הפוליטיקאים תופסים טרמפ על המשבר בכיל
עובדי תרכובות ברום של כיל שובתים כבר 14 יום במחאה על כוונת ההנהלה לפטר עובדים. פוליטיקאים מכל קצווי הקשת הריחו הזדמנות נדירה כחודש לפני הבחירות וירדו דרומה בהמוניהם. גם העובדים ניצלו את המצב ועשו מה שצריך כדי למשוך את תשומת הלב של ראש הממשלה
שביתת עובדי תרכובות ברום מקבוצת כיל תיכנס היום ליומה ה־14, כאשר במקביל יהיו עיצומי הזדהות בשני מקומות נוספים השייכים לכיל ונמצאים בחיפה - דשנים ותמ"י - וגם בבתי הזיקוק לנפט ובחברה הבת כרמל אולפינים - השייכות שתיהן לחברה לישראל, הבעלים של כיל. עיצומים עשויים לפרוץ השבוע גם במפעלי ים המלח של כיל. היום צפויים ועד העובדים והנהלת המפעל להודיע לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע כי הגיעו למבוי סתום בשיחות על תוכנית הקיצוצים. במסרון ששלח בסוף השבוע לעובדים יו"ר הוועד ארמונד לנקרי, הוא כתב כי מתוכננת במפעל שביתה החל מיום רביעי. הנהלת כיל רוצה להוציא - אם בפרישה מוקדמת ואם בפיטורים - כ־130 עובדים במפעלי ים המלח בשלב הראשון ולאחר מכן עוד כ־140 עובדים, וזאת בנוסף ל־140 עובדי תרכובות ברום בשלב הראשון ו־30 בשני.
- מתחת לתחזיות: ההכנסות של כיל נותרו כמעט ללא שינוי על 1.4 מיליארד ד'
- סבב עיצומים במפעלי כיל - לאות הזדהות עם תרכובות ברום
- 850 עובדי מפעל תרכובות ברום פתחו בשביתה
לא צריך חוש פוליטי מחודד במיוחד כדי להבין את המשמעות של משבר פיטורים במפעל כמו תרכובות ברום בתקופת בחירות. עם היוודע כוונת כיל לפטר עובדים, מצאו את דרכם אל הדרום פוליטיקאים מכל קצווי הקשת שהזדרזו להביע הזדהות עם המפוטרים. לאור העובדה שהעובדים הקימו מאהל מחאה והפגנותיהם זוכות לסיקור תקשורתי רב, עשוי משבר כיל להפוך למדורה כלכלית לוהטת שתסייע למתמודדים בניגוח ראש הממשלה כשבמרכז הזירה מתקוטטות הליכוד ויש עתיד - שתיהן נהנות ממרכז כוח בקרב ועדי העובדים הדרומיים ומזהות הזדמנות יוצאת דופן להשגת ניצחון.
רבים מעובדי כיל הם מתפקדי הליכוד, כמה מהם אף חברי מרכז. ובכל זאת, לפני כמה ימים התייצבו העובדים אל מול המצלמות במאהל המחאה בבאר שבע ושרפו את תעודות חברי הליכוד שלהם. "אני מדבר מתוך כאב, אני בוכה, אבל שרפתי וזהו. יותר לא אהיה חבר מרכז", אמר עובד המפעל שמואל וקנין. "מי שמסוגל לעשות משהו זה רק ביבי, וביבי מחליט לשתוק", אמר יו"ר ועד תרכובות ברום אבנר בן סניור. יו"ר ועד מפעלי ים המלח לנקרי אמר כי לאור האירוע לא יצביע ליכוד. "לא רק אני, כל הדרום", הוסיף.
למה שתק ראש הממשלה
מאז החל מאבק המפוטרים בתחילת החודש זכו העובדים לשטף ביקורים מצד אנשי יש עתיד, המחנה הציוני, מרצ, כולנו של כחלון וש"ס. אנשי הבית היהודי הפגינו מעשיות ואיש המפלגה ח״כ ניסן סלומינסקי כבר הודיע כי אם יאושר לו, יקיים דיון חירום בנושא בימים הקרובים במסגרת ועדת הכספים שבראשה הוא עומד.
שתי עובדות הפכו את המשבר להזדמנות פוליטית עצומה - אחת, שמדובר בפיטורים באזור מוכה אבטלה והשנייה, שבין עובדי המפעל ישנו גרעין קשה של מצביעי הליכוד וחברי מרכז. כעת ניתנת לפוליטיקאים ממפלגות אחרות האפשרות הנדירה לחדור אל ועדי העובדים של כיל.
הביקור של ח״כ שלי יחימוביץ׳ מהמחנה הציוני, כמו גם זה של חברי הכנסת ממרצ, מתבקש יותר מעצם השקפת עולמם: ״מדובר בפיגוע מיקוח כלכלי עם 140 בני ערובה״ אמר ח"כ אילן גילאון במאהל המחאה, וגם ח"כ תמר זנדברג ניצלה את הביקור למתקפה על נתניהו. אבל הקשב של המפוטרים לא נתון למרצ. חלקם אף התבטאו השבוע שבשל המצב "הגרוע מכל עוד יקרה״ והם יצביעו למחנה הציוני. את הקשב הרב קיבלו יאיר לפיד ומשה כחלון שעשויים להוות אלטרנטיבה למאוכזבי הליכוד.
