בדיקת כלכליסט
בניגוד לטענות שר הביטחון: צה"ל כבר קיבל תקציב מספק להעברת בסיסיו לדרום
מערכת הביטחון קיבלה מהאוצר ומרשות מקרקעי ישראל את כל התקציבים שסוכמו עמה עבור הקמת הבסיסים הנותרים בדרום עד כה. במקביל הפעולות שביצעה השנה במסגרת הפרויקט עלו הרבה פחות, כך שבניגוד לטענות יעלון אין סיבה תקציבית לעצור את המעבר
לצה"ל לא חסר תקציב למטרת העברת הבסיסים לנגב. בדיקת "כלכליסט" מעלה כי הסכומים שהוקצו למערכת הביטחון השנה ובשנה הבאה (כפי שהתקציב מתוכנן כעת) לטובת המטרה מספיקים עבורה מעל ומעבר, במיוחד כשבוחנים את קצב ההתקדמות של הפרויקטים.
- התקציב תקוע, אבל יש עודפי רזרבות לביטחון
- משרד האוצר מבקש: חצי מיליארד שקל נוספים למשרד הביטחון
- יעלון: "פגיעה משמעותית בתקציב הביטחון תכה קשות אזורים שלמים בישראל"
רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומשרדי האוצר והביטחון קבעו אחרי מאבקים רבים כי מימון ההקמה של בסיסי המודיעין והתקשוב (שני הבסיסים היחידים בעיר הבה"דים שהקמתם עוד לא החלה) שמוערכת ב־19 מיליארד שקל יחולק כך: 9 מיליארד שקל יגיעו מתקציב ייעודי שיקצה האוצר, 6 מיליארד שקל יגיעו מרמ"י ו־4 מיליארד שקל מתוך תקציב הביטחון.
עד כה העבירו האוצר ורמ"י כ־1.8 מיליארד שקל וב־2015 יעבירו עוד 700 מיליון שקל עבור המטרה, כפי שסוכם בין הצדדים. אלא שמשרד הביטחון אמור לסיים בשנה הבאה כמה פרויקטים קטנים ולצאת למכרז עבור העברת אמ"ן ותקשוב, שלפי גורמים בתחום לא אמור לעלות יותר מכמה עשרות מיליוני שקלים. המשמעות היא שהסכומים שהוציא עד כה הביטחון על פרויקט המעבר רחוקים ממה שהוא קיבל עבורו.
הבעיה היא שבמשרד הביטחון בנו על עלייה משמעותית בתקציב שלהם בשנה הבאה, אבל ראש הממשלה אישר להם תוספת של 6 מיליארד שקל בלבד, כך שתקציב הביטחון אמור לעמוד על 57 מיליארד שקל בלבד.
באוצר הדפו את הטענות
נראה כי עצירת מעבר בסיסי צה"ל לדרום משמשת רק כקלף במאבק על מסגרת התקציב הכוללת, בדומה לאיומים קודמים שהשמיעו במערכת הביטחון מוקדם יותר השנה על אימוני המילואים. המהלך הנוכחי מהווה פגיעה ישירה גם בבייבי של שר האוצר יאיר לפיד - קבינט הדיור. זאת מאחר שהוא ציין בכל פורום אפשרי שמעבר בסיסי צה"ל לנגב ישחרר שטחים באזורי הביקוש, מה שיאפשר להגדיל את היצע הדירות ויוריד את המחירים.
ניצני המשבר בין הצדדים החלו לפני כחודש, כשהקבינט הביטחוני התכנס באופן מיוחד לבקשת משרד הביטחון וצה"ל כדי לדון בשורה של מחלוקות מול האוצר. במרכז הוויכוח עמדו שורה של פרויקטים, ובראשם המעבר של צה"ל לנגב, שלטענת הביטחון, האוצר הבטיח לממן באופן מיוחד, שלא במסגרת תקציב המשרד.
במהלך הישיבה כינה יעלון את התנהלות האוצר "מעשה רמייה", משום שלטענתו, למרות התחייבויות רשמיות למימון הפרויקטים, בפועל לא הועבר שקל. נוכחים בישיבה סיפרו כי ראש הממשלה בנימין נתניהו התפלא על הדרישות הכספיות הנוספות שהעלו אנשי הביטחון לאחר שכבר נקבע ואושר תקציב המדינה. למרות זאת, בתום הדיון הוא מינה את מנכ"ל משרדו הראל לוקר ואת ראש המועצה לביטחון לאומי יוסי כהן לעמוד בראש צוות שיפתור את מכלול המחלוקות המתקיימות בין שני המשרדים.
היות שהצוות עדיין לא סיים את עבודתו, ההודעה החד־צדדית של יעלון שלשום תפסה את האוצר בהפתעה, ונציגיו מיהרו להדוף את הטענות בדבר "הרמייה".
הקבלנים הופתעו
הבשורות על הקפאת מעבר צה"ל לנגב תפסו בהפתעה גם עשרות בעלי מקצוע, קבלנים וספקים שבנו בשנתיים האחרונות את קריית ההדרכה בצומת הנגב, וחששו מההשלכות של המהלך עליהם. במשרד הביטחון הזדרזו אתמול לשחרר להם הודעת הרגעה, שלפיה הוקפאה רק ההקמה של קריית התקשוב וקריית המודיעין ולא של קריית ההדרכה שכבר הוקמה ועל סף הפעלה.
נדמה כי הגורם היחיד שלא הופתע מהמהלך החד־צדדי של יעלון הוא נתניהו. אתמול הוא התייחס לעניין בפתח ישיבת סיעת הליכוד בכנסת עם עקיצה ללפיד: "ישנם שרים שמפרים הסכמים ולא נותנים תוספת אמיתית לביטחון ולמעבר צה"ל דרומה".
נתניהו, שעד לאחרונה נמנע מנקיטת צד במחלוקת, החליט פתאום לגבות את החלטת יעלון על הקפאת המעבר לדרום. "נתניהו עומד להיפגש עם לפיד בערב", הסביר אתמול גורם בקואליציה, "והוא רוצה להכניס לתוך הפגישה הזו את כל המשברים שקיימים בניסיון לקפל את לפיד". כך הפכה גם סוגיית מעבר צה"ל לדרום לחלק מהמשבר הקואליציוני.