אובמה בעקבות רייגן

גם אז הצליח משחק פוליטי במחירי הנפט להוציא את האוויר מכלכלת רוסיה, שכפי שנשיא ארצות הברית ברק אובמה אבחן במדויק לפני כחצי שנה, "לא מייצרת דבר". ואכן, הצמיחה ברוסיה מבוססת כמעט בלעדית על משאבי הטבע הבלתי נדלים במדינה, בראשם הנפט והגז ולצדם המתכות. היום, כמו לפני 30 שנה, כל עוד מחיר הנפט גבוה מ־70 דולר לחבית, רוסיה יכולה לעשות מה שמתחשק לה. הכסף זורם ואין תמריץ להשקיע בתעשייה אמיתית (שאינה תעשיית נשק).

העוצמה בפצלי השמן

בסוף שנות השמונים הצליח רונלד רייגן, שאיש לא התייחס ברצינות יתרה למדיניות החוץ שלו, למוטט את כלכלת רוסיה לאחר שהביא לקריסה במחירי הנפט. הנפילה המיידית בהכנסות הוציאה את רוסיה מאפגניסטן לאחר שלא יכלה לממן את מכונת המלחמה, ומשם הדרך היתה קצרה לקריסת הקומוניזם וסוף המלחמה הקרה.

ברק אובמה. הצליח כמו רייגן באמצעות משחק פוליטי במחירי הנפט להוציא את האוויר מכלכלת רוסיה צילום: אי אף פי

באופן אירוני, דווקא כנשיא שנקט גישה בדלנית מאוד ביחסי החוץ, הצליח אובמה להוריד את רוסיה שוב על הברכיים. הגעתה של ארה"ב לעצמאות אנרגטית בזכות טכנולוגיית פצלי השמן המהפכנית, אפשרה לה לשחק ב"מי ימצמץ ראשון" נגד רוסיה וסעודיה מעמדת עוצמה. המשחק, שכבר אפשר לקרוא לו "מלחמת הנפט", עדיין לא הסתיים, וייתכן שתוצאותיו יהיו מרחיקות לכת יותר מאשר נפילת הכלכלה הרוסית. התפרקות קרטל הנפט אופ"ק היא רק אפשרות אחת.

פוטין בטוח בכיסאו. בינתיים

גם מבחינת רוסיה, עדיין אי אפשר לדעת מה יהיו אבני הדומינו הבאות שייפלו. כרגע עדיין קשה לראות כיצד התהליך מסתיים בהדחתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. סוכן הקג"ב לשעבר דאג לתשתית תמיכה רחבה, שמבוססת על ריפוד האוליגרכים המקורבים אליו בסכומים אדירים וטיפוח האגו והאתוס הרוסי הלאומי.

ואולם, אם כפי שמסתמן כעת, פוטין ינסה לפתור את המצוקה הכלכלית בהלאמת נכסים והרחבת האימפריה - כלומר פלישה למדינות שכנות - צפויה לקום לו התנגדות אמיתית בתוך רוסיה. פוטין מודע היטב לרגישות הגבוהה כיום של אזרחי רוסיה לאבידות בנפש, ולראיה המאמצים העילאיים של שלטונו להסתיר את שמות הקורבנות במלחמה באוקראינה, ואת מספרם.

מה שעשוי להוציא את הכלכלה הרוסית מהבוץ הוא חורף קר במיוחד בעולם, שיגביר את הביקוש לנפט. בקיצור, כרגיל ברוסיה בונים על "גנרל חורף" כדי לשרוד.