הקשר של יש עתיד עם עובדי כיל מבוסס היטב זה מכבר ובמפלגתו של לפיד קיבלו החלטה אסטרטגית להיות נוכחים בכל דיון ציבורי שייגע בסוגיה. שר הרווחה מאיר כהן, שהיה ראש העיר דימונה וכן כמה מראשי המטות של יש עתיד בדרום מחוברים אל העובדים ברמה האישית. עובדי כיל אף ארגנו לפני כשבוע כנס פוליטי לתמיכה ביש עתיד בבאר שבע, אך משנודע דבר מכתבי הפיטורים - בוטל הכנס.
פגישה אחרת כן התקיימה בין לפיד, כהן וראשי הוועדים, שלאחריה הודיע לפיד כי"גם היום אנחנו אתכם בכל ליבנו. לא יעלה על הדעת שחברה שמשלמת למנהליה בונוסים של מיליוני שקלים בשנה תתעלל בעובדים, שהם הלב הפועם של המפעלים האלה, רק בשביל להגדיל את הונה האישי". לפיד גם לא שכח להזכיר כי פעל לשנות את המלצות ועדת ששינסקי 2 כדי שמפעל המגנזיום בדרום לא ייפגע, והבטיח שאם יחזור למשרד האוצר יוודא שאיש מהם לא יפוטר. יו"ר כולנו משה כחלון נפגש ביום רביעי האחרון בשעת לילה מאוחרת בקריית גת עם בן סניור, ואמר שברגע שיגיע לממשלה הבאה יפעל לגיבוש תוכנית מיוחדת ולהסדרת התעסוקה בנגב.
רק אחרי כל זה נזכר ראש הממשלה נתניהו להשמיע קולו. ח"כ מירי רגב הודיעה עוד קודם שתפעל לערבו במשבר, ובהמשך פרסם נתניהו הודעה שבה האשים את הנהלת החברה בשימוש בפיטורי עובדים כ"מנוף לחץ כדי להוציא מהמדינה הטבות כלכליות וכספיות בתקופת בחירות", וקרא לעצור את המהלך. למחרת שלח נתניהו את ראש לשכתו לפגישה עם העובדים, וראשי הוועד שרק כמה ימים קודם שרפו את התעודות ונהנו מליווי צמוד של לפיד וכחלון מיהרו לברך על התערבותו וחזרו לשים את מבטחם בו.
מי יקבע מי יילך הביתה
הוויכוח בין הוועדים השונים בכיל לבין ההנהלה לא מתמקד בהכרח במספר העובדים שיילכו הביתה, אלא בעיקר באופן שבו יעשה הקיצוץ ובשאלה אם רשימת הפורשים תיקבע על ידי ההנהלה - בפנסיה מוקדמת או בפיטורים - או שהדבר ייעשה בפרישה מרצון, כלומר תוך שליטה של הוועד. במקרה של ברום, הוועד מוכן בשלב זה לפרישה מרצון של 70 עובדים, מחצית מהמספר שמדברת עליו ההנהלה, ובנוסף מוכן לקיצוץ שכר של 5% לכלל העובדים, אם ורק אם הקיצוץ יכלול גם את המנהלים. על פיטורים אף אחד מהוועדים לא מוכן לדבר, ולו רק כדי לא ליצור תקדים בקבוצת כיל.
בנובמבר הודיע דירקטוריון כיל על חלוקת דיבידנד של 125 מיליון דולר לבעלי המניות. בהנהלה מתעקשים כי אין קשר בין חלוקת הדיבידנד לבין הצורך בפיטורים, משום שהקבוצה עצמה רווחית, ואילו ביחידות הלא רווחיות שלה - כמו תרכובות ברום — יש להתייעל. ברום לבדה אמנם הפסידה כ־1.4 מיליארד שקל מאז 2007, אך אם מחשיבים אותה כחלק מהפעילות הסינרגטית של כל מגזר הברום של כיל, כבר מדובר על רווח של 128 מיליון דולר בשנה שעברה. כך עולה מחישובים שערך עבור הוועד פרופ' ירון זליכה, שנשכר לבדוק את הדו"חות הכספיים של החברה.
לאורך השנים ידעה כיל לתת משכורות עתק ובונוסים שמנים לא רק למנהליה אלא גם לעובדי תרכובות ברום, ועוד בזמן שהמפעל המשיך להפסיד לטענת החברה. ב־2012 מנכ"ל כיל עד ספטמבר דאז עקיבא מוזס קיבל בונוסים של 3.5 מיליון שקל, לא כולל רכיב אופציות בשווי 2.5 מיליון שקל ושכר בעלות חודשית של 1.1 מיליון שקל.
גם עובדי ברום נהנו מפירות החברה. ב־2012 הם חתמו על הסכם עם תוספות שכר של עד 27% ובונוסים של 35–55 אלף שקל לכל אחד מ־800 העובדים בהתאם לדרגתו. עובדי מפעלי ים המלח קיבלו באותה שנה בונוס שנתי של עד 80 שקל לעובד. הסיבה לבונוסים השנתיים אז היתה רווחיות החברה. אמנם ב־2011 ברום רשמה רווח נקי של 37 מיליון דולר, אך זאת לאחר הפסדים מצטברים של 220 מיליון דולר מאז 2007. שנה לאחר מכן, ב־2012, שורת הרווח שוב הפכה להפסד.