דליפת הנפט בערבה: כולנו תובעים את האחראים

אסון גדול מוליד תביעות רבות. ארבע בקשות לאישור תביעות ייצוגיות הוגשו כבר לבתי המשפט נגד קצא"א. לא כולן באיכות וברמה הנדרשות, לא כולן מתאימות למנגנון התביעה הייצוגית. מה שכן, כולן מייחלות לשופט שימתח את גבולות הז'אנר למרחבים שיכילו את כולנו. אבל כשמדובר בכל אזרחי ישראל כקבוצת תובעים - גם הציפייה הזו מופרכת למדי.

ההיגיון והתכלית של תביעה ייצוגית נשענים על שני בסיסים עיקריים: הומוגניות העילה וגודל, ליתר דיוק קוטן, הנזק. מדובר בתביעה "קטנה" שבגללה לצרכן הבודד לא משתלם לשכור עורך דין ולצאת לקרב. התביעה הייצוגית מאגדת את כל הבודדים לקבוצה, כדי שלא לאפשר למעוול הגדול ליהנות מריבוי הנזקים שגרם. המאסה המצטברת נועדה להרתעה. כספית בעיקר, אך גם אכיפה אזרחית שמשתלבת עם הכוח שניתן לאזרחים להחליף את הרשויות בריסון ואסדרת פעילות הפירמות. כפי ששיבח השופט אברהם טננבאום את התובעים למניעת זיהום האוויר בתחנה המרכזית בירושלים: "מסכים אני עם הנתבעות כי עקרונית עדיף שהרשות המבצעת תהיה הממונה על אכיפת חוקי איכות הסביבה. אולם החוק נועד במיוחד למקרים מעין אלו, שבהם הרשות המבצעת אינה מסוגלת לאכוף את מרותה. חוסר האונים של הרשות המבצעת התבטא בבירור בתיק זה, ולא אוסיף בכך".

הדברים נכתבו לגבי החוק למניעת מפגעים סביבתיים, שמאפשר לאזרחים ולעמותות לפנות לבית המשפט שיוציא צווים נגד גופים מזהמים. תביעות ייצוגיות בתחום הסביבתי עדיין נדירות בארץ: 11 ב־2013 וב־2012, ו־8 ב־2011.

דליפת הנפט בשמורת עברונה צילום: אי פי איי

שאלה מרכזית היא מי הקבוצה המיוצגת. הגדרתה משליכה על סיכויי האישור מחד, ועל הפיצוי הכולל מאידך. יש קבוצות שונות שסוג הנזקים שלהן שונה. כך, הפגיעה בתושבי באר אורה שונה מהפגיעה במטיילים באזור. החוק קובע כתנאי לאישור הבקשה, שהעילה של התובע הבודד תעורר "שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם", שהיא הקבוצה המיוצגת. מכאן ברור שאין שאלה משותפת לתושבי מטולה ולבאר אורה מלבד עוגמת הנפש לכלל אזרחי המדינה.

תביעתם של תושבי באר אורה היא החזקה ביותר מבחינת הנזק הכלכלי הישיר. השאלה היא אם ירידת ערך קרקע כתוצאה מהזיהום אינה נזק גדול ופרטני מדי שקשה לבררו בתביעה ייצוגית, במיוחד כשמדובר בקבוצה קטנה, מוגדרת ומזוהה. לעומת זאת, תביעת תושבי אילת מייצגת קבוצה חלקית, שמתעלמת מתושבי היישובים הסמוכים, שאין סיבה להוציאם מהקבוצה.

התביעה הרביעית היא בשם קבוצה מעורבת ורבת־משתתפים - תושבי האזור, תיירים, מטיילים שנתקעו, כאלה שסבלו מהריח, ואחד פרופ' אלון טל "שחש שנפגע אחד היעדים לטיולים מהיפים שהוא מכיר". אלא שכאן יידרש שופט שייאות להסתפק בעצם הדליפה כתנאי שמקיים את מבחן השאלה המשותפת לכל הניזוקים. אם נגיע לשלב הוכחת הנזקים, יידרשו שמאים מתחומים שונים. בתי המשפט יצטרכו לשקול באיזו מידה התובענה הייצוגית היא דרך יעילה והוגנת לדון בעניינים אלה. מאחר שמדובר במספר תביעות בנושא אחד, יש לנשיא בית המשפט העליון סמכות לאחד אותן לבית משפט אחד שיכריע כיצד להמשיך ולנהלן.