ההסתדרות עושה "הערכה מחדש": קטנים הסיכויים לשביתה בשבוע הבא

המשבר בקואליציה ואפשרות ההליכה לבחירות עשויה לפגוע במאבק של ההסתדרות להעלאת שכר המינימום ל-5,300 שקל והעסקה ישירה של עובדי קבלן בשירות המדינה. עם זאת, כרגע אין שינוי רשמי בהיערכות לקראת השביתה בשבוע הבא ובמו"מ מול נציגי המעסיקים והאוצר. במידה ואכן בסופו של דבר יוחלט על פיזור הכנסת לממשלת המעבר יהיה קשה לקבל החלטות דרמטיות כגון אלו, ובמקביל גם ההסתדרות תתקשה להצדיק שביתה כללית במשק, כפי שהיא מאיימת לנקוט מיום ראשון הקרוב.

יאיר לפיד, אבי ניסנקורן וצביקה אורן צילוןם: אוראל כהן, אוהד צויגנברג

בשעות הבוקר יקיים יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, הערכת מצב לגבי המשך השיחות מול המעסיקים הפרטיים ומשרד האוצר. מאוחר יותר מתוכננת פגישה בין המעסיקים וההסתדרות והמשך שיחות טלפוניות עם האוצר. נכון לעכשיו אין שינוי בתכניות, אבל בהסתדרות בודקים כמה אופציות חלופיות במקרה שהממשלה לא תוכל לקבל החלטות לגבי העלאת שכר המינימום. אפשרות אחת היא להגיע עם המעסיקים הפרטיים להסכם שייכנס לתוקף רק לאחר ששר הכלכלה ירחיב אותו בצו מיוחד על כלל המעסיקים במשק. בין אם זה יהיה השר הנוכחי, נפתלי בנט, או שר אחר שיתמנה לאחר בחירות, הדבר יאפשר להתקדם משמעותית במגזר הפרטי ולהשאיר את השינוי בשכר במגזר הציבורי למשא ומתן שאמור להתקיים גם כך בתחילת השנה הבאה בין האוצר וההסתדרות על תוספת שכר לעובדי המגזר הציבורי. הבעיה מבחינת ההסתדרות היא כי צו הרחבה אינו מאפשר אכיפה פלילית של אי תשלום שכר המינימום ולכן תמיד ישנה העדפה לחקיקה ברורה בנושא.

במקום הזה בדיוק ישנה גם התפתחות נוספת במשא ומתן בין הצדדים. ככל הנראה ניסנקורן מוכן להחריג באופן כזה או אחר את עובדי המגזר הציבורי מהעלאת שכר המינימום. זאת, לאור ביקורת של האוצר על כך שאמנם 109 אלף עובדים במגזר הציבורי מקבלים השלמת הכנסה לשכר מינימום, אך בפועל הם משתכרים בממוצע מעל ל-8,000 שקל בחודש ורק מעטים מהם באמת משתכרים מתחת ל-5,000 שקל בחודש ברוטו. בתוך כך, נראה כי ההסתדרות והמעסיקים יצליחו להגיע להסכמה על העלאה של שכר המינימום ל-5,000 שקל בחודש ב-3 פעימות.

מההסתדרות נמסר כי אין כל שינוי בתוכניות, כולל שביתה החל מיום ראשון הקרוב.