הכלכלה הפלסטינית: עזה מתקשה לצאת מהבוץ הכלכלי

אם לא די היה במשבר הכלכלי וסבל האוכלוסייה האזרחית במהלך המלחמה בעזה בקיץ האחרון, באו ימי הגשמים והקור והכו בעזה יותר מאשר בכל אזור אחר בארץ. בתקשורת הפלסטינית הופיעו צילומים של הצפות, בעיקר באזור רפיח, שם חילצו אנשי ההגנה האזרחית הפלסטינית באמצעות סירות משפחות שבתיהם הוצפו. בצפון הרצועה חזרו משפחות שהתגוררו בקרוונים לבתי הספר של האו"ם מפני שאלו לא עמדו בפני הגשמים, והחשמל נותק.

במקום צעדי פיוס, המתח בין חמאס והרשות ברמאללה גובר. בחמאס זעמו על שאבו־מאזן נסע להזדהות עם קורבנות הטרור המוסלמי בפריז. "בנוסף לכך הוא גונב את כספי הפלסטינים בעזה", האשים מחמוד אל־זהאר מחמאס את אבו־מאזן, משום שאיננו מעביר משכורות לעשרות אלפי פקידי ממשלת חמאס. אבו־מאזן ענה שאין לו כסף בגלל שממשלת ישראל גוזלת את כספי המסים הפלסטינים. התוצאה: עזה לא מתאוששת.

ההתקדמות קטנה והייאוש גדול

"זה 20 שנה, מאז הסכם אוסלו, שכלכלת עזה סובלת מחורבן אחד אחרי השני, שביניהם תקופות קצרות של התאוששות". כך הסביר פרסום מיוחד של קרן פורטלנד העוסק בסיכויים ובסכנות של הניסיונות הנוכחיים לשקם את עזה.

מעבר ארז. פתיחת גבולות הרצועה הכרחית לשיפור הכלכלה צילום: רויטרס

אוכלוסיית עזה מהווה קרוב ל־40% מאוכלוסיית השטחים הפלסטינים. ב־1994, בשעה שהוקמה הרשות, תרמה כלכלת עזה כ־36% לתל"ג הפלסטיני. ב־2013 היוותה כלכלת עזה 24% מהתל"ג הפלסטיני, והנתונים של 2014 מצביעים על ירידה נוספת ל־12%.

בראש סולם העדיפויות בעזה עומד בניין התשתיות כמו חשמל, מים וביוב. יחד עימם עומד הצורך למציאת מקור תעסוקה לקרוב ל־45% המובטלים בעזה. כל שנה מצטרפים כ־20 אלף צעירים למעגל מבקשי העבודה בעזה, כמעט כולם מרירים ומתוסכלים.

שינוי לא נראה באופק

עבודות השיקום בעזה מתנהלות באיטיות. כסף מגיע בקושי, וקשיים בירוקרטיים וביטחוניים מקשים עוד יותר. פה ושם יש התקדמות. ממוצע אספקת החשמל בעזה הגיע בשיא המשבר ל־4 שעות ביום. עכשיו הוא עומד על 12 שעות ביום ובאזורים מסוימים אף על 16 שעות. גם בהרחבת שטחי החקלאות והדייג נרשמה התקדמות מסוימת, ואפילו הוכנס, באישור ישראל, ציוד ומכונות להקמת מפעל קוקה קולה בעזה.

אין לאיש ספק ששיפור בכלכלת עזה כרוך בפתיחה גבולות הרצועה וביצירת יציבות פוליטית. בימים האחרונים שרר אמנם שקט בגבול עם ישראל, אבל אין התקדמות בהסדרי הפיוס בין רמאללה לעזה, ולכולם ידוע שמנגנוני החמאס ממשיכים לשלוט ברצועה. אם זה יימשך כך לא תושג יציבות כלכלית ברצועה.