועדת הכנסת את הפטור מחובת הנחה של 60 יום מראש של חוק ההסדרים בשל "לחץ הזמנים". חברי הכנסת מחו על "ההתנהלות המגוחכת" ודרשו ארכה של יממה ללמוד את התקציב, אך נענו בשלילה ולבסוף אישרו את הפטור.

צילום: עומר מסינגר

"קודם כל תקציב חברתי"

"צריך להעלות את שכר המינימום, ואנחנו נעלה את שכר המינימום, אבל נעשה זאת בתיאום ובאופן מושכל, כדי שלא לגרום לפיטורים במשק", כך אמר הערב (ב')מלפיד בנאומו בכנסת לקראת ההצבעה, "במקביל נתחיל לפעול גם לצמצום הניצול של עובדי הקבלן בישראל".

לדברי לפיד בנאומו הערב בכנסת, "התקציב שלפניכם הוא קודם כל תקציב חברתי. זה תקציב שמטפל בבעיות האמיתיות של מעמד הביניים ושל השכבות החלשות. דרך הצעת התקציב המונחת לפניכם נוכל לתת לילדים שלנו חינוך טוב יותר והזדמנויות שלא היו לנו. נוכל לתת להורים שלנו טיפול רפואי ואת האפשרות להזדקן בכבוד. נוכל לייצר עוד מקומות עבודה ועוד מנועי צמיחה. נוכל לספק בטחון לאזרחי ישראל מול מנהרות החמאס, מול טילי החיזבאללה, מול איומים רחוקים וקרובים".

לפיד אמר עוד כי "בקיץ 2011 יצאו מאות אלפי ישראלים אל הרחובות. הבית הזה הוא בית פוליטי, ואין אדם אחד באולם הזה שאינו יודע עד כמה קשה להוציא אנשים מהבית. אבל בקיץ 2011 הם יצאו אל הרחובות, כי הכל עלה יותר מדי - הדיור, החינוך, המזון, החשמל, המים. רק המשכורת שלהם לא עלתה. המחאה הזו היא המשימה שלנו. יקר פה מדי, קשה פה מדי, התפקיד שלנו הוא לשנות את זה. הצעת התקציב לשנת 2015, שאושרה בממשלה היא התחלת התיקון".

.

לפיד מנה את התוספות שהתקציב כולל בתחום הבריאות, החינוך, הרווחה והביטחון האישי. וכן חזר וציין את אותם מהלכים שהאוצר מתכוון לבצע בשנה הקרובה בנושא הורדת יוקר המחיה: "לעבוד בשביל האזרח פירושו לנהל מלחמה עיקשת ומתמדת, כל יום מחדש, ביוקר המחיה בישראל, במחירי המזון ומוצרי היסוד, וגם בהוצאות השוטפות. כך למשל בשנה הקרובה אזרחי ישראל לא ישלמו - בפעם הראשונה מאז שנות השישים - אגרת טלוויזיה. 345 שקל שירדו להם מהחשבון כל שנה, לא יירדו יותר, בזכות הרפורמה שהובלנו עם השר גלעד ארדן. כך למשל, יחד עם שר החקלאות יאיר שמיר אנחנו עובדים על הסרת מכסים ממוצרי מזון רבים ועם שרת הבריאות גרמן על הקלות ביבוא של מזון יבש. מחיר מוצרי המזון החל לרדת בשנה האחרונה, אבל עלינו לעשות עוד הרבה".

לפיד הזכיר כמובן גם את חוק מע"מ 0% שהוא מוביל לצד תכנית דיור רחבה, וכן ציין את התוספת שקיבל משרד הביטחון. לפיד אמר עוד כי חוק ההסדרים שהגיש האוצר הוא "אחד הרזים והמצומצמים שראה הבית הזה אי פעם. לא הכנסנו לתקציב מה שקרוי בסלנג של הבית הזה 'עיזים', כלומר חוקים מלאכותיים שנועדו רק לזה שחברי הכנסת יוכלו לבטל אותם ולזכות בתקשורת חיובית".

"תקציב חרפה"

יו"ר מפלגת העבודה, יצחק הרצוג תקף את הצעת התקציב, פנה בנאומו לראש הממשלה, בנימין נתניהו ואמר כי "אזרחי ישראל הם לא ז'יטונים על שולחן ההימורים שלך. אין בו כלום - בתקציב החרפה הזה - חוץ מאשר העובדה שהוא משעבד את השנים הבאות ואת הדור הבא למטרות פוליטיות".

הרצוג תקף את לפיד ואמר כי הוא "נתן עוד ועוד ועוד תקציבים לחטיבה להתיישבות, לחברון, ולהתנחלויות מבודדות. ובקרוב הוא יעביר עוד מיליונים להתנחלויות כדי להשתיק את חברו הטוב ואחיו נפתלי אבו-עלי".