מספר האקדמאים שעברו לעבוד בחו"ל עלה ב־79% בשנתיים

ישראלים רבים בעלי השכלה אקדמית בוחרים לעבור לעבוד בחו"ל על אף שתנאי השכר שם אינם טובים יותר באופן מובהק מאשר בישראל, כך עולה מסקר שעשתה חברת רילוקיישן ג'ובס.

הסקר מבוסס על ניתוח נתונים של 3,000 עובדים שיצאו לחו"ל ב־2014, והוא מעלה כי יש עלייה של 79% במספר העובדים האקדמאים בעלי משפחות שביצעו מעבר לחו"ל ב־2014 בהשוואה ל־2012. עוד עולה מהסקר כי חלה עלייה משמעותית של כ־93% בשיעור העובדים שמתעניינים בביצוע רילוקיישן.

מדינת היעד העיקרית המועדפת על היוצאים לרילוקיישן היא ארצות הברית, אף שבשנה האחרונה היא הערימה קשיים רבים על אלו שביצעו רילוקיישן. לכן, להערכת עו"ד צבי קן־תור, מומחה לדיני ניוד מומחים ושותף במשרד עוה"ד קן־תור ועכו, חברות אמריקאיות רבות העדיפו לרכוש כאן חברות או להגדיל את מרכזי הפיתוח שלהן בישראל.

מדינות נוספות המועדפות לרילוקיישן הן סין, שמביאה אליה עובדים רבים, בעיקר מחברות ישראליות המבקשות לפתח לעצמן פעילות בשוק הסיני דוגמת איירון סורס; הונג קונג היא יעד חשוב באסיה; ובאירופה, מדינות דוגמת גרמניה ואנגליה מרכזות את עיקר הביקוש לרילרילוקיישן ביבשת.

עיקר הביקוש בחו"ל הוא לעובדים בתחום פיתוח התוכנה. אבטחת מידע מבוקשת בארצות הברית יותר מבמדינות אחרות ומשרות של הנדסה אזרחית זוכות לביקוש רב באפריקה ואסיה.

לדברי גליה אלינסקי, מנכ"לית חברת רילוקיישן ג'ובס, "נתוני הסקר מלמדים כי הזמן הממוצע ששוהה עובד בחו"ל עלה משלוש לחמש שנים. ככל שמשך תקופת השהייה ארוך יותר, כך המשפחה משתרשת במקום הימצאה, ומורכבותה של החזרה לארץ מותירה רבות מהמשפחות בחו"ל בסופו של דבר".

אם בעבר הסיבה העיקרית לרילוקיישן היתה הרצון לשדרוג בשכר, הרי שנתוני הסקר הנוכחי מצביעים על קיפאון בשכר של רבים מהעובדים שעברו לחו"ל. עיבוד הנתונים מעלה כי 81% מהנשאלים העידו שהמניע העיקרי ליציאה לרילוקיישן הוא הרצון בשיפור רמת החיים. בין היתר ציינו הנשאלים כי אחד הפרמטרים שהם כוללים ב"שיפור רמת החיים הנוכחית" הוא היכולת לרכוש דירה.

בניגוד לשנים קודמות, השנה הסקר העלה בבירור את הפסימיות של העובדים ביחס לכך שיש אפשרות לשיפור היכולת שלהם להשתכר בכבוד בישראל. כ־42% מהנשאלים העידו כי המניע העיקרי ליציאה לרילוקיישן הוא יוקר המחיה בארץ.

האתגר המקצועי, שהיווה עבור כ־25% מהם את המניע העיקרי ליציאה לרילוקיישן ב־2009, אינו מהווה עוד מניע מרכזי כיום, ולראיה - רק כ־7% מהנשאלים העידו כי הם מונעים מכוחו של מניע זה. גם האפשרות לשינוי תרבותי וצבירה של חוויה בינלאומית, שהניעה בעבר כ־10% מהנשאלים לצאת לרילוקיישן, אינה משחקת עוד תפקיד משמעותי: רק כ־5% מהנשאלים העידו בסקר הנוכחי כי המניע הזה הוא שמוביל אותם.

בשנה האחרונה חל גידול של 40% בביקוש של חברות זרות לעובדים ישראלים לתפקידים שכרוכים ברילוקיישן. ההסבר לכך טמון בין היתר בעובדה כי ישראלים נחשבים בעולם לכוח אדם איכותי, שעלותו הנה נמוכה ביחס לקולגות האירופיות שלהם.

אלינסקי, מנכ"לית רילוקיישן ג'ובס צילום: מנחם עוז