בעלי קליניקה און עשו באירופה הון והעלימו מס של 115 מיליון שקל

במקביל לחשיפת שמות הלקוחות הישראלים שהחזיקו חשבונות בסניף בנק HSBC בז'נבה, פרשת החשבונות הישראליים הסודיים בבנק UBS שוויץ עוברת לשלב הבא. הפרקליטות מגבשת טיוטת כתב אישום חמור על העלמות מס נגד בוריס ואבישר וייסמן - אב ובן שמככבים ברשימת הישראלים שהחזיקו חשבונות בלתי מדווחים בשוויץ - כך עולה מבקשה שהגישה רשות המסים לבית משפט השלום בחיפה. השניים הם בעלי השליטה והמנהלים של רשת המרפאות און קליניק (On Clinic) הפועלת במזרח אירופה, ועל פי רשות המסים חייבים בתשלום של 115 מיליון שקל עבור העלמות מס בשנים 2006–2013.

הווייסמנים, כך חושדת הפרקליטות, העבירו מיליוני יורו בכל שנה מרווחי רשת המרפאות שלהם לחברות קש באיי הבתולה ובפנמה ומשם לחשבונות בבנק UBS שוויץ - מדינה שבה חוקי שמירת הסודיות הנוקשים מונעים מהבנקים למסור מידע על לקוחותיהם. מתוך החשבונות בשוויץ משכו עשרות אלפי דולרים בחודש באמצעות כרטיסי אשראי, והשתמשו בהם "למימון אורח חיים ברמה גבוהה" בישראל - כך לפי הפרקליטות. בין היתר שימש הכסף לרכישת שתי דירות בראשון לציון וארבע מכוניות - שתי מרצדס, פורשה ומאזדה. בפשיטת רשות המסים על ביתו של בוריס וייסמן התגלו 164 אלף יורו ו־120 אלף דולר במזומן.

במסגרת הבקשה להמשיך ולהחזיק בראיות שהחרימה הרשות במהלך החקירה, כתבה רכזת מבצעים וחקירות בפקיד שומה מס הכנסה חקירות חיפה והצפון רותי בן שמואל כי "מסמכים שנתפסו משמשים להכנת כתב אישום לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה". סעיף 220 מתייחס לעבירות מס מסוג פשע, כלומר כאשר אדם פעל במזיד ובכוונה להתחמק ממס. העונש על עבירה כזאת הוא מאסר של עד שבע שנים, קנס כספי ובנוסף תשלום סכום כפול מהמס שאמור היה להיות משולם על ההכנסה שאדם העלים או התכוון להעלים.

דירות, מכוניות ומאות אלפי דולרים במזומן

את פרשת הבנק השוויצרי UBS, שבמרכזה עומד חשד כי עשרות ישראלים ניהלו חשבונות סודיים בהיקף של מאות מיליוני יורו שלא דווחו לרשות המסים, אפשר לחלק לשניים. המסה הגדולה של הנחקרים הם בעלי חשבונות פרטיים ב־UBS שלא דיווחו על הכספים שהחזיקו בבנק. שמותיהם התגלו ברשימה שנמצאה ברשותו של בנקאי UBS רוני אליאס, שנעצר בחודש יוני בבית המלון הילטון בתל אביב.

החלק השני והחמור יותר של החקירה מתמקד בהונאת מס שביצעו לכאורה בוריס ואבישר וייסמן בסיועו של חשב החברה אמיר שטרן. ההונאה בוצעה לכאורה תוך שהבנקאי אליאס מקיים איתם מפגשים חשאיים בישראל, שבהם קיבלו לכאורה הנחיות לניהול כספי הרווחים המוסווים בבנק UBS שוויץ. אליאס נעצר במהלך פגישה משולשת בהילטון שבה השתתפו אבישר וייסמן ובנקאי נוסף מ־UBS בשם גדעון. קודם לפגישה הקליטו החוקרים את אליאס מספר לגדעון על כ־15 מיליון דולר שהחזיקו לכאורה אבישר ואביו בוריס בחשבונות ב־UBS.

עו"ד עמית חדד המייצג את בוריס ואבישר וייסמן. "אין ממש בחשדות המיוחסים למרשינו"

שבועות ספורים לאחר שנפתחה החקירה פנתה הפרקליטות לבית המשפט וביקשה להפעיל נגד הווייסמנים סעיף בחוק המאפשר הקפאת נכסים במקרים מיוחדים שבהם יש סיבה לחשוש שאדם לא ישלם מס. "המקרה של בעלי הרשת מהווה דוגמה מובהקת להעלמת מס מתוחכמת ושיטתית, תוך הקמת מבנה אחזקות מורכב של חברות זרות וחשבונות בנק זרים", טוען גורם המקורב לחקירה. "הכל נעשה על מנת לטשטש ולהעלים הכנסות של מיליוני שקלים החייבות במס בישראל".

