הסכום שקיבלה כלל חיתום על הנפקת רילייטד
בעוד שהקמעונאים נלחמים בשטח, החיתום מצריך רק מחשב וטלפון
חברות ענק הן חברות נערצות. הלב מתרחב לראות עסקים שצומחים לאופרציות מרשימות שמעסיקות אלפי עובדים. קחו למשל את שופרסל, המעסיקה 13,518 עובדים ומייצרת מחזור שנתי עצום של 11.5 מיליארד שקל. גם AM:PM היא דוגמה מצוינת - רשת שהוקמה על ידי כמה חבר'ה צעירים לפני עשור כפיצוצייה משודרגת שתמיד פתוחה, והניבה הכנסות של 343 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2014.
אבל הכלכלה האמיתית הזאת מרשימה רק על הנייר. קצת יותר רחוק מהעין הציבורית חיים להם העסקים המשגשגים באמת. חברות חיתום למשל. בעוד שופרסל נאבקת על כל שקל בשורת הרווח ונופלת בקרב עם הפסד שנתי של 107 מיליון שקל; ובזמן ש־AM:PM מצליחה לייצר רווח זעום של 5.3 מיליון שקל מעבודה מסביב לשעון - בכלל חיתום מקבלים 16 מיליון שקל על עסקה אחת. עסקה בודדת של הנפקת אג"ח של חברת הנדל"ן האמריקאית רילייטד בבורסת תל אביב, שכמעט כל היקפה יורד לשורה התחתונה.
אף על פי ש־16 מיליון שקל הוא אחד הסכומים הגבוהים שקיבלה חברת חיתום אחת בעסקה בודדת, מדי רבעון נעשות כמה הנפקות שבהן גוזרים החתמים קופונים נאים. כלל חיתום עדיין לא פרסמה את התוצאות הכספיות שלה ל־2014. אולם, הדו"חות השנתיים של פועלים אי.בי.אי, מתחרתה המרכזית של כלל בשוק החיתום, כבר חושפים את מידת הפערים. החברה, שמעסיקה 12 עובדים בלבד, ייצרה רווח נקי של 26.5 מיליון שקל על הכנסות של 55.5 מיליון שקל.
בעוד ניהול רשת קמעונאית נחשב למורכב, ובצדק - שכן הוא דורש ניהול של מלאים, ספקים וכוח אדם - הרי שעבור המערכה המסובכת של חיתום נדרש רק משרד עם מחשב, טלפון וכמה אנשים שיודעים לדבר את שפת השוק.
מדהים לראות גם את התגמול לאותם העובדים שמדברים את השפה. בעוד מנכ"ל שופרסל איציק אברכהן קיבל שכר בעלות של 1.98 מיליון שקל ב־2014, הרי שמנכ"ל פועלים אי.בי.אי ארז גולדשמידט לקח הביתה שכר בעלות של 3.6 מיליון שקל, והסמנכ"לים זכו לשכר שדומה יותר לזה של מנכ"ל שופרסל. כמובן שהישראלי הממוצע יכול רק להתקנא, כי בשני המקרים מדובר בסך הכל במתווכים - אברכהן בין הסחורה של יצרנים לצרכנים וגולדשמידט בין הסחורה של חברות למשקיעים. אבל איכשהו מפעילות החיתום עולה ניחוח קל של מה שהסבתות קראו לו "לופטגשפט".