בחירות 2015
כחלון מציג את רפורמת הבנקים: העתקה של רפורמת הסלולר
מפלגת כולנו מפרסמת את הצעדים להגברת התחרות בין הבנקים. הצעדים המרכזיים: מתן הטבות מס להקמת בנקים חדשים והכנסת שחקנים נוספים, וכן מתן אפשרות לרכוב על תשתיות מחשוביות של בנקים קיימים
מפלגת כולנו פרסמה היום (ג') את התוכנית המפורטת שלה להגדלת התחרות בענף הבנקאות, שאמורה להוזיל את העמלות שמשלמים משקי הבית והעסקים הקטנים, וכן להקטין את הריביות שהם משלמים על הלוואות, ולהגדיל את ההלוואות שהם מקבלים על פקדונות.
- מפלגת כולנו פרסמה את המצע שלה: מבטיחה לטפל ביוקר המחיה ומחירי הדיור
- משה כחלון : "אין צורך להעלות מסים - יש בעיה בסדרי העדיפויות"
- טרכטנברג מציג: תוכנית להגברת התחרות בין הבנקים
התוכנית של כחלון מהווה סוג של העתקה של הרפורמות שביצע בענף הסלולר. כמו בסלולר, גם בענף הבנקאות כחלון מתכוון לפעול להכנסת שחקנים חדשים לשוק הבנקאות, בין היתר על ידי שימוש בתשתיות קיימות של הבנקים הקיימים.
מלבד מתן אפשרות לרכוב על תשתיות מחשוב קיימות, הצעדים המשמעותיים ביתר שכחלון רוצה לקדם הן הקלות לשחקנים חדשים להיכנס לשוק הבנקאות, בין אם בדמות בנקים אינטרנטיים ובין אם באמצעות איגודי אשראי (בנקים קואופרטיביים שנמצאים בבעלות הלקוחות שלהם). לשם כך הוא מתכנן לתת הקלות בהון העצמי שדרוש להקמת בנק, על ידי מנגנון של הטבות מס לגופים שיקימו בנקים, עד לרגע שיגיעו לנתח שוק מסוים (בדומה מאוד לרפורמה בסלולר).
משה כחלון. מציע ליצור דירוג אשראי לאומי צילום: נמרוד גליקמן במקביל, הוא מציע להפריד את הבעלות על חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, צעד שנתקל עד כה בהתנגדות המפקח על הבנקים בבנק ישראל. העמדה של המפקח היא שצעד כזה לא יגביר את התחרות, משום שהגופים שירכשו את חברות כרטיסי האשראי יהיו טייקונים בעצמם - למשל, חברות הביטוח - שסובלים מריכוזיות גבוהה, ולכן התחרות לא תשתפר.
ביטוח פקדונות עד לגובה של 750 אלף שקל
התוכנית של כחלון כוללת גם השקת ביטוח פקדונות עד לגובה של 750 אלף שקל, בדומה לארה״ב. בישראל אין כיום ביטוח פקדונות, כך שבאופן תיאורטי הכספים שהציבור מפקיד בפקדונות של הבנקים (שעולים על יותר מ-400 מיליארד שקל) חשופים למחיקה, במקרה של קריסת בנק. דה-פקטו, הבנקים בישראל נהנים ממטריית הגנה של בנק ישראל, שמשמש עבורם כמלווה של מוצא אחרון, כלומר הוא יזרים להם כסף אם יכלו כל הקיצים והם יעמדו בפני קריסה. כך שבפועל, יש בישראל ביטוח פקדונות לכספי הציבור, גם בלי ביטוח פקדונות רשמי. לכן, לא ברור אם יצירת ביטוח כזה תגדיל את התחרות בין הבנקים הקטנים לגדולים.
