מחאת הארנונה צוברת תאוצה: "נחנקים תחת הנטל"

הדרישה של ראשי השכונות מהעיריות פשוטה: להוזיל את חשבון הארנונה כך שכל תושב ישלם לפי הגודל האמיתי של הנכס ולא על שטחים ציבוריים, חדרי זבל וכן הלאה. בקרוב הם מתכננים לקיים הפגנה באותו יום ובאותה שעה, בכל יישוב שהוא חלק מהמאבק. הכוונה היא לקיים את ההפגנות לפני מארס, אז מגישות הרשויות את בקשות הארנונה ל-2016 למשרד הפנים.

המפגש נערך בבית משותף בשכונה החדשה 1200 בהוד-השרון, שבה מאות בתים כבר תלו שלט: "2,000 שקל ארנונה 5-ל חדרים." גם תושבי גני- תקווה תלו במרפסות שלטים: "1,700 שקל ארנונה 5-ל חדרים", וכך יישובים אחרים. התושבים מוחים על כך שבשכונות חדשות, המהוות מוקד משיכה לזוגות צעירים, משלמים יותר ארנונה באופן משמעותי לעומת האזורים הוותיקים.

"יש פה אפליה"

דודו רוטמן, פעיל חברתי מהוד-השרון, פתח את המפגש: "צברנו קילמוטראז' של ידע בחוקים העירוניים ובאנו להחליף ידע ולחשוב מכאן מה הלאה." מוטי ליטר מהוד-השרון, שהוצג כ"פנים של המחאה," אמר כי "יש ניפוח של שטחים משותפים. יש חדר גנרטור, יש חדר חשמל. בבניין שלי יש שני דונם שטחים משותפים. זה יוצא כ-40 מ"ר תוספת לדייר בארנונה. מעבר לכביש יש בניינים שלא חויבו בסכומים האלה )שכונה יותר ותיקה, ע.פ.) יש פה אפליה, זוגות צעירים נחנקים תחת הנטל. התאגדנו כדי להקים קול צעקה, ללחוץ גם על הרשות המקומית וגם על השלטון הארצי."

אילן שתיוי מראש-העין: "קנינו דירת 120 מ"ר, ויום אחד קיבלנו טופס בדואר רשום שקנינו דירה של 160 מ"ר כולל שטחים ציבוריים. קנסו אותנו. אנשים בעצם משלמים עוד משכנתה על 40 מ"ר." בגני-תקווה כבר נתלו 480 שלטים במרפסות. והמטרה היא להגיע לאלף שלטים. "זה אבסורד," אמרו נציגי המקום "אנחנו רוצים דבר פשוט: כמו שבית פרטי בגני-תקווה משלם על 180 מ"ר, כך דירה של 133 מ"ר בבניין משותף תשלם על 133 מ"ר ולא על רבע דונם." לדברי נציגי שכונת אגמים בנתניה, "צעירים משלמים 1,600 שקל ל-120 מ"ר. בשכונה הוותיקה יותר, קריית השרון, משלמים 20% פחות. אין בזה היגיון."

נציגת תושבי באר-שבע: "אנחנו משלמים בשיטת ברוטו-ברוטו. הדירה שלי בטאבו 96 מ"ר ואני משלמת ארנונה לפי 125 מ"ר. 950 שקל לחודשיים באזור ישן של העיר."

לדברי יואב שרביט מעמותת המשמר החברתי, הרשויות המקומיות לא רשאיות להעלות ארנונה, "אבל באזורי הארנונה החדשים השכונות הגדולות המתווספות לעיר סופגות את העלייה המקסימלית, כמו אזורי יוקרה, ומשרד הפנים לא מתערב." רו"ח עו"ד אודי ברזלי, שעמד בעבר בראש הוועדה לרפורמה ממשלתית בארנונה, אומר כי נדרשת שיטת מדידה אחידה בכל הארץ, בלי שטחים ציבוריים.

