מע"מ דיפרנציאלי הוא לא הפתרון האידיאלי לאי־השוויון

פטור ממע”מ על מוצרים מפוקחים הוא אחת ההבטחות הפופולריות להתמודדות עם יוקר המחייה שהושמעו במהלך מערכת הבחירות האחרונה. מי שמוביל כרגע את הדרישה לפטור שכזה היא ש"ס, אבל גם הליכוד, כולנו וגם המחנה הציוני כבר הביעו תמיכה ברעיון. מע”מ הוא מס רגרסיבי (מס ששיעורו גדל לפי רמת ההכנסה, ככל שהיא קטנה) ולכן הוא פוגע יותר בחלשים משום שהצריכה של העשירונים התחתוניםתופסת שיעור גבוה יותר מסך ההכנסות שלהם לעומת העשירונים הגבוהים.

לכן על פניו, מהלך שבו מרחיבים את הפטור ממע”מ בישראל, שבהיבט הצרכני מוחל כיום בעיקר על פירות וירקות, גם למוצרים נוספים (למשל לסל מוצרי המזון שנמצא בפיקוח, כפי שמציעים היום כמה מפלגות שעתידות להיות חברות בממשלה החדשה) הוא מהלך שנועד לצמצמם את העוני ואי השוויון, אך מחקר שפורסם ב־2013 על ידי ד”ר חמי גוטליבובסקי מהמכללה האקדמית ת”א‑יפו וד”ר ניר יעקבי מהמכללה האקדמית אשקלון, מראה כי הוא לא משיג את מטרתו, ובמחקר אחר שטרם התפרסם הם מראים כי יש חלופות טובות יותר.

פטור ממע"מ לא ייטיב בהכרח עם הצרכנים

במחקרם מ־2013, "האם להחיל מע”מ דיפרנציאלי בישראל? בחינת ההשפעות הצפויות לאור התאוריה והנסיון בעולם", שנערך במכון ון ליר, סקרו ד"ר גוטליבובסקי וד"ר יעקבי את אפשרות המע"מ הדיפרנציאלי (או: 0% מע”מ). ממצאיו של המחקר מראים כי הבעיה עם הטבת המע"מ היא בסיסית - היא אמורה להגיע ישירות לצרכנים, אבל במקרה הטוב היא תתחלק ביניהם לבין היצרנים, ובמקרה הרע היא תגיע רק ליצרנים, למשל דרך העלאת מחירים בהיקף בו ירד המע"מ.

אמנם ההצעה שישנה על הפרק רוצה להרחיב את הפטור ממע”מ על פירות וירקות למוצרים שנמצאים בפיקוח של המדינה, מה שאומר שיש להם מחיר מקסימלי, ועל כן יהיה מסובך יותר ליצרנים לגדיל את מרווח השיווק שלהם, אך כפי שפורסם אתמול ב''כלכליסט'', כבר נערכים מגעים להרחיבה, עוד בטרם אושרה, גם למזון עבור תינוקות, למשל, כפי שדורשת ש''ס. המרוויחים הגדולים מהרחבה שכזו יהיו כמובן היצרנים, ולא הצרכנים שאליהם ש''ס מכוונת.

כפי שאפשר לראות במדינות אחרות, אחת הסכנות שטומנים בחובם פטורים ממע"מ והטבות מע"מ אחרות היא נזילות הגדרת המוצר על מנת להנות מהרווחיות הפוטנציאלית של הפטור. בקנדה, למשל, יש הטבת מע"מ על נעלי ילדים, ולכן נשים רבות קונות "נעלי עקב לילדים", "נעלי עבודה לילדים" וכו'. כך למשל בישראל, אם תתקבל דרישתה של ש"ס ומזון לתינוקות יזכה לפטור ממע"מ, ההגדות יוכלו להימתח בקלות, כך שמוצרי חלב שונים כמו דנונה יוגדרו על ידי היצרניות כ"מזון לתינוקות" בכדי לקבל עליהם פטור ממס, מה שיאפשר להן להצמיד להם תגי מחיר גבוהים יחסית.

בדומה לתוכנית 0% מע"מ על דירות חדשות, גם פטור ממע"מ על מוצרים בפיקוח יטיב בעיקר עם העשירים. אם נבדוק את הרחבת הפטור ממע"מ לפי סל המוצרים שנמצא בפיקוח, אז נגלה כי בעוד שלחמישון העליון ביטול המע"מ יחסוך 502 שקל בשנה, לחמישון התחתון הוא יחסוך 405 שקל לשנה.

הבעיה העיקרית בפטור כזה ממע"מ, אומר ל"כלכליסט" ד"ר ניר יעקבי, "היא כמו בסיסמה משנות ה־80: 'סובסידיה לנצרך ולא למצרך'. זה מה שיקרה בפועל." בעיה נוספת שמציף יעקבי היא שההטבה הזו עלולה להתפזר באופן לא הוגן: "הצריכה עולה עם ההכנסה, כך שהטבות מע"מ על מוצרים מוזילות יותר את סל הצריכה לעשירים".

יעקבי אומר כי "הקטנת אי השוויון לא צריכה להיות תלויה בהעדפות הצריכה של האדם" והדבר נכון גם לגבי מוצרים מפוקחים. כאן עולה גם שאלה נורמטיבית - האם אנחנו רוצים לעודד אנשים לאכול דווקא מזון מפוקח? הרי בכך שהלחם האחיד מפוקח, הוא גורם ללחם בריא יותר ולא מפוקח להיות יקר יותר. ביטול המע"מ על הלחם האחיד ימשוך את הציבור לקנות יותר ממנו.

יו"ר ש"ס אריה דרעי. רוצה להחיל פטור ממע"מ גם על מזון לתינוקות צילום: אוהד צויגנברג

מס הכנסה שלילי הוא אלטרנטיבה ריאלית

אפשר להתייחס להצעת הפטור ממע"מ כ"הרע במיעוטו", אלא שיש אלטרנטיבות ריאליות ויישימות שיכולות לעשות עבודה טובה יותר. אחת מן האפשרויות האלו היא הגדלת קצבאות. זו אופציה שתהיה יעילה יותר בהקטנת העול הכלכלי על האוכלוסיות החלשות, אך על מנת שהיא תשיג את התוצאות המקסימליות, היא צריכה להיות כרוכה בתמריצים שיעודדו את אותן אוכלוסיות לצאת ולעבוד.

תחליף יעיל יותר הוא מס הכנסה שלילי - קצבאות עבודה. מס הכנסה שלילי הוא מענק שמחושב בצורה שנתית וניתן מדי חודש לבעלי הכנסה נמוכה על פי מדרגות הכנסה, בדומה למס הכנסה. כלומר, ככל שאתה מרוויח פחות מדי חודש, אתה מקבל מענק גדול יותר.

לפי פרק נוסף במחקרם של ד"ר גוטליבובסקי וד"ר יעקבי שטרם התפרסם, ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות יגדיל את הגבייה מהציבור ב־1.65 מיליארד שקל (כולל ירידה של 304 מיליון שקל בהוצאות הציבור בעקבות שינויים בצריכה בעקבות העלאת המע"מ). הכסף הזה יוכל לשמש למתן מענקי עבודה. המסקנות הן שמשקי הבית בעשירונים 1 עד 4 ירוויחו בממוצע 57־136 שקל לחודש מהגדלת מס הכנסה שלילי, ועשירונים 5 עד 10 יפסידו בממוצע 23־70 שקל בחודש.

להבדיל ממס הכנסה שלילי, פטור ממע"מ הוא קרקע פורייה ביותר להון שחור והעלמות מס, שכן ברגע שהחנויות לא נדרשות לשלם מע"מ על המוצרים, קל יותר להעלים הכנסות. הסיכוי שרשות המסים תוכל לפקח על הרישום והגדרת המוצר של של כל חנות היא נמוכה.

אם המגמה היא לצמצם את ההון השחור בישראל, כדי שיהיה אפשר בעתיד גם להוריד את נטל המס על מי שכן משלם מסים, הצעד הזה של הרחבת הפטור ממע"מ לא צפוי לתרום הרבה. למרות האלטרנטיבות הקיימות שיכולות לעודד אנשים לעבוד, לעזור להם להתמודד עם יוקר המחייה בישראל ולהקטין את אי השוויון בחברה, נראה שהמפלגות בוחרות לקדם דווקא את הרעיון הפחות יעיל.