גם יו"ר בנק הפועלים לשעבר שלמה נחמה החזיק 104 מיליון דולר ב־HSBC השוויצרי נחמה החזיק בכסף בשנת 2007 ולדבריו הכספים בחשבון דווחו לרשויות המס בזמן אמת תומר גנון ועמרי מילמן, 2 תגובות לכתבה המלאה 

הרשות טענה שחוב המס של הוייסמנים לשנים 2006–2013 עומד על קצת יותר מ־115 מיליון שקל, ועל כן ביקשה להטיל עיקול על נכסים רבים של השניים, בהם שתי דירות בראשון לציון, שני כלי רכב מסוג מרצדס, אחד מסוג פורשה ואחד מסוג מאזדה, וכן על 164 אלף יורו ו־120 אלף דולר במזומן שנתפסו בחיפוש בביתו של בוריס וייסמן ועל כ־25 חשבונות בנק ישראליים בבנקים הפועלים, דיסקונט ולאומי.

על פי הראיות שנאספו, כך טוענים בפרקליטות, בוריס ואבישר וייסמן הם הבעלים במישרין ובעקיפין של רשת חברות בישראל וברחבי העולם הידועה בשם און קליניק. הרשת עוסקת בפעילות רפואית בתחומי בעיות אין־אונות אצל גברים, טיפולי עור, פרוקטולוגיה ועוד. הפעילות העסקית הניבה לשניים הכנסות גבוהות שאותן הסתירו בחשבונות בנק שונים ב־UBS השוויצרי, תחת שמות של חברות שהקימו בחו"ל.

הפרקליטות טוענת שהווייסמנים, שהפעילו את עסקי און קליניק מהארץ, לא דיווחו על שליטתם בחברות שהקימו, על הכנסותיהם מהן ועל חשבונות הבנק הזרים שבהם הוסתרו ההכנסות. זאת כאשר בחשבונותיהם הפרטיים ב־UBS (שלושה של אבישר, בהם אחד מוצפן, ואחד של בוריס) נמצאה יתרה של כ־16 מיליון דולר. ממצגת שהכינו השניים ונתפסה על ידי חוקרי רשות המסים עולה למשל כי חלקם ברווחים בשנת 2013 עמד על 4.4 מיליון יורו ובשנת 2012 על 3.8 מיליון יורו. הנחת העבודה של הרשות, שעל בסיסה היא טוענת שחוב המס שלהם הוא כ־115 מיליון שקל, היא שבין השנים 2006–2011 חלקם של הווייסמנים ברווחים היה זהה לזה של 2012 - כלומר 3.8 מיליון יורו.

משרדי UBS בציריך צילום: בלומברג

הפירמידה שבין מזרח אירופה לאיי הבתולה

הראיות והעדויות שאספו חוקרי הרשות, בהן כאלה של עובדים ישראלים לשעבר בקבוצת און קליניק, משרטטות לטענת הפרקליטות את שיטת הפעולה היצירתית של הווייסמנים, שבאמצעותה העלימו לכאורה מס.

על פי ממצאי החקירה, החברה שעמדה בראש הפירמידה היא חברתTellah N.V. היא החזיקה בחברת אחזקות הולנדית בשם On Clinic B.V, שהחזיקה במישרין ובעקיפין בכמה חברות בנות שמפעילות 57 קליניקות הפזורות ברוסיה, רומניה, אוקראינה, בולגריה, צ'כיה, קירגיסטן, ארמניה ומולדובה. החברה ההולנדית הוחזקה על ידי הווייסמנים לפחות מאז שנת 2002.

בנוסף החזיקה Tellah בחברה ישראלית בשם טלה קליניקות בע"מ. גם היא היתה בשליטתם ובניהולם של הווייסמנים, ומשרדיה ברחוב אבן גבירול 30 בתל אביב. "מהחקירה עולה", טוענים בפרקליטות, "כי חברה זו ומנהליה מעורבים בשליטה וניהול, פיקוח וקבלת החלטות גם בקליניקות המאוגדות תחת חברה הולנדית".

