הבנקים השוויצריים מפחדים לאבד את הישראלים העשירים

בנקים בשוויץ, ובהם UBS, קרדיס סוויס, דרייפוס ו־HSBC, פנו בשבועות האחרונים למומחי מס ישראלים כדי שיסייעו ללקוחותיהם שמחזיקים בחשבונות לא מדווחים להגיע להסדר עם רשות המסים. הבנקים השוויצריים מעודדים את הלקוחות הישראלים שלהם להגיע להסדרים כדי לאפשר להם להמשיך ולנהל את חשבונותיהם אצלם, וכדי שלא יצטרכו לעבור לבנקים במדינות אחרות שעדיין נמצאות מתחת לרדאר של רשויות המס בישראל.

מה שהניע את הבנקים השוויצריים לפנות למומחי המס הוא גל הפרסומים בישראל על לקוחות המחזיקים לכאורה בחשבונות שאינם בהכרח מדווחים ב־UBS וב־HSBC. פרסומים אלה גרמו לחלק מהישראלים המחזיקים חשבונות לא מדווחים בשוויץ, להודיע לבנקים על רצונם לסגור אותם כדי להעביר את הכספים שמוחזקים שם לבנקים במדינות אחרות. זאת מחשש שרשות המסים תגלה שהם מחזיקים חשבון בשוויץ ותנהל נגדם הליכים פליליים על התחמקות מתשלום מס.

צילום: אי פי איי, בלומברג, רויטרס

"הבנקים אינם רוצים לוותר על לקוחות בסדר גודל כזה"

לדברי עו"ד אלי סרור ממשרד סרור מור בן הרוש, המתמחה בהסדרי מס, "הבנקים בשוויץ יכולים לספוג את זה שלקוחות ישראלים קטנים יחסית יסגרו את החשבונות". אך הוא מוסיף כי "עם זאת, בחלק מהבנקים האלה מתנהלים גם חשבונות של ישראלים המחזיקים בסכומים גבוהים מאוד, והבנקים אינם רוצים לוותר על לקוחות בסדר גודל כזה". כאמור, כדי לשמר את הלקוחות ה"כבדים", פנו הבנקים למומחי מס ישראלים כדי שיסייעו ללקוחותיהם להגיע להסדרי תשלום מס מופחת על הכספים הלא מדווחים שנמצאים בחשבונות ולא יעזבו את הבנק.

מנהל רשות המסים משה אשר. מאפשרים גילוי מרצון צילום: אוראל כהן

אם עד כה ניתן היה לנהל חשבון בנק לא מדווח במדינה כמו שוויץ, בשבועות האחרונים מתהדק הלחץ על ישראלים שמחזיקים חשבונות לא מדווחים בחו"ל ונעשה מורגש יותר. במקביל לנוהל גילוי מרצון שהפעילה רשות המסים — שמאפשר לישראלים לדווח על כספים שהם מחזיקים בחו"ל עד חודש ספטמבר כדי להימנע מחקירה פלילית — מנהלת הרשות, בראשותו של משה אשר, חקירה רחבת־היקף נגד עשרות ישראלים המחזיקים בחשבונות לא מדווחים בבנק UBS. החקירה מתבססת על רשימת לקוחות שתפסה הרשות בכליו של הבנקאי רוני אליאס, שנעצר בחודש יוני במלון הילטון בתל אביב במסגרת פגישה עם לקוחות.

כמו כן, בשבוע שעבר פרסם ארגון העיתונאים העולמי ICIJ תחקיר ולפיו 6,222 ישראלים החזיקו כ־10 מיליארד דולר בשלוחות של HSBC בז'נבה וציריך בשנים 1997–2007. רשימת הישראלים, ובהם אנשי העסקים שלמה נחמה ובני שטיינמץ, היא חלק מדיסקים עם פרטיהם של כ־24 אלף בעלי חשבונות ברחבי העולם, אשר נלקחה ב־2009 על ידי עובד HSBC בשם ארווה פאלצ'יאני.

פאלצ'יאני מכר את המידע לממשלת צרפת, ועל בסיסו היא פתחה בחקירה נגד כ־3,000 מאזרחיה בחשד להעלמת מס. בין השמות נמצאים גם מאות יהודים צרפתים. פאלצ'יאני מכר את הדיסק גם לשלטונות המס בגרמניה, באנגליה ובארה"ב והמידע הוביל לחשיפת מעלימי מס. בישראל רשות המסים לא הצליחה עד היום לשים ידה על הדיסק. כפי שפורסם ב"כלכליסט" בסוף השבוע, לאחרונה מנסים הבנקים בשוויץ להרחיב את החזית מול ישראלים המחזיקים בחשבונות לא מדווחים. לאחר שהוצבה דרישה לישראלים לספק הצהרה לבנקים כי כסף שמופקד אצלם מדווח לרשויות המס, היא צפויה להתרחב ולחול גם על קרנות הנאמנות שמחזיקות עבור לקוחות חשבונות בשוויץ באופן "עיוור". הבנקים השוויצריים החלו לפנות לקרנות נאמנות בינלאומיות בדרישה כי אם יש להן לקוחות ישראלים, עליהן להחתימם על הצהרה שהכספים שמושקעים בשמם מדווחים גם לרשויות המס בישראל.

עו"ד אלי סרור: הבנקים יכולים לספוג סגירה של חשבונות קטנים. אבל יש גם ישראלים שמחזיקים סכומים גבוהים מאוד ועליהם לא רוצים לוותר"

בקשות דומות נשלחו גם ללקוחות זרים אחרים

אחד הבנקים השוויצריים שפנו לקרנות הנאמנות שפועלות דרכו הוא קרדיט סוויס (Credit Suisse). קרדיט סוויס הוא בנק אקסקלוסיבי מאוד, ולא ניתן לפתוח בו חשבון אם לא מפקידים בו לפחות מיליון דולר. קרנות הנאמנות של הבנק פונות כעת לעורכי הדין כדי להבין מה עליהן לעשות בסיטואציה שנוצרה, וככל הנראה הבנק יחייב אותן להעביר גילוי מלא בנוגע ללקוחותיהן.

ההערכות הן כי הלקוחות הישראלים אינם ייחודיים בכל הנוגע לדרישות הגילוי של הבנקים מקרנות הנאמנות, וכי סביר להניח שבקשות גילוי דומות נשלחו לקרנות הנאמנות גם ביחס ללקוחות זרים אחרים, כדי שגם הם יסדירו את ענייניהם מול רשויות המס במדינותיהם.