ועדת בלינקוב: להחזיר מחצבות למדינה, או להכניס את המחירים לפיקוח

הוועדה לבחינת הריכוזיות בענף המחצבות, בראשות רם בלינקוב, ממליצה למדינה לדרוש מחברות בעלות שליטה בשווקים אזוריים להחזיר לידיה מחצבות. כך עולה מטיוטת המלצות הוועדה שבחנה את הריכוזיות בשוק המחצבות ומתפרסמות היום (ד'). מדובר בהמלצה דרמטית שהמשמעות שלה היא דרישה לפרק בפועל את הריכוזיות בענף. הוועדה מציעה להתרכז בצמצום הריכוזיות האזורית בתחום בשלושה מוקדים: ירושלים, הגליל המערבי והגליל המזרחי.

בנוסף, וכאמצעי לחץ על המחצבות וכניסיון למתן את עליות המחירים, ממליצה הוועדה לשקול הכנסה לפיקוח של חומרי מחצבה (חצץ, גיר וחול). זאת אם לא תיבלם מגמת עליית המחירים, או אם המדינה תתקל בקשיים לקבל מחצבות בחזרה לידיה. כפי שנחשף ב"כלכליסט", המלצה נוספת של הוועדה היא להחיל על המחצבות מודל גיאוגרפי להגברת התחרותיות, שאותו מכינה רשות ההגבלים העסקיים.

מחצבה צילום: אלעד גרשגורן

כיצד הריכוזיות במחצבות משפיעה על יוקר המחיה?

ענף המחצבות מספק חומרי גלם לשימושים מגוונים הכוללים בינוי והקמת תשתיות. חומרי החציבה מהווים גורם ייצור חיוני בתחומי התשתיות והבינוי. היקפו הכספי של הענף הוא כ-1.5 מיליארד שקל בשנה בשער המחצבה, והוא מהווה את התשתית שעליה מונח כוח סקטור הבנייה בישראל, שהיקפו מגיע לכ-100 מיליארד שקל בשנה. החצץ למשל מהווה 6% ממחיר הבנייה למגורים, וכ-45% ממחירי סלילת הכבישים.

שוק המחצבות סובל מריכוזיות שמשפיעה על רמת המחירים. על פי נתוני הלמ"ס, בחמש השנים האחרונות חלה עלייה ריאלית של למעלה מ-30% במחירים. השוק נשלט על ידי שלוש חברות – רדימיקס, שפיר והנסון השולטות יחד בכ-80% מהשוק. החברות מחלקות ביניהן את השוק באופן הבא: הנסון (18%) ורדימיקס המחזיקה באבן וסיד (33%), ושפיר הנדסה (30%).

מדי שנה חל גידול בביקוש לחומרי מחצבה, וזאת כפועל יוצא של הגידול בהתחלות בנייה וגידול בהשקעות בבניית כבישים ותשתיות אחרות. מנגד, היצע המחצבות הפעילות הולך וקטן מדי שנה. זאת כתוצאה מסגירת מחצבות, השבתתן והכשל בהכנת תוכניות למחצבות חדשות. כאמור, המשמעות היא תחרות מועטה המשפיעה באופן ישיר על רמת המחירים ויוקר המחיה במשק.