בנוסף, כחלון מציע ליצור דירוג אשראי לאומי, כך שלכל ישראלי יהיה ציון שישקף האם הוא לקוח מסוכן או לא, ובאיזה ריבית אפשר להלוות לו כסף. דירוג כזה קיים בארה״ב, ויש לו יתרונות וחסרונות. מצד אחד, דירוג כזה אמור בהחלט להגדיל את התחרות בין הבנקים, ובעיקר בין הקטנים לגדולים. כיום, רק הבנק שלכם יודע מה היסטוריית האשראי שלכם, ועד כמה אתם נוטים לעמוד בהחזרי הלוואות או לא.
הבנקים האחרים אינם חשופים למידע הזה כמו שצריך, ולכן אם תנסו לקחת הלוואה בבנק שלא מכיר את ההיסטוריה שלכם, הריבית שהוא יציע לכם תהיה גבוהה מהריבית שהבנק שלכם יציע לכם. הבנק שלכם יודע את זה, ולכן לא מציע לכם את הריבית הנמוכה ביותר שהיה יכול להציע. יצירת מאגר דירוג אשראי אמור לשנות את התמונה הזו, ועל פי חישובים שנעשו בממשלה הוא יכול להוזיל את הריבית בכ-4%, כלומר במידה משמעותית. בימים אלה פועל צוות במשרד ראש הממשלה שאמור להמליץ לממשלה הבאה כיצד להקים מאגר כזה, כך שכחלון מתפרץ לדלת פתוחה.
החיסרון של צעד כזה הוא שהוא ימנע מאנשים בעלי דירוג אשראי גרוע - כי יש להם הכנסות נמוכות או היסטוריה בעייתית של החזר הלוואות - לקבל הלוואות. במקרה כזה, וללא פתרונות משלימים, האוכלוסיה הזו עלולה להידחק בלית ברירה ללוות כסף מהשוק האפור, בריביות נשך, מה שירע עוד יותר את מצבה. פתרון משלים לבעיה הזו יכול להיות מתן הלוואות בערבויות ממשלתיות לאוכלוסיות בעלות דירוג אשראי בעייתי, בדומה לפול שמבטח רוכבי אופנועים, שנמצאים בסיכון גבוה.
רפורמה מוחלטת במנגנון הפיקוח על הבנקים
בנוסף, כחלון מתכנן לפצל בנקים קיימים מתוך קבוצות בנקאיות גדולות (למשל, לפצל את מסד הבנק הבינלאומי, את יהב ממזרחי וכו׳), וכן לפשט את תהליך המעבר בין בנקים, צעד שממילא נמצא כבר בתהליך יישום על ידי בנק ישראל.
לבסוף, כחלון מציע רפורמה מוחלטת במנגנון הפיקוח על הבנקים ועל המערכת הפיננסית. לשם כך הוא מגייס לצידו את תמיכתו של פרופ׳ אבי בן בסט, לשעבר מנכ״ל משרד האוצר, שמזה שנים קורא לאיחוד רשויות הפיקוח הפיננסיות - הפיקוח על הבנקים, הפיקוח על חברות הביטוח ורשות ניירות ערך - על מנת ליצור מפקח אחד גדול שמפקח על כל הגופים הפיננסיים, ולא מבנה מפוזר כפי שקיים היום.
בכל מקרה, אם יגיע לתפקיד שיאפשר לו לקדם את התוכנית הזו, כחלון יגלה עד מהרה שהלובי הבנקאי חזק פי כמה מהלובי של חברות הסלולר. בניגוד לחברות הסלולר, הבנקים הם צינור החמצן של כל הפעילות הכלכלית במשק, ולכן הם נהנים מהגנה מסורתית מצד בנק ישראל, ששומר על היציבות שלהם מכל משמר.
אמנם גם בבנק ישראל היו מעוניינים להגביר את התחרות בין הבנקים, אולם לא בכל מחיר, ורצוי בצעדים מדודים והדרגתיים. פוליטיקאים פועלים מתמריצים של הטווח הקצר, והיו מעוניינים לגזור קופון מהיר. ייתכן שהמפגש הזה בין השמרנות של בנק ישראל לבין הרצון ברפורמה מהירה מצד כחלון, יפריע להתממשות הרפורמה הזו, בניגוד לסלולר. זה יהיה מבחן המנהיגות האמיתי של כחלון.
