קרנית פלוג ל"כלכליסט": "אני מקווה שלא ייווצרו הנסיבות שיחייבו להפעיל הרחבה כמותית"
נגידת בנק ישראל אומרת על הערכת בנק HSBC לגבי תוכנית הרחבה, כי "מישהו - מסיבות טובות או רעות - הפיץ איזושהי ידיעה שאין לה שחר. הדרך שלנו להודיע על צעדי המדיניות שלנו היא מאוד מסודרת"
ההחלטה הדי צפויה של בנק ישראל להשאיר את הריבית לחודש אפריל ללא שינוי - ברמה של 0.1% - הוציאה בבת אחת את האוויר החם מהבלון שניפח בסוף השבוע בנק HSBC. ביום חמישי חשף "כלכליסט" סקירה פנימית של נציגות הבנק הזר בישראל, לפיה בנק ישראל מתכנן להפעיל בקרוב תוכנית הרחבה כמותית לרכישת אגרות חוב בבורסה, יחד עם הנהגת ריבית שלילית במשק. פרסום הידיעה שלח מיד את מדדי המניות לשיאים חדשים, העלה את שערי אגרות החוב והקפיץ בשיעורים חדים יחסית את שערי הדולר והיורו.
- HSBC מעריך: בנק ישראל ישיק תוכנית הרחבה כמותית
- אחרי הריבית: הדולר צולל ב-1.3% ל-3.97 שקלים
- הריבית לאפריל תישאר ללא שינוי - 0.1%; חטיבת המחקר: "צפי לריבית של 0.1% בכל 2015"
הפיחות החד שנרשם בסוף השבוע הפך את המגמה בשער החליפין של השקל, שעד אז התחזק מול סל המטבעות ("שער החליפין האפקטיבי"), ושיחק למעשה לידי בנק ישראל שמעוניין להחליש את השקל כדי לסייע ליצואנים. אולם כל זה כל זה התהפך תוך שניות, מיד עם פרסום החלטת הריבית היום.
הדולר, שעוד לפני פרסום הודעת הריבית נחלש מול השקל ושערו היציג איבד מערכו 0.9%, החל לצלול, ירד ביותר מ- 1% נוספים וחצה כלפי מטה את קו הארבעה שקלים לדולר. היורו, שבשעות הבוקר ובצהרים התחזק בכ- 1%, שינה כיוון ונחלש בכ- 0.7%.
בנק ישראל מודע היטב למלכוד שאליו דחפה אותו ההרפתקה הלא מובנת של בנק HSBC, ומיד עם פרסום הודעת הריבית החליט לנסות למזער נזקים. דובריו טרחו לשלוח לכתבים הכלכליים הודעה שמפנה אותם לפסקה שמופיעה כבר כמה חודשים בהודעות הריבית, וגם בהודעה האחרונה, לפיה, "בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית". או במילים פשוטות יותר: לא הפעלנו תוכנית הרחבה כמותית, גם כי אנחנו חושבים שאין בה צורך כעת וגם כי אנחנו לא נכנעים לתכתיבים של בנק זה או אחר, אבל שימו לב שההרחבה הכמותית נמצאת עדיין על השולחן ואם יהיה צורך לא נהסס להפעיל אותה.
"ידיעה שאין לה שחר"
נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, הייתה אפילו נחרצת הרבה יותר בנושא זה. בשיחה עם "כלכליסט" אחרי פרסום החלטת הריבית, אמרה פלוג: "לא סתם השארנו את המשפט הזה בהודעת הריבית. חשוב לנו שתהיה מודעות לזה שבסביבה של מדיניות מוניטרית לא נורמלית האפשרויות הן על השולחן, ולא סתם אנחנו מזכירים את זה. אבל אני מאוד מקווה שהנסיבות יהיו כאלה שלא יחייבו אותנו להגיע לשם, כי יש כל מיני אי ודאויות סביב הפעלה של כלים מסוג זה".
אתם לא חוששים מהתגובות של שוק ההון, שציפה לתוכנית הרחבה שתגרום לעליות שערים בכל השווקים, ועכשיו התאכזב ומתחיל לזרוק סחורה מכל הבא ליד?
"אנחנו צריכים להיזהר מדברים כאלה. בנק HSBC ניפח את הנושא וזה יצר אולי איזושהי תנודה, אבל אני לא חושבת שזו איזה דרמה גדולה. אנחנו כמובן לא מופתעים מכל מיני פרסומים כאלה או אחרים ומספקולציות מה אנחנו נעשה, למרות שזה כשלעצמו מכניס איזה שהוא רעש לשווקים, אבל זה כנראה חלק מהמשחק. אני לא רוצה ולא צריכה להיות שבויה בזה שמישהו מסיבות טובות או רעות הפיץ איזושהי ידיעה שאין לה שחר. הדרך שלנו להודיע על צעדי המדיניות שלנו היא מאוד מאוד מסודרת, כפי שאנחנו עושים תמיד".
אבל התגובות בשוק ההון לאי הפעלת התוכנית שציפו לה ממש קשות. הבורסה צונחת כעת, וגם אגרות החוב והדולר יורדים בשיעורים די חדים.
"בעקבות הפרסום של בנק HSBC הבורסה עלתה קצת, ועכשיו היא קצת מתקנת. אני מסתכלת של שער החליפין האפקטיבי, וזו לא דרמה. הדולר באופן כללי קצת נחלש היום. זה חלק מהתנודיות ומרעשי הרקע שאנחנו פועלים בהם".
את יכולה לומר בוודאות שלא הייתה לכם שום יד בפרסום של HSBC בסוף השבוע שעבר?
"אני ממש בטוחה שלאף אדם בכיר בבנק ישראל לא הייתה שום נגיעה ושום מגע עם החבר'ה האלה. אני ממש בטוחה בזה".
ומה לגבי ההשפעה של הריבית האפסית על שווקים אחרים, למשל שוק הדיור?
"בנק ישראל מסתכל כמובן בכל החלטה כזו גם על מה שקורה בשוק הדיור ועל ההתפתחויות בו. מבחינת היצע הדירות אנחנו רואים חדשות טובות, של עלייה במספר סיומי הבנייה, ואם זה יימשך לאורך זמן ובאזורי הביקוש אנחנו חושבים שזה ישפיע בסופו של דבר גם על מחירי הדירות".
באותה מידה אתם בודקים גם מה שקורה בשוק אגרות החוב?
"אנחנו בהחלט מסתכלים גם על אגרות החוב ועל הריביות המאוד נמוכות באגרות לטווח ארוך, וגם על ההתפתחויות בשוק האג"ח הקונצרניות. זה חלק מתמסורת של מדיניות ריבית מרחיבה".
אז בסוף תפעילו מתישהו תוכנית הרחבה כמותית, או שזה כבר לא על סדר היום של בנק ישראל?
"אני מאוד מקווה שהנסיבות לא יחייבו אותנו להשתמש בכלים נוספים ולא קונבציונליים. מצד אחד אנחנו רואים שיש לנו אפשרויות פעולה גם כאשר מגיעים לריביות אפסיות, אבל אני באמת ובתמים מקווה שלא יהיה צורך להפעיל אותן. בסך הכל ההתפתחויות האחרונות במשק הן חיוביות. אם גם ההתפתחויות בכלכלה העולמית ימשיכו בכיוון יותר חיובי, אני מאוד מקווה שלא יווצרו הנסיבות שיחייבו אותנו להפעיל הרחבה כמותית".