ריבית שלילית

ירידת מחירי הנפט, תוכנית ההרחבה הכמותית באירופה ובעיקר תמונות השער של קים קרדישיאן הסיטו בחודשים האחרונים את תשומת לב של המשקיעים בעולם מהתופעה המשמעותית ביותר בכלכלה העולמית של השנים האחרונות - ריבית שלילית.

בעוד שבכל קורס כלכלה בכל אוניברסיטה בעולם מלמדים כי הריבית המינימלית האפשרית היא אפס, אט אט התעורר באירופה טרנד חדש שבז לתיאוריות הישנות ובנקים מרכזיים רבים קבעו כי הריבית על הפיקדונות במשק תהיה שלילית. כך, בגוש היורו הריבית על הפיקדונות עומדת על 0.25%-, בשוויץ הריבית היא הופחתה לאחרונה לרמה של 0.75%- ובדנמרק הפחית הבנק המרכזי את הריבית שלוש פעמים בשבועיים וחצי האחרונים וזו עומדת על 0.5%-.

לא מדובר פה בעניין של מה בכך. חציית הרוביקון של הבנקים המרכזיים מריבית אפסית לריבית שלילית היא בגדר מעבר לטריטוריה חדשה ולא ממופה בכל הנוגע לניהול מדיניות מוניטארית בעולם. מעבר לכך, ברגע שהריבית פרצה את רצפת האפס, הקלות שבהמשך הפחתתה נראית נסבלת הרבה יותר. בהינתן מלחמת המטבעות העולמית, כלומר הרצון של כל אחד מהבנקים המרכזיים להחליש את המטבע המקומי על מנת לתמוך בכלכלה ולהילחם בדפלציה, לא מן הנמנע שנראה את הריבית ברחבי העולם מופחתת עמוק עוד יותר למעמקי הטריטוריה השלילית. 

צילום: בלומברג

ברוכים הבאים לעולם החדש

על פניו ובאופן תיאורטי בלבד, ריבית שלילית היא מתכון לאסון. אף אחד מאתנו הרי לא יסכים לשלם לבנק על מנת שזה יואיל בטובו לשמור את כספנו בפיקדון. בתרחיש כזה סביר להניח כי נעדיף לרוץ לסניף הבנק המקומי ולמשוך את הפיקדונות שלנו ובמידה וחלק גדול מספיק מהציבור יעשה את אותו הדבר הבנק עלול לקרוס. עם זאת, מבחינה של התנהלות הבנקים באירופה עד כה נראה כי אלו מבינים את הסיכון הטמון בריבית השלילית והם ממשיכים לשלם למשקי הבית ריבית חיובית (אפסית אבל חיובית) וסופגים את העלויות של הריבית השלילית בעצמם.

לעומת זאת, לעסקים ובעיקר לעסקים גדולים אכן משלמים הבנקים ריבית שלילית וזאת מתוך הבנה שאלו בכל מקרה לא צפויים למשוך את הפיקדונות שכן קשה למצוא מזרון מספיק גדול על מנת להחביא בו כמות גדולה כל כך של מזומן. לכן, נכון לעכשיו המצב בשליטה אך אם יש משהו שלמדנו בשנים האחרונות זה שהבנקאים המרכזיים ברחבי העולם עשו קורס או שניים בהמצאת הגלגל מחדש ואלו עוד עשויים להמשיך ולהוריד את הריביות. עד מתי ימשיכו הבנקים לספוג את העלויות קשה כמובן לדעת אך אנו בוודאי מקווים שלא נגלה זאת רק בדיעבד.

הזווית הישראלית

מלחמת המטבעות העולמית ומגמת הפחתות הריבית מקשות על בנק ישראל. השקל הולך ומתחזק מול סל המטבעות, התחזקות אשר פוגעת ביצואנים ומפעילה לחץ על בנק ישראל לעשות משהו. אבל מה יכול בנק ישראל לעשות? כאשר השקל התחזק מול הדולר, בנק ישראל התערב בשוק המט"ח ורכש דולרים על מנת למתן את מגמת ההתחזקות.

עם זאת, כאשר המטבע שנחלש מול השקל הוא היורו הסיפור מסובך יותר וזאת מכיוון ששער חליפין יורו/שקל הוא למעשה נגזרת של שערי החליפין דולר/שקל ודולר/יורו. לבנק ישראל אין כמובן יכולת להשפיע על שוק היורו/דולר העולמי ולכן גם יכולתו להשפיע על שער היורו מול השקל מוגבלת מאוד.

מצד שני, גם האפשרות להפחית שוב את הריבית לא נראית ממש אטרקטיבית. שוק הנדל"ן הישראלי ממשיך לבעבע ולהדאיג את בנק ישראל כמו גם שוק האשראי החוץ בנקאי שנתמך על ידי הריבית הנמוכה. האם בבנק ישראל מוכנים להשתמש בכלי כהה כל כך כמו הריבית על מנת להחליש את השקל או שיחליטו שבהיעדר האזמל מוטב לתת לחולה להבריא מעצמו מאשר להסתכן בגרמית נזק ארוך טווח למשק? את התשובה נקבל בשבועות הקרובים.