מחאת הארנונה. מימין: יואב כנפי מכ"ס, עומר שומרון ומוטי ליטר מהוד השרון, לירן אלעל ושלומי דהן מנתניה ושרון עטיה מיבנה צילום: אלון גינגולד

שש דרישות עיקריות

לראשי המאבק יש שש דרישות עיקריות: ביטול השטחים המשותפים; ביטול התעריף המלא על מרפסות; פיקוח על העלאות ארנונה עתידיות; העיריות יהיו אחראיות על שטחים פרטיים משותפים כמו גינות ציבוריות; ייקבעו אותם תעריפי ארנונה בכל אזורי העיר; ומעבר לשיטת חישוב נטו ללא קירות חיצוניים.

ממועצת גני-תקווה נמסר: "למרות שהחוק אינו מתיר לרשות לשנות את שיטת חישוב הארנונה, ראש המועצה שמה לה למטרה לשנות את שיטת החישוב ופעלה ופועלת בנושא, מיום כניסתה לתפקיד ומקדמת אותו מול משרדי הממשלה, חברי כנסת, מרכז השלטון המקומי וראשי רשויות נוספים. ראש המועצה יזמה והקימה ועדה מיוחדת המורכבת מחברי מועצה שבוחנים את כל האפשרויות."

עיריית נתניה: "למעלה משנה פועלת ראש העיר באופן נמרץ ומתמיד מול משרדי הפנים והאוצר להפחתת הארנונה באזור ,1 אך לצערנו נענינו בשלילה. צו המיסים שאושר ע"י מועצת העיר בסוף 2013 וכלל הפחתה בתעריף הארנונה של אזור 1 נדחה ע"י פקידי האוצר והפנים".

עיריית באר-שבע: "שיטת החישוב בבאר-שבע היא ברוטו-ברוטו. תעריפי הארנונה בעיר הם הנמוכים שבערים הגדולות ואף מערים קטנות באזור. העירייה אינה יכולה לשנות את שיטת חישוב הארנונה שלה מבלי שהחוק יאפשר זאת".

עיריית ראש-העין: "ראש העיר תומך במאבק הציבורי לקביעת שיטת מדידה אחידה לארנונה בכל הארץ. עם כניסתו לתפקיד פנה ראש העיר לשר הפנים אז גדעון סער בבקשה לפטור את תושבי ראש-העין הגרים בבתים משותפים מחיוב ארנונה על חדרי אשפה ופיר מעליות. כן המליץ לקבוע שיטת מדידה אחידה של ארנונה לכל הרשויות."

עיריית פתח-תקווה: "שיטת המדידה שונה מעיר לעיר ולא ניתן לבצע השוואה מדויקת בין הערים. אנו כפופים לחוק ההסדרים אך בהחלט מסכימים כי מדובר בעוול שמשרד הפנים צריך לתת עליו את הדעת."

עיריית יבנה: "התעריפים רחוקים מלכסות את הוצאות השירותים העירוניים בתחומי החינוך, הרווחה, התחזוקה, איכות הסביבה .'וכו ראש העיר נפגש עם הדיירים ובשנת 2014 אף פנה למשרדי הפנים והאוצר בבקשה להגביל את חיוב השטחים המשותפים, בקשה שלצערנו נדחתה."

עיריית הוד-השרון: "באחרונה אישר משרד הפנים את שינוי תעריפי הארנונה לשטחים משותפים בבנייני מגורים כך שיעמדו על התעריף הנמוך ביותר למגורים. הארנונה בעיר היא הנמוכה באזור".

בהתייחסות ראשונה למחאה אמר שר הפנים גלעד ארדן: "אני מבין את המחאה הציבורית בנושא הארנונה. שיטות הגבייה ואופן החישוב השונה ממקום למקום יוצרים מצב בעייתי ולא שוויוני. לא סביר שזוג צעיר ישלם ארנונה על שטח שהוא כמעט פי 2 מדירתו. לאחר הבחירות בכוונתי להוביל רפורמה כוללת במנגנון גביית הארנונה, שיטת חישוב התעריף ואופן חלוקת הכסף בין הרשויות. בתקופה הקצרה בה אני מכהן כשר הפנים קיבלתי החלטה לא להעלות את נטל הארנונה, וב-2015 לא אושרו העלאות חריגות".