עלות המשלחות הביטחוניות: 300 אלף דולר בשנה במקום להרים טלפון

כל שליח של משרד הביטחון וצה"ל עולה למדינה כ־300 אלף דולר בשנה, בממוצע. עלויות השכר ואחזקת השליחים בחו"ל, יחד אחזקת המשפחות שלהם, עלו למשלם המסים כ־90 מיליון שקל בשנת 2014. כל הנתונים הועברו ל"כלכליסט" במסגרת בקשת חופש המידע.

למשרד הביטחון 45 שליחים ב־8 משלחות שונות ברחבי העולם. הגדולה מבין משלחות אלה, בת 28 נציגים, יושבת בניו יורק, והיתר במערב אירופה (6 נציגים), אבל גם במדינות כמו הודו, צ׳ילה, וייטנאם ותאילנד. בנוסף, לצה"ל ישנן נספחויות צבאיות ברחבי העולם. מלבד בניו יורק ובוושינגטון, הצבא מחזיק נספחים צבאיים גם ב־15 מדינות נוספות, בהן גרמניה, קוריאה וברזיל.

המשלחות הביטחוניות משמשות בעיקר לרכש ביטחוני ממדינות ותעשייות ביטחוניות זרות, וכן לקידום מכירת מוצרי התעשייה הביטחונית ולשמירה על קשרי עבודה שוטפים מול צבאות זרים וכוחות ביטחון ומודיעין זרים. המשלחות זוכות לביקורת רבה על כך שאין בהן צורך ממשי בעידן שבו כל התקשורת בין ישראל לבין מדינות אחרות יכולה להיעשות בקלות בטלפונים ושיחות וידיאו.

לפי ספר התקציב, עלות המשלחות ב־2014 הסתכמה ב־178 מיליון שקל. בשנת 2015 הסכום הזה יהיה נמוך יותר, כ־169 מיליון שקל, בשל צמצום של 9 תקנים בהיקף המשלחות בשנים האחרונות. תקציב זה כולל לא רק את תקציב כוח האדם של שליחי משרד הביטחון וצה"ל אלא כולל גם את עלויות השכר של כ־270 העובדים המקומיים שהמשרד מעסיק במדינות השונות, וכן הוצאות כמו שכירת משרדים, דואר, אירוח ותפעול.

"כלכליסט" ביקש ממשרד הביטחון את הפירוט המלא של עלויות אחזקת השליחים בחו"ל. לפי הנתונים שהעביר המשרד, יחד עם 45 שליחי המשרד, היו בחו"ל בשנת 2014 עוד 28 נספחים צבאיים, כלומר כ־73 נציגים. נוסף להם, נמצאים איתם בחו"ל עוד כ־220 בני משפחה. בפילוח חודשי, ניתן לראות כי היקף האנשים שנמצאים בחו"ל (שליחים והמשפחות שלהם) עולה מדי שנה בחודשי הקיץ.

שר הביטחון משה יעלון. נספחים בכל רחבי הגלובוס צילום: אריאל חרמוני

על פי הנתונים, עלות השכר של השליחים עצמם עומדת על כ־31 מיליון שקל (שמשולמים, משום מה, לפי שער דולר גבוה למדי של 4.08 שקלים לדולר). בנוסף, המדינה מממנת את החינוך של ילדי השליחים. מימון זה נקבע לכל שליחי המדינה שנמצאים בחו"ל באופן אחיד, ואינו שונה לשליחי משרד הביטחון וצה"ל.

על פי הכללים, נקבעת תקרת מימון לימודים לכל מדינה באופן נפרד, בהתחשב ביוקר המחיה הספציפי של כל מדינה. בארה"ב, למשל, התקרה יכולה להגיע לסכום שיאפשר מימון לימודים בעלות של כ־25 אלף דולר בשנה ויותר, לכל ילד. לגבי ילדים עד גיל 3, ההורים משתתפים במימון 500 הדולר הראשונים בכל חודש, והמדינה משלימה את יתרת התשלום. המדינה לא מממנת לימודי השכלה גבוהה לילדי שליחים. על פי הנתונים הכוללים, עלות חינוך ילדי השליחים בשנת 2014 הסתכמה ב־3 מיליון דולר, שהם כ־12 מיליון שקל (כלומר, כ־21 אלף דולר בממוצע לילד, בכל המדינה שהן).

בנוסף, המדינה מספקת כיסוי רפואי לשליחים ולבני משפחותיהם, בדומה לסל הבריאות הממלכתי הניתן בישראל. העובדים מפרישים כ־3% משכרם מדי חודש, בדומה לתשלום מס הבריאות בישראל, סכום שזורם לקרן מיוחדת ואמור לשמש כתשלום השתתפות עצמית במקרה של צורך רפואי. על פי הנתונים, עלות שירותי הרפואה לשליחים ולבני משפחותיהם הסתכמה בשנת 2014 ב־900 אלף דולר.

בנוסף, משרד הביטחון שוכר דירות שרד לשליחים ולנציגים הבכירים ביותר, בעלות כוללת של כ־2 מיליון דולר בשנת 2014.

חבר של קבע

11 מיליון שקל בשנה לסבסוד הטבות אנשי קבע

משלמי המסים מסבסדים את ההטבות שמקבלים אנשי הקבע בצה״ל דרך מועדון חבר ב־11 מיליון שקל בשנה. כך עולה מתשובת דובר צה״ל לפניית ״כלכליסט״ שהוגשה דרך חוק חופש המידע לפני שלושה חודשים. בתשובת דובר צה״ל צוין כי הסכום משמש ל״סבסוד פעילות ספורט, תרבות ורווחה עבור משרתי הקבע וגמלאי צה״ל״. סכום זה אינו כולל את הטבות עובדי משרד הביטחון עצמו.

מספר אנשי הקבע בצה״ל מסווג כך שלא ניתן לחשב מה גובה תלוש החג הממוצע שמשרד הביטחון מסבסד לאנשי הקבע.