כלכלת הבחירות של נתניהו: נחכה עם ייקור הארנונה

שר הפנים לשעבר גדעון סער תכנן לבטל את העלאות הארנונה הרטרואקטיביות, וקבע לפני כשנה כי החל ב־2015 יוקדמו מועדי אישור ההעלאות החריגות בארנונה, כך שהבקשות של הרשויות יאושרו עוד לפני שמתחילה השנה. אבל סער התפטר בתחילת נובמבר, ולטענתו הבקשות הללו כלל לא הספיקו להגיע לשולחנו. כעבור חודש פוטר שר האוצר יאיר לפיד, וגם הוא טוען כי הבקשות מעולם לא הגיעו לשולחנו, אלא התעכבו במשרד הפנים עקב עזיבתו של סער. בהמשך פוזרה הכנסת, הבחירות הוקדמו והבקשות לא אושרו.

ל"כלכליסט" נודע כי הגורמים המקצועיים, הן במשרד הפנים והן במשרד האוצר, סיימו לבצע את הסינון והעלו לשולחנם של שני השרים - גלעד ארדן במשרד הפנים וראש הממשלה נתניהו, שקיבל לידיו גם את תיק האוצר - את הרשויות שאמורות לקבל אישור להעלאה חריגה. כמעט אין מקרים שבהם השרים לא מאשרים את המלצות הדרגים המקצועיים שלהם, אבל מועד האישור כבר עבר, והשרים החליטו שלא לחתום על הצווים ולחסוך מעצמם כותרות שליליות על עלייה נוספת ביוקר המחיה.

לאן נעלמה רשימת הרשויות שאמורות להעלות ארנונה?

ההחלטה של סער נקבעה במסגרת חוק ההסדרים הקודם, ולפיו עד 15 בדצמבר צריכים שר האוצר ושר הפנים לאשר את כל ההעלאות החריגות בארנונה שעומדות בקריטריונים. סער ולפיד קבעו כי רק רשויות שנמצאות בתהליך הבראה או התייעלות יהיו רשאיות להעלאות ארנונה חריגות ב־2015, כדי לעמוד בהוצאות שלהן.

אף אחד לא מבין איך מחשבים את הארנונה גם שופטי בג"ץ ומבקר המדינה כבר מתוסכלים מהעיסוק בארנונה דו"ח מבקר המדינה: כל הרשויות המקומיות מטילות ארנונה כטלאי על טלאי, בלי שנבחן סרגל הצרכים הדרוש למימון פעילותן. הגיעה העת לבצע בפורמה עמוקה להסדרה מקיפה של מערך הארנונה עמרי מילמן, תגובה אחת לכתבה המלאה 

הנוהל קובע כי הגורמים המקצועיים במשרד הפנים עוברים על הבקשות של הרשויות, ומעבירים את אלו שעומדות בקריטריונים לגורמים המקצועיים באוצר. לאחר שגם אלו מסננים את הבקשות, הן מועברות על ידי שני המשרדים לאישור שני השרים. משרד הפנים העלה לאתר האינטרנט שלו לפני כמה שבועות את רשימת הרשויות שאושרו על ידי הגורמים המקצועיים בשני המשרדים, אלא שבמהרה, ללא הסבר, הרשימה הזו נעלמה מהאתר.

לכאורה ניתן לחשוב כי מדובר בבשורה טובה לתושבי הרשויות, שכן הארנונה לא תעלה. אבל המשמעות של החלטת ארדן ונתניהו, לגנוז את ההמלצות המקצועיות של המשרדים שלהם, היא שעלולים להיווצר גירעונות ועיכובים בתוכניות ברשויות מקומיות חלשות, החובות של חלק מהרשויות עשויים לגדול, והכל כדי לגרוף עוד קצת אהדה לקראת הבחירות. נוסף לעיכוב באישור ההעלאה החריגה של הארנונה, גם העובדה שלא אושר תקציב לשנת 2015 עלולה לפגוע במענקי האיזון של אותן רשויות מקומיות.

ההעלאות החריגות שמבקשות הרשויות באות נוסף להעלאה האוטומטית שמתבצעת בכל שנה. העדכון האוטומטי מורכב מ־50% משיעור עליית מדד המחירים לצרכן ומ־50% מעליית מדד השכר במגזר הציבורי (מדד מיושן שהלמ"ס כבר הודיעה כי היא מתנגדת לשימוש בו).

בשנת 2014 הטייס האוטומטי עמד על 3.36% וב־2015 הוא יעמוד על 0.75%. מדובר בבשורה טובה לציבור, שלא יישא בנטל של העלאה גדולה בארנונה, אבל זו בשורה קשה לרשויות שנמצאות בתהליכי התייעלות והבראה.

מימין: נתניהו וארדן. הרשויות החלשות עלולות להיפגע צילום: דנה קופל

נתניהו וארדן כלל לא בדקו אם אפשר לאשר העלאה

על פי החוק, לא יוכלו להתבצע העלאות ארנונה חריגות ב־2015 מאחר שהמועד האחרון לאשר אותן היה 15 בדצמבר 2014. עם זאת, גורמים בממשלה מעלים אפשרות כי לאחר שתקום ממשלה חדשה היא תוכל לאשר באופן חריג העלאות ארנונה חריגות ל־2015 בהוראת שעה. מהלך רטרואקטיבי כזה יפגע ביכולת של הרשויות המקומיות לבצע תכנון יעיל של התקציב, ובמקביל יפגע בעסקים ובכלל הציבור, שלא ייערכו להוצאות אלה.

הקריטריונים שנקבעו עבור 2015 הם מחייבים, או לפחות אמורים להיות כאלה. ההחלטה שלא לאשר העלאות לרשויות שנמצאות בתהליך התייעלות או הבראה אינה תקינה ובעיקר פוגעת בהן. בסופו של דבר אותן רשויות, כמו טבריה או קריית מלאכי, יתקשו לממן שירותים ציבוריים שהתושבים שלהן זכאים להם, או לחלופין יגדילו את הגירעונות שלהן, ובסופו של דבר המימון שלהם יעלה לציבור יותר, יחד עם הריביות.

פניית "כלכליסט" ליועץ המשפטי לממשלה העלתה כי אל משרד המשפטים לא הגיעה פנייה בנוגע לאישור העלאת ארנונה, כלומר נתניהו וארדן כלל לא טרחו לבדוק אם הם מחויבים או שמא אסור להם לאשר העלאות, אלא בחרו בדרך הקלה שעשויה לסייע להם בקלפי.

בעקבות הפגיעה החמורה הזו ברשויות המקומיות, אי אפשר שלא להרים גבה לנוכח שתיקתם של ראשי רשויות ושל יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס, שהתבטא לא מעט פעמים במהלך השנה האחרונה נגד הביקורות על ההעלאות החריגות. בימים אלה ביבס משמש כראש מטה הבחירות של נתניהו, כך שהסיכוי שייצא נגד ההחלטה של ראש הממשלה, שפוגעת ברשויות החלשות, די נמוך.

לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "התנהלות פקידות משרד הפנים חמורה מאוד, שכן באופן עקבי וכמעט שיטתי היא מונעת אינפורמציה חיונית מן הציבור, וכך מונעת שקיפות ראויה ומגוננת על מסלול העושק".

ממשרד הפנים נמסר כי הבקשות להעלאה חריגה בארנונה לשנת 2015 לא אושרו על ידי שרי הפנים והאוצר.

בתגובת מרכז השלטון המקומי שבראשות ביבס בחרו להתעלם מאחריותו של נתניהו, ומסרו כי "על פי חוק ניתן לחתום על בקשות הארנונה החריגות עד 15 בדצמבר. מאחר שהבקשות לא אושרו על ידי שר האוצר היוצא יאיר לפיד, נאלצות הרשויות להמתין עד לאחר הבחירות ולמינויו של שר אוצר חדש".

העלאת הארנונה לעסקים נשארה חסויה

לפיד וסער הספיקו לאשר העלאות חריגות ל־2014, אך רק עכשיו משחרר משרד הפנים את הנתונים על אותם אישורים, וגם זאת בצורה חלקית. מנתוני המשרד עולה כי ב־2014 אושרו כ־30 העלאות ארנונה למגורים, בין היתר בבאר שבע, עם העלאה של 2.5%; טייבה, עם העלאה של 7.5%; וקריית מלאכי, דימונה, שלומי ואורנית עם העלאה של 5%.

משרד הפנים לא מפרסם נתונים שקופים לגבי ההעלאות החריגות של הארנונה לעסקים. מנתונים שהעביר המשרד ל"כלכליסט" עולה כי יותר מ־60 רשויות קיבלו אישור להעלאה חריגה בארנונה, שמתוכן כאמור כ־30 קיבלו אישור להעלות ארנונה למגורים. סביר להניח שרשויות אלה קיבלו, לפחות בצורה חלקית, גם אישור להעלאת הארנונה לעסקים, ולכן כ־60 רשויות העלו לאחרונה את הארנונה לעסקים בשטחן עבור 2014.