ראיה לכאורה לכך שבוריס וייסמן מעורב בניהול און קליניק הגיעה לידי החוקרים בעקבות סכסוך כספי שלו עם אחד מעובדיו הבכירים בטורקיה בן ציון יחיא. במסגרת תביעת פיצויים שהוגשה לבית הדין לעבודה בשנת 2010 חשף יחיא בתצהיר את הבעלות של וייסמן על רשת המרפאות. הוא טען כי כל דיווח, גדול כפעוט, הועבר הן לבוריס והן לאבישר. יחיא טען בנוסף שהכנסות נרשמו מחוץ לספרי החברה והכספים אוחסנו בכספת. התביעה הסתיימה בפשרה, ומי ששילמה את שכרו של יחיא היא טלה קליניקות.

הכספים משוויץ נמשכו בישראל בכרטיסי אשראי

במקביל ניהלו הווייסמנים שתי חברות זרות במקלטי מס. שמה של האחת הוא שארלוט (Charlotte), הרשומה באיי הבתולה, והשנייה היא גוסוול (Goswell) הרשומה בפנמה. חשבונות הבנק של החברות נמצאים בבנק UBS בשוויץ. לטענת הפרקליטות החברות הזרות הן חברות קש חסרות פעילות שאינן מעסיקות עובדים ואינן מחזיקות משרדים. ההכנסות שהופקו בקליניקות הועברו לחברה ההולנדית ומשם לחשבונות הבנק של החברות הזרות ב־UBS.

בהמשך, כך טוענת הפרקליטות, התבצעה משיכת רווחים מחשבונות החברות הזרות לחשבונותיהם של בוריס ואבישר וייסמן ב־UBS. בכל שנה, כך נטען, משך כל אחד מהם כ־300 אלף דולר מחשבונות שארלוט וגוסוול אל החשבונות הפרטיים הזרים של בוריס ואבישר. הכספים שנמשכו מהחברות הזרות לחשבונות הפרטיים, כך טוענת הפרקליטות, היו חייבים במס. על פי ממצאי החקירה, בחשבונו של בוריס נמצאה יתרה של כ־7.5 מיליון דולר ובחשבונות אבישר נמצאה יתרה של כ־7.1 מיליון דולר.

הפרקליטות טוענת שאבישר שלט על כספי הקבוצה ועל חשבונות הבנקים. במהלך חקירתו של הבנקאי אליאס, שתמליליה פורסמו לאחרונה ב"כלכליסט", הוא סיפר כי אבישר היה מופקד על טיפול בחשבונות הבנקים בשוויץ. הוא ואביו היו מורשי חתימה והיו רשומים בבנק כבעלי המניות של שארלוט וגוסוול, אך מי שנתן את ההוראות לבנק ולאליאס לגבי החשבונות והעברות הכספים היה אבישר.

הכספים, כך העיד למשל אליאס, הועברו מחשבונות החברות הזרות לחשבונות הפרטיים של אבישר ובוריס, בין היתר לצורך רכישת רכבי יוקרה מסוג מרצדס ופורשה. באפריל השנה למשל רכש בוריס מרצדס 500 S קלאס מודל 2014 בשווי של 1.1 מיליון שקל. חלק מהכסף לרכישה זו הועבר מחשבון חברת שארלוט לחשבון של חברת כלמוביל בסניף בנק לאומי בחיפה. כספים נוספים עברו מחשבונות החברות הזרות לחשבונות הפרטיים של הווייסמנים, לטענת הפרקליטות "לצורך מימון אורח חיים ברמה גבוהה". אליאס סיפר בחקירתו כי אבישר משך מחשבונותיו הפרטיים בשוויץ 15–30 אלף דולר באמצעות כרטיסי אשראי בכל חודש לצורכי מחייה.

מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) נמסר: "התיק מצוי בבחינה וטרם התקבלו בו החלטות".

מעו"ד שרון פישמן, מנהלת מחלקת מיסוי פלילי במשרד דורון טיקוצקי, המייצגת את אליאס, לא נמסרה תגובה. מעורכי הדין יעקב וינרוט ועמית חדד ממשרד ד"ר י.וינרוט ושות', סנגוריהם של בוריס ואבישר וייסמן, נמסר: "אנו משוכנעים כי יתברר כי אין ממש בחשדות המיוחסים למרשינו".

מעו"ד אלי סרור, המייצג את אמיר שטרן, נמסר: "מרשי נחקר באזהרה כחשוד מרכזי, כמתכנן המבנה הארגוני של בוריס וייסמן. לאחר החקירה התברר כי קיבל את מבנה החברות בירושה והן היו קיימות לפני הגעתו, ולכן אינו חשוד עוד".