עם הפנים לגיל השלישי: מדוע המדינה צריכה להכיר בהוצאות ביטוח סיעודי לצרכי מס?
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוכלוסיית הקשישים בישראל צפויה לגדול ב-80% עד לשנת 2030 ולהפוך לנטל גדול על הציבור העובד. המדינה צריכה לפעול למציאת פתרונות ראויים כבר היום
מגזר הגיל השלישי בישראל מתרחב בקצב מסחרר, עם גידול של 10%בשנה בקרב אוכלוסיית בני ה-65 ומעלה. לפי תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית הקשישים בישראל צפויה לגדול ב-80% עד שנת 2030, כך שבעוד 15 שנה שיעור הקשישים צפוי להיות 230 על כל 1,000 עובדים (לעומת 160 קשישים כיום). משמעות התופעה היא הכבדת נטל הטיפול באוכלוסיית הקשישים על המדינה, שסיכוייה להפוך לסיעודיים הוא גבוה ביותר.
- מכבי הגישה מתווה להקמת חברת ביטוח סיעודי בבעלותה
- הראל הכפילה עלות הביטוח הסיעודי לנכי צה"ל
- המפתח לשינוי דרמטי בשוק העבודה נמצא אצל היועמ"ש של משרד הכלכלה
עלות החזקה של אדם סיעודי במוסד המתאים לצרכיו, משוערת בסכום של 15 אלף עד 20 אלף שקל בחודש – סכום שרבים בישראל אינם מסוגלים לעמוד בו. מאידך, ממשלות ישראל לדורותיהן מעולם לא דאגו לאזרחיהן המבוגרים בתחום אלמנטרי זה ואף לא חוקקו חוק סיעוד ממלכתי, כזה שידאג בעת הצורך, למימון ממשלתי להוצאה זו.
הפתרון שהמדינה מציעה לאזרחיה הוא במסגרת "חוק הסיעוד" של הביטוח הלאומי. פתרון מוגבל ביותר עד כדי גיחוך,שמאפשר במקרה הטוב לקבל שירותי מטפל לשעות בודדות בשבוע. פתרון נוסף שמספקת המדינה באמצעות משרד הבריאות הוא מעקב רפואי לתקופה ממושכת, זאת בהשתתפות כספית של בני משפחתו. סיוע זה ניתן כאשר האזרח חלילה מרותק לכיסא גלגלים או למיטה.
מכיוון שהמדינה מציעה לנו פתרון חלקי בלבד, אזרחי המדינה נאלצים לדאוג לעצמם לביטוח סיעודי, זאת באמצעות חברות הביטוח. הסיכון שחברות הביטוח לוקחות על עצמן בהתחייבות לפוליסה לטווח ארוך, מגולם במחיר הגבוה של פוליסות הביטוח הסיעודי. בשל כך על המדינה לכל הפחות להכיר בהוצאה לביטוח הסיעודי כהוצאה מוכרת לצרכי מס. צעד שכזה יגרום להוזלה של הפרמיה בעשרות אחוזים, ויעודד מאות אלפי אזרחים לבטח את עצמם, כבר מגיל צעיר ולרכוש ביטוח סיעודי. תקדים לכך ניתן בביטוחי פנסיה ואובדן כושר עבודה, כשרכישתן נחשבת להוצאה מוכרת לצורכי מס. זאת על מנת לעודד אותנו לרכוש את הפוליסות החשובות האלו.
מנגד רוב המדינות החברות בארגון ה-OECD לקחו על עצמן חלק גדול מהטיפול באוכלוסייה הסיעודית, בעיקר על ידי החלת תכניות סיעוד על חשבון קופת המדינה. לעומת זאת מדינת ישראל, קופות החולים נמצאות במשבר תקציבי ובמשרד האוצר מתעקשים כי פתרון הנכון הוא שהקשיש הסיעודי יממן בעצמו את הטיפול בו. על כן נראה כי זה רק מתבקש שההוצאה לרכישת פוליסת סיעוד, תיחשב כהוצאה מוכרת לצרכי מס ועל ידי כך, ליותר ויותר אנשים יתאפשר לרכוש פוליסת סיעוד פרטית. כך שבבוא היום, למי מאתנו שייהפכו לסיעודיים, יינתן פתרון הולם להוצאות הכרוכות בכך, ולא ניפול לנטל על המשפחה או קופת המדינה.
הכותב הוא יו"ר ועדת בריאות וסיעוד, לשכת סוכני הביטוח