למה כשקר משתינים יותר?
בעודי שוכב תחת הפוך בימים הקרירים של החורף עלתה בי תהייה: האם אני מדמיין או שהתדירות של הליכה לשירותים להטיל את מימינו כשקר גבוהה מאשר כשחם? בנימין
בנימין היקר,
אין שום ספק - כשקר לנו אנחנו משתינים יותר. זה קורה, דרך אגב, לא כשקר בחוץ אלא רק כשהגוף עצמו מתקרר משמעותית. שמה המדעי של התופעה הזאת הוא "שיתון קור", ואף שהמדענים עדיין לא בטוחים בדיוק מה גורם לה (ויכול מאד להיות שיותר מגורם אחד משחק בה תפקיד), יש להם שני חשודים מצוינים.
החשודה המיידית והראשונית היא היצרות של כלי הדם ההיקפיים. בתגובה לקור שרירים מיוחדים בדופנות כלי הדם מתכווצים, מצרים את כלי הדם, סוחטים אותם ושולחים את הדם שנמצא בהם פנימה, למרכז הגוף, איפה שקל יותר לשמור על חומו. תוצאה עקיפה של הסיפור הזה היא שיותר דם מגיע לכליות, והכליות מזדרזות לאזן את העודף הזה בדרך היחידה שהן מכירות.
החשוד השני הוא חלבון מופלא בשם אקוואפּוֹרין שמורכב מסדרות של מסננים וברזים מיקרוסקופיים, ושממנו בנויה הצנרת הפנימית של כל אחד מהתאים בגוף. בקור (ותחת השפעת משקאות חריפים) יעילותו של האקוואפורין נפגמת ופחות מים זורמים לתוך התאים; מה שמשאיר יותר מים בדם ושולח אותך בריצה קלה לשירותים.
יכול אפילו להיות שהתכונה הזו השתמרה מסיבות אבולוציוניות. במבט ראשון נדמה שהצורך להשתין בקור נוגד את האינטרסים של הגוף שלך. הוא מכריח אותך לבקוע מבין קפלי השמיכה (כי פוך מאבד מיעילותו כשהוא נרטב), למהר לאסלה ולחשוף חלקים מגופך לאוויר הצונן; והשתן המהביל שאתה פולט בבירור חם יותר מהסביבה, מה שאומר שאתה מאבד חום. אך בטווח הארוך דווקא משתלם להיפטר מהשתן, כי כל זמן שהוא בתוך השלפוחית שלך הוא גוזל חום מהגוף. לכן בדיוק הוא חם יותר מהסביבה.
דרך אגב, אותם צמד חשודים ממקודם משפיעים על תופעה נוספת בשם "שיתון טבילה", שבה אנשים חשים צורך לתת שתן כשהם טובלים במים. כיוון שהמים מקררים אותנו ביעילות רבה, ייתכן ששיתון טבילה הוא בעצם סוג של שיתון קור, אף שייתכן שגם לחץ המים על הגוף משחק פה תפקיד. כך או כך, שיתון טבילה דורש כמות נכבדת של מים. אז אם תכננת לשים למישהו את היד בקערית מים בזמן שהוא ישן, אני ממליץ לך בחום למצוא משהו טוב יותר לעשות עם הזמן שלך.
שאלות לבלדד השוחי askbildad@calcalist.co.il