פול דונובן: "המזון יהיה אחד מהנושאים העיקריים בעשורים הקרובים"

"אשראי, במונחי כלכלה מסורתית, הוא לצרוך את המשאבים של מחר כבר היום. בעולם הסביבתי זה שונה. העולם צורך פי 1.5 מהמשאבים שכדור הארץ יכול לספק. אם תחשבו על זה, זה אומר שהעולם חי על 50% אשראי כל הזמן, אנחנו משתמשים במשאבים של העתיד", כך אמר לפני הצהריים (ד') פול דונובן, כלכלן השווקים הגלובאליים של UBS בכנס G300 של "כלכליסט" ו-UBS.

דנובן דיבר על צריכת היתר של העולם המערבי מצד אחד ומצד שני על חוסר היכולת של העולם השלישי להשתמש בחוכמה במשאבי כדור הארץ. "שניהם מובילים אותנו לחוסר יעילות בכל מה שנוגע למה שכדור הארץ יכול לספק לנו – וכאן הזדמנות ההשקעה האדירה. האוכל יהיה אחד מהנושאים העיקריים שידברו עליו בפוליטיקה, בכלכלה ובשווקים הכלכליים, לא רק בשנים הקורובת אלא בעשורים הקרובים", הוסיף דונובן.

"אנחנו צורכים משאבים סביבתיים היום ויש לנו עוד 2 מיליארד אנשים נוספים שיגיעו לעולם ב-20 שנים הקרובות ולכן נושא האוכל יהיה האתגר הגדול. אין ספק שאנו לא יכולים להמשיך לצרוך ברמות שאנחנו צורכים היום".

לדברי דנובון, הפתרון כרוך בשינוי מודעתי ובטכנולוגיות חדשניות שיופתחו לצורך הנושא. "צריך להפחית את הבזבוז, צריך להיות יותר יעילים. ארה"ב זורקת היום 50% מהאוכל שלה. הכמות המבוזבזת שם של ירקות בלבד בשבוע, תספיק להאכיל את כל יבשת אפריקה ל-3 ימים. בארה"ב הצרכנים זורקים את האוכל. בהודו שרשרת האספקה כל כך לא מתקדמת ולכן האוכל בכלל לא מגיע לצרכנים אלא נזרק בדרך. זה יוצר אתגר עצום בנושא הזה וכמובן הזדמנות".

הכלכלן הבריטי סיפר על שינוי התנהגות הצרכנים בבריטניה: "אנשים שם התחילו לקנות אוכל על בסיס יומי כי המודעות שם לבזבוז העצום של האוכל עלתה. הרי אם אתה קונה אוכל לשבוע שלם, בוודאי שהתוכניות שלך ישתנו בדרך כי חזרת מהעבודה עייף וכבר לא תבשל הערב ואז הירקות נרקבו ולכן זורקים אוכל. לכן ההחלטה שהצרכנים הבריטים קיבלו הוא לקנות על בסיס יומי והתוצאות נראות בשטח. בבריטניה נזרק פחות אוכל מאז שהחל השינוי הזה".

פרופ' פול דונובן. בבריטניה התחילו לצמצם את קניית המזון צילום: אוראל כהן

לדברי דונובן, הזדמנות ההשקעה היא לא קניית אדמות חקלאיות שיהיו מצרך נדיר בעוד שני עשורים, אלא על פיתוח טכנולוגית לשיפור היעילות בתהליך ייצור ואספקת האוכל. "הרגישות של החברה לאוכל מאוד גבוהה ולכן השקעה בנושא מעניינת.

"לכאורה, היות שמחירי המזון צפויים לעלות, אנשים צריכים ללכת ולקנות אדמות חקלאיות. אלא שמזון הוא כלי פוליטי. המרכבות של ענף המזון מייצרת בעיות. הממשל הסיני דואג לאספקת אורז מתאילנד. זה אחד הדברים הכי טיפשיים שאפשר לעשות. הרי ברגע שמחירי האורז יעלו, האם התאילנדים ימשיכו למכור לסינים? לא. הם יטילו מכסים", אמר דונובן.