איתן אלדר: "אף אחד לא מימן, לא חילץ ולא עשה לי טובה"

ג'קי בן זקן ואיתן אלדר צילום: אוראל כהן

כבר בפתח עדותו התייחס אלדר לנושא המרכזי בכתב האישום – הסיבה שבגינה רכש מניות מנופים דרך חברות פרטיות שבבעלותו בעשרות מיליוני שקלים, בימים שסמוכים למועד הקובע לכניסה למדד (18-30.11). לטענת התביעה, הרכישות המאסיביות נעשו בשערים גבוהים כדי לעלות את שער המניה. את המניות מכר אלדר בהמשך בשערים נמוכים יותר לאיש העסקים טימור בן יהודה, שאותו גייס בן זקן. לטענת התביעה בן יהודה "חילץ" את אלדר מהמניות, כלומר רכש אותן ממנו בזול, וכך סיפק לו מימון להמשך תוכנית ההרצה.

אלדר נשאל על ידי הסנגורית שלו, עו"ד מיכל רוזן-עוזר, מדוע רכש מניות מנופים באותם ימים. הוא ציין כי שבועיים לפני כן נערכה הנפקה גדולה של החברה שבה לקח חלק, בין היתר מתוך אינטרס אישי למכור את חברת מאקפל למנופים, וכבר אז גייס משקיעים כגון משפחת שטראוס לרכוש מניות מנופים. "האמנתי במניית מנופים בצורה מאוד מאסיבית", העיד אלדר. "היה שם נדל"ן והיה באזז סביב תחום הנפט שבו היא גם החזיקה. זה היה תחום חלום. באותם ימים חברות שרק שקלו להיכנס לנפט התעופפו למעלה. ככה זה, בורסה משקפת פני עתיד ופוטנציאל".

עו"ד רוזן: אחרי האירועים שמתוארים בכתב אישום המשכת להחזיק מנופים?

אלדר: "המשכנו להחזיק במניות גם כשנפתחה החקירה 8 חודשים אחרי. היה לנו אז 6.5 מיליון שקל דרך ארנה" (החברה שבבעלות אלדר רועי גיל וגלי ליברמן, ת.ג).

עו"ד רוזן: טוענים שקשרת קשר להשפיע בתרמית על המניה.

אלדר: "זה לא נכון".

עו"ד רוזן: לפני ואחרי ההנפקה המחיר ירד. זאת הייתה הזדמנות רכישה?

אלדר: "בוודאי. נוצרה כאן הזדמנות כלכלית".

השופט דוד רוזן: אבל אין מחלקות. המניה טובה. גם התביעה אומרת. הבעיה שלהם שפה נקשר קשר שהמניה יורדת ואז צריך למנוע ירידה ולכן קונים.

עו"ד רוזן: "אנחנו אומרים שאף אחד לא תלש שערות. להיפך, הייתה הזדמנות קנייה ואיתן קנה".

השופט דוד רוזן: הבעיה של התביעה מה קרה אחרי ההנפקה. לגיטימי להרוויח כסף, לגיטימי לרצות להכניס חברת למדד ת"א 100. לא לגיטימי, לטענתם, הדרך.

מיכל רוזן: שיווקת את מניית מנופים?

אלדר: "דיברתי עם כל העולם. צעקתי לכולם שזאת הזדמנות מטורפת לקנות. המניה ירדה סתם בגלל הנפקה, שזה דבר רגיל שקורה אחרי. זה העסק שלי מניות. אני משווק אותן. זה מה ששומעים בהאזנות הסתר. לא הייתה לי שום כוונה להשפיע על השער. אני לא תמים, אם אני מביא קונים נייר עולה. אבל להגיד שרציתי להעלות ובגלל זה חיפשתי את טימור – זה לא נכון. אני משווק לכולם, לכל אחד, זה העבודה שלי. להגיד שאני הלכתי לחפש משקיעים סתם זה לא נכון. אני בחקירה נותן דוגמא שאם יש לי קונה שרוצה לקנות בעשרה אחוז עלייה אני אעשה את זה. זה חוקי לגמרי".

עו"ד רוזן: טוענים שאתה שותף לתרמית. שרצית להריץ מניה.

אלדר: "לא היו דברים עולם. לא הייתה תוכנית תרמתית. קניתי בשביל אדם שרצה לקנות".

עו"ד רוזן: ואתה לא מתעניין בשער, אתה לא משפיע עליו?

אלדר: "זה תוצר לוואי. לא כיוונתי לזה. אף אחד לא מימן, לא חילץ ולא עשה לי טובה. קניתי מניות למי שרוצה לקנות והשער עלה".

עו"ד רוזן: והמחירים? אומרים שהיו גבוהים

אלדר:" קניתי רק בסביבת מחירי השוק".

עו"ד רוזן: למה נתת לימט (שער מקסימלי, ת.ג) בנעילה?

אלדר: "נתנו פקודות מעל השער כדי שהעסקה תסגר. אם יש הרבה קונים מי שיזכה זה הכי גבוה. וזה מה עשיתי".

עו"ד רוזן: צביקה קולנבנר, הסוחר היומי שמואשם בשותפות לתרמית איתך, פעל בנייר ומכר. ידעת?

אלדר: "לא ידעתי. הוא שייך לברנז'ה הישנה. כמו ויקטור שמרייך שהעיד פה ואמר א' ועשה ב'. ברנז'ה שאומרת שקונה ואז מוכרת. אני לא ככה. אני אולי מתפאר, אבל כשאמרתי שאני קונה קניתי".

עו"ד רוזן: כשאתה קורא את האזנות היום מה אתה מבין מה?

אלדר: "שצביקה רוצה רק למכור מנופים. הוא משדל אותי, לא ברע, לקנות ואז מוכר".

עו"ד רוזן: השיח הזה על נייר ששניכם מחזיקים בו חריג?

אלדר: "השיח על כל הניירות אותו דבר. זה קודים, זה הווי. הקודים נוצרן מהמסחר בבורסה ההיסטורית. אנשים פחדו שמי שלידם ישמע מה הם עושים. זה הכל"

השופט דוד רוזן: אז אתה מסכים שזה קודים. רק אומר שזה לא הסתרה.

אלדר: "כן. זה בכל שיחה ושיחה. זה הסגנון דיבור שלנו".

במהלך הדיון פנה השופט דוד רוזן לתביעה, ושאל האם ישנה אפשרות שהיא תשקול ביטול של אישום נוסף נגד אלדר ובן זקן. מדובר באישום לפיו הם שתלו מידע כוזב בעיתון "כלכליסט" על מו"מ בין משפחת גרמזיאן לבן זקן להיכנס כשותפה במנופים. כן שאל רוזן האם התביעה שוקלת אפשרות לבטל את האישום נגד מעורב נוסף בפרשה, הברוקר צביקה קולנבנר, וזאת בטרם יתחיל בעדותו במסגרת פרשת ההגנה. "מה שאמרתי בדיון זה על הקרח?", שאל רוזן. התובע בתיק, עו"ד אמיר טבנקין ממחלקת ני"ע בפרקליטות, השיב שהנושאים נשקלים. עם זאת נציין כי אמירה של השופט בשלב זה של הדיונים אינה מעידה בהכרח על הכרעתו הסופית